(חי פה) – מאות מפקחים, ראשי ערים, אנשי משרד החינוך, מנהלי אגפי חינוך והסתדרות המורים הגיעו היום (חמישי, 20/8/26), לאצטדיון סמי עופר במבואות הדרומיים של חיפה, לכנס היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ז. לצד הדיון המרכזי בנושא האלימות הגואה בקרב בני הנוער, עלו שוב ושוב שתי סוגיות שמעסיקות את מערכת החינוך כולה: המחסור החריף במורים והמשבר המתמשך סביב חוק החינוך המיוחד. הדוברים הדגישו כי שילוב תלמידים מהחינוך המיוחד הוא ערך חשוב, אך ללא כלים מתאימים למורים ולמנהלים, הכיתות הופכות למרחב שאינו בטוח ואינו מאפשר למידה משמעותית.
השפעת האלימות על מערכת החינוך
האלימות בקרב בני הנוער הינה תופעה כלל־ארצית, המורגשת היטב גם בחיפה והצפון. מנהלי בתי ספר מדווחים על עלייה באירועי אלימות פיזית ומילולית, על בריונות ברשת ועל תחושת חוסר ביטחון בקרב תלמידים ומורים כאחד. בחלק מבתי הספר נרשמה עלייה במספר התלמידים שנזקקו להתערבות טיפולית, ובמקרים מסוימים אף הוזעקה המשטרה בעקבות אירועים חריגים. האלימות משפיעה על האקלים הבית־ספרי, על יכולת הלמידה ועל תחושת השייכות של התלמידים. עבור מערכת החינוך, ההתמודדות עם האלימות הפכה לאתגר מרכזי, הדורש שיתוף פעולה בין העירייה, המשטרה, שירותי הרווחה ומשרד החינוך.
פתיחת הכנס: קריאה לעצור את מגפת האלימות
שלי קרן, יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות ומנהלת אגף החינוך במועצה המקומית גזר, פתחה את הכנס בדברי ברכה, אך מיד הציבה את האלימות במרכז השיח. היא הזכירה את שמותיהם של אלדד דיין ובניהו רזי, שני בני הנוער שנרצחו לאחרונה על ידי בני גילם, והדגישה כי כל המעורבים גדלו במערכת החינוך.
קרן אמרה כי “מערכת החינוך 'חולה' במחלת אלימות אנושה לדעת רבים, אבל אנחנו עובדי ההוראה מלאי תקווה שאפשר לשנות ולשפר את המצב”, והציגה נתונים מדאיגים: זינוק של 26% במספר בני הנוער שנפתחו להם תיקים פליליים, ועלייה של 50% בדיווחים על אירועי אלימות ובריונות לפי מחקרים של אוניברסיטת בר־אילן. לצד התמונה הקשה, היא ביקשה מהנוכחים לראות גם את התקווה: “אנחנו אנשי החינוך, אנחנו הכתובת לשותפות עם המשטרה, תנועות הנוער והקהילה. יש לנו תפקיד מפתח לשנות את המציאות.”
ראש העיר יונה יהב: “אסור לשעמם את התלמידים”
ראש העיר חיפה, יונה יהב, היה הראשון לברך את המשתתפים. הוא התייחס לשינויים שהוביל בעיר מאז חזר לתפקיד, וביקר את מערכת החינוך הארצית על כך שאינה מתאימה את עצמה למציאות המשתנה.
יהב אמר כי “מערכת הלימודים משעממת”, והסביר כי בחיפה הונהגה עצירה שבועית בלמידה: בכל יום רביעי התלמידים בוחרים פעילות שהם אוהבים, ובסוף היום מגישים עבודה. לדבריו, “אם לא נכניס עניין וחידושים, נאבד את התלמידים.” הוא גם ציין כי בחיפה הוחלפה הערבית הספרותית בערבית מדוברת, מתוך תפיסה פרקטית של תקשורת בין־אישית.
מנכ"ל משרד החינוך: “המאבק הוא על דמותה של החברה”
מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, התנצל בשם שר החינוך יואב קיש שלא הגיע, והדגיש כי האלימות היא לא רק בעיה חינוכית אלא חברתית. הוא דיבר על הצורך לייצר מרחב של ביטחון ושייכות לבני הנוער, ועל חשיבות ההקשבה.
שמעוני אמר כי “התקווה נוצרת כשילד יודע שהמבוגר שמולו מאמין לו”, והדגיש כי האחריות היא משותפת לכל הגורמים במערכת. לדבריו, העתיד של הילדים נקבע במה שנבנה היום, ולא רק במה שנאמר להם.
לכנס הגיעו מנהלי המחוז במשרד החינוך באזורים שונים בארץ ומנהלי אגפים. מנהלת המחוז במשרד החינוך בחיפה סיגל כהן אמרה, שהיא נרגשת לראות את כל הגורמים, המעורבים בשנת הלימודים המתקרבת, עובדים לילות כימים על מנת לפתוח את שנת הלימודים בצורה המיטבית בעוד כמה ימים.
חיים ביבס: “השלטון המקומי נושא את כל הנטל”
יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מכבים־רעות, חיים ביבס, תקף בחריפות את משרד החינוך ומשרד האוצר. לדבריו, מאז הקורונה השלטון המקומי הוא זה שמנהל את האירועים בשטח, בעוד המדינה מגיבה באיחור.
ביבס אמר כי הרשויות המקומיות מממנות בניית בתי ספר על חשבון התושבים, וכי המדינה “לא באירוע”. הוא ציין כי בקיץ האחרון השקיעו הרשויות מעל חצי מיליון שקלים בפעילות נגד אלימות, ללא תמיכה ממשלתית. לדבריו, “מערכת החינוך עובדת על אוטומט. היא צריכה ניעור וחשיבה מחוץ לקופסה.”
