בימים האחרונים בת גלים, נראית אחרת, ירוקה, כבדה, עכורה, תופעה שמזכירה לנו שוב עד כמה המערכת הימית שלנו רגישה, ועד כמה פלישות זרות יכולות לשנות מציאות שלמה.

הירוק שמגיע מרחוק
בצלילה עמוקה הרחק מחופי בת גלים נגלה לעיניי מראה לא מלבב בלשון המעטה: שטיחים עבים של אצת קודיום, פולשת עמידה, שממשיכה להכות בחופים. הפעם היא הגיעה עד ל"בק דור", אחד המקומות האהובים על הגולשים. שינוי במשטר הרוחות, בעיקר רוחות צפוניות, דחף את המסה הירוקה מזרחה והפך את האזור כולו למרחב ירוק וסמיך.
התופעה הזו נמשכת כבר ימים רבים, ואין שום תחזית שמרגיעה או מבטיחה שינוי בקרוב. בקנה מידה ים תיכוני זהו אירוע משמעותי כואב…גם במיידי וגם עתידי.

הים משתנה – והדגים מגיבים
הנזק כבר כאן. עכירות המים, צפיפות האצה בכל מטר מרובע וטמפרטורת מים גבוהה יוצרים ירידה משמעותית ברמות החמצן. הדגים מרגישים זאת לפני כולם, הם בורחים מהלגונה לכיוון ראש השובר הדרומי, שם המים עמוקים וצלולים יותר, והגלים מערבלים את המים ומעלים את אחוזי החמצן.
הים בבת גלים, נכון לעכשיו, פשוט לא טוב לאף אחד. מי שנכנס למים מרגיש מיד שזה לא ים, זה מרק ירקות.

גלים כבדים, מחילות סתומות וחיים שנאבקים
המסה הגדולה של האצות הופכת את הגלים ל"כבדים". אין עירבול במים הרדודים, הכוכים ומחילות המסתור של יצורי הים מלאים באצה פולשת. אז עד שלא יגמר "המלאי" בעומק הים נהיה בבעיה.
גם כשהאצה נפלטת לחוף, היא מתייבשת לאט בהרבה מאצות מקומיות כמו חסנית או אזנית הים. בצלילה לתוך הסבך אפשר עדיין לראות יצורי ים שמנסים להסתגל: סוסון ים שנאחז באצה, טחבנית המתחמקת הפעילה בחודשי הקיץ.
החיים לא נעלמים, הם פשוט משתנים, אף אחד לא יגרש אותנו.

הים לא מוותר – להקות הענק מזכירות מי בעל הבית
אף אחד לא יגרש אותנו, מחוץ לבלילה הירוקה, החיים ממשיכים. להקות דגים עצומות חוסמות את קרני השמש מלחדור לקרקעית. הן שוחות בקבוצות נפרדות, כל מין לעצמו, בגודל אחיד בהתאם לזמן בקיעת הביצים. גם גרזינון הכוכים, עוד מין פולש, מתפתח בראש השובר.
הים ממשיך לנשום, אבל בקצב אחר.

אז יש נזק? כן – אבל הוא זמני
הנזק הוא זמני ובר חלוף… עד הפעם הבאה. אפשר להתנחם בכך שמדובר בקודיום ולא באספרגון שתססה מול הקריות וגרמה למפגע ריח חריף במיוחד.
אבל התופעה הזו מזכירה שוב: פולשים לא רצויים בים הם בעיה אמיתית, ואני כותב על כך כבר שנים. האצה העמידה הזו מוכיחה כמה קל למערכת הימית להשתבש וכמה קשה לה לחזור לאיזון.

תקווה זהירה
אני מקווה שהתופעה תמעט, אולי אפילו תיעלם, למרות שהסיכוי לכך נמוך. הים תמיד ידע להתאושש, אבל הפעם הוא מאותת לנו בקול ברור: משהו כאן לא עובד כמו פעם.

