העימות הגדול כבר אינו רק על הגרעין
המזרח התיכון ניצב בפתחו של שלב אסטרטגי חדש. במשך יותר משני עשורים עמדה תוכנית הגרעין האיראנית במרכז סדר היום הביטחוני של ישראל ושל הקהילה הבינלאומית. גם כיום היא נותרה אחד האיומים המרכזיים על ביטחונה של ישראל, אולם המציאות האזורית התרחבה והפכה מורכבת בהרבה.
המאבק בין ארצות הברית לאיראן אינו מתנהל עוד רק סביב מספר הצנטריפוגות או רמת העשרת האורניום. הוא עוסק בשאלה רחבה יותר, מי יעצב את המזרח התיכון בעשור הקרוב, ומה יהיה מאזן הכוחות בין המחנה המתון לבין הציר שמובילה איראן.
מצרי הורמוז, שדרכם עובר, חלק משמעותי, מתנועת הנפט והגז בעולם, הפכו שוב לזירת המפתח. כל פגיעה בחופש השיט משפיעה על הכלכלה העולמית, על מחירי האנרגיה ועל היציבות האזורית. לכן, מבחינת וושינגטון, הורמוז הוא הרבה מעבר למעבר ימי, הוא אינטרס אסטרטגי ראשון במעלה.
האם ישראל מתכוננת למלחמה הנכונה?
בישראל התמקד הדיון במשך שנים באפשרות של תקיפה צבאית נגד מתקני הגרעין באיראן. זהו דיון חשוב, אך הוא אינו מספיק.
כיום ברור שההתמודדות עם איראן כוללת מערכה רחבה בהרבה: חופש השיט במפרץ, מלחמת הכלכלה והסנקציות, מערך הטילים הבליסטיים, שלוחות איראן בלבנון, בסוריה, בעיראק, בתימן וכן התחרות בין ארצות הברית, סין ורוסיה על השפעה אזורית.
לכן, השאלה האמיתית אינה רק כיצד למנוע מאיראן נשק גרעיני, אלא כיצד להתמודד עם מכלול האתגרים שהיא מציבה בפני ישראל והמערב.
הורמוז – הזירה שמעצבת את האזור
איראן רואה במצרי הורמוז אחד ממנופי הלחץ החשובים ביותר שבידיה. עצם האיום על חופש השיט מאפשר לה להשפיע על שוק האנרגיה העולמי, להפעיל לחץ על המערב ולשפר את עמדותיה במשא ומתן.
מנגד, ארצות הברית רואה בהבטחת חופש השיט יעד אסטרטגי ראשון במעלה. יציבות המפרץ חיונית לכלכלה האמריקנית, לבעלות בריתה במזרח התיכון ולכלכלה העולמית.
משמעות הדבר היא שהעימות סביב הורמוז אינו סוגיה ימית בלבד. הוא הפך לאחד ממוקדי ההכרעה במאבק על הסדר האזורי החדש.
מה מבקשת איראן?
מטרתה של איראן אינה רק להסיר את הסנקציות, היא מבקשת לשמר את מעמדה כמעצמה אזורית ולהמשיך להחזיק במנופי ההשפעה שבנתה במשך עשרות שנים.
לצד שאיפתה לשפר את מצבה הכלכלי, היא מבקשת לשמור על יכולותיה בתחום הגרעין, על מערך הטילים הבליסטיים ועל רשת השלוחות שבנתה באזור ובראשן חיזבאללה בלבנון, המיליציות השיעיות בעיראק, החות'ים בתימן וגורמים נוספים.
מבחינת ההנהגה בטהרן, אלה הם נכסי ההרתעה המרכזיים שלה. לכן, גם אם יושגו בעתיד הבנות מדיניות מסוימות, אין להניח שאיראן תוותר מרצונה על כל מרכיבי הכוח שצברה.
טראמפ – בין לחץ להסדר
מדיניותו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, משלבת לחץ מרבי עם נכונות להגיע להסדר.
מצד אחד, הוא שב ומצהיר כי לא יאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני. מצד אחר, הוא מבין שמלחמה אזורית רחבת היקף עלולה לפגוע בכלכלה העולמית, להעלות את מחירי האנרגיה ולפגוע גם באינטרסים האמריקניים.
לפיכך, נראה כי הממשל האמריקני מעדיף למצות תחילה את הלחץ המדיני, הכלכלי והצבאי המוגבל, תוך השארת אופציה צבאית אמינה על השולחן.
האם האופציה הצבאית עדיין קיימת?
התשובה היא כן.
עצם קיומה של אופציה צבאית אמינה מחזק את עמדת המשא ומתן של ארצות הברית. אחת הסוגיות המרכזיות היא גורלם של מתקני הגרעין המבוצרים והעמוקים של איראן.
אם יתברר בעתיד כי תקיפות אוויריות בלבד אינן מסוגלות להשמידם או לנטרלם לאורך זמן, עשוי להתפתח דיון בחלופות נוספות. כל החלטה כזו תחייב תיאום הדוק בין ישראל לארצות הברית, לצד בחינה מדוקדקת של הסיכונים והמחירים.
מה נכון לישראל לעשות?
לדעתי, על ישראל לפעול בארבעה מישורים מרכזיים:
- ראשית, להעמיק את שיתוף הפעולה האסטרטגי והמודיעיני עם ארצות הברית. הברית בין שתי המדינות היא נכס אסטרטגי שאין לו תחליף.
- שנית, לשמר את חופש הפעולה המבצעי של צה"ל מול כל איום ישיר, תוך הימנעות ממהלכים שאינם משרתים את יעדיה האסטרטגיים של ישראל.
- שלישית, להמשיך ולבנות יכולות מתקדמות להתמודדות עם איום הטילים, הכטב"מים והמלחמה הרב־זירתית שמובילה איראן באמצעות שלוחותיה.
- רביעית, להבין שהמערכה מול איראן אינה מתנהלת רק בשדה הקרב. היא כוללת גם את הזירה המדינית, הכלכלית, הטכנולוגית וההסברתית. הצלחתה של ישראל תימדד ביכולתה לשלב בין כל מרכיבי העוצמה הלאומית.
סיכום
העימות בין ארצות הברית לאיראן נכנס לשלב חדש. תוכנית הגרעין ממשיכה להיות מרכיב מרכזי, אך היא כבר אינה המרכיב היחיד. הורמוז, חופש השיט, הכלכלה העולמית, הטילים הבליסטיים והשלוחות האזוריות הפכו לחלק בלתי נפרד מהמערכה.
מבחינת ישראל, האתגר אינו רק למנוע מאיראן נשק גרעיני, אלא להבין כיצד משתנה המזרח התיכון ולהתאים את מדיניותה למציאות החדשה.
בחלק השני נבחן כיצד ההתפתחויות הללו משפיעות על לבנון, סוריה, רצועת עזה ויהודה ושומרון, מה משמעות ההתקרבות בין ארצות הברית לסעודיה, ומהם שלושת התרחישים האפשריים לעתיד האזור והמלצותיי למדיניות ישראל.