ביבס התייחס גם למשבר החינוך המיוחד, וטען כי המערכת עומדת לקרוס בשל מחסור בסייעות ובכח אדם שהוכשר על מנת להתמודד עם אתגרי השילוב. הוא קרא להכשיר כוח אדם נוסף ולחזק את המערכת כדי שתהיה אטרקטיבית עבור אנשי מקצוע איכותיים.
יפה בן דוד: “חוק החינוך המיוחד יקריס את המערכת”
יו"ר הסתדרות המורים, יפה בן דוד, התייחסה בחריפות לחוק החינוך המיוחד וטענה כי ההתנגדות שלה בעבר לחוק במתכונתו הנוכחית הייתה מוצדקת. לדבריה, החוק נחקק ללא תשתית מקצועית מתאימה וללא תקציבים מספקים.
בן דוד, אמרה כי “אי אפשר לחוקק חוק בלי אמצעים ושיטות טיפול”, והדגישה כי מורים שאינם מוכשרים לטפל בתלמידי שילוב אינם יכולים להתמודד עם עומס של תלמידים בכיתה שחלקם הם תלמידי שילוב, שדורשים תשומות נוספות, כשלמורים אין את הידע הנדרש על מנת לסייע להם. היא הזהירה כי אם לא יבוצעו שינויים, מנהלים ומורים רבים ינטשו את המערכת.
היא קראה לצמצום מספר התלמידים בכיתות ובגנים, להקמת מרכזים טיפוליים בכל בית ספר, ולהפסקת העברת אחריות להורים בבחירת המסגרת החינוכית. לדבריה, “המאבק האמיתי הוא על תקצוב ועל שינוי חוק החינוך המיוחד.” בנוסף היא אמרה שעל מנת להשיג הישגים מול משרד האוצר צריך לפעול בשיתוף פעולה והיא כבר נעזרת בביבס ומשיגה הישגים בזכות שיתוף הפעולה.
סגניתה של בן דוד, עדנה דוד, שהיא גם יו"ר סניף חיפה, אמרה בכנס כי הסתדרות המורים שמה לה למטרה לייצג את עובדי ההוראה ולפעול על מנת לתת מענה לכל צורך של המורים. כמובן, על מנת לדאוג למעמדם של עובדי ההוראה צריכה להיעשות גם עבודה מול כלל הגורמים המשפיעים על בתי הספר. היא סיימה את דבריה באיחולי הצלחה לקראת שנת הלימודים המתקרבת למנהלים, למורים, לגננות, הסייעות וכמובן לתלמידים והוריהם.
המשטרה מציגה תמונת מצב: אלימות, סמים ושינויים בחקיקה
את המושב השני הנחתה ראש מנהל החינוך, תרבות וספורט בעיריית חיפה אילנה טרוק. טרוק זכתה למחווה מרגשת מצד הצוות שלה, שניצל את הכנס על מנת להחמיא לה על הזכייה, שפורסמה אתמול, בפרס החינוך לעיר חיפה. המושב השני עסק בנושא המרכזי של הכנס, האלימות לצד התקווה.
סנ"צ יובל רביבו הציג את תמונת המצב מזווית המשטרה. לדבריו, בתי הספר מבקשים מהמשטרה להגיע ולדבר עם תלמידים על השלכות האלימות והבריונות ברשת. הוא הדגיש כי אחת המטרות המרכזיות היא להגדיל את שיעור הגיוס המשמעותי לצה"ל.
רביבו התייחס גם לשינוי בחקיקה בנוגע לשימוש בקנאביס, וציין כי קטינים שיגיעו לחקירה יקבלו סניגור כבר מהשנה הבאה. לדבריו, “אני מקווה שהחקירות לא ייפגעו כתוצאה מכך, כי צריך לחשוב גם על קורבנות העבירה.” הוא ציין כי לא רק מערכת החינוך מתמודדת עם מחסור במורים והמצב דומה גם במשטרה, שמתקשה לאייש תקנים של שוטרים.
שולחנות עגולים: בין אלימות לתקווה
לאחר הפסקה קצרה התיישבו המשתתפים לשולחנות עגולים, שבהם דנו במרחב שבין אלימות לתקווה בחברה הישראלית ובמערכת החינוך. המפקחים, מנהלי אגפי החינוך ונציגי הרשויות ניסו לגבש דרכי פעולה משותפות להתמודדות עם האלימות, לחיזוק החינוך המיוחד ולשיפור תנאי העבודה של המורים.
הדיון התמקד בשאלה כיצד ניתן לייצר מערכת חינוך שמעניקה ביטחון, שייכות ומשמעות לתלמידים, תוך התמודדות עם מחסור בכוח אדם, עומס בכיתות ושינויים חברתיים מהירים.
בסיום הכנס הדגישו המשתתפים כי ההיערכות לשנת הלימודים הקרובה חייבת להישען על שיתוף פעולה רחב בין כל הגורמים במערכת, מתוך הבנה שהאלימות, המחסור במורים והאתגרים בחינוך המיוחד אינם בעיות נקודתיות אלא מציאות שמעצבת את חיי התלמידים מדי יום. לצד הקושי, הורגשה גם תחושת מחויבות עמוקה לשינוי, ורבים הביעו תקווה שכנסים מסוג זה, המפגישים את כל בעלי התפקידים סביב שולחן אחד, ימשיכו להתקיים ויחזקו את תחושת המוגנות של התלמידים בכל רחבי הארץ.