(חי פה) – יותר מ-1,400 הרוגים, אלפי פצועים ועשרות אלפי נעדרים בעקבות רעידות האדמה הקשות בוונצואלה והחשש מפני תרחיש דומה מחזיר לשיח הציבורי בישראל את שאלת המוכנות לרעידת אדמה משמעותית. כיצד פועלת מערכת ההתרעה הלאומית, מה צריך לעשות בשניות הקריטיות, ומה אומרים המומחים על הסיכון באזורנו?
רעידות האדמה הקטלניות שהכו בצפון ונצואלה ב-24 ביוני 2026, בעוצמות של 7.2 ו-7.5 בסולם המגניטודה לפי מומנט, הותירו אחריהן הרס עצום. על פי הדיווחים, הפעילות הסייסמית נמשכה כשלוש דקות, כאשר הרעידה המרכזית ארכה כדקה זמן שנראה קצר, אך הספיק כדי לגרום לקריסת מבנים רבים בבירה קראקס ובמחוז לה גואירה.
נכון ליום 28 ביוני דווח על כ-1,430 הרוגים, יותר מ-3,360 פצועים ולמעלה מ-50 אלף בני אדם שעדיין מוגדרים נעדרים. התמונות הקשות מהזירה העלו גם בישראל שאלות רבות: האם המדינה ערוכה לרעידת אדמה משמעותית? האם נקבל התרעה בזמן? ומה עלינו לעשות ברגע האמת?
השניות שעשויות להציל חיים ◄ צפו
בפיקוד העורף מסבירים כי אמנם לא ניתן לחזות מראש רעידת אדמה, אך ניתן לזהות את התרחשותה כבר בשלביה הראשונים באמצעות מערכת ההתרעה הלאומית "תרועה", שפותחה בשיתוף רשות החירום הלאומית והמכון הגיאולוגי. המערכת מבוססת על רשת חיישנים סייסמיים הפרוסים ברחבי הארץ, המזהים רעידת אדמה משמעותית ומעבירים התרעה בתוך שניות באמצעות יישומון פיקוד העורף, צופרי ההתרעה, פורטל החירום הלאומי וכן באמצעות תחנות הרדיו, ערוצי הטלוויזיה וחלק מאתרי החדשות.
ההתרעה מופעלת כאשר מזוהה רעידת אדמה בעוצמה של 4.5 ומעלה, בעלת פוטנציאל לגרום לנזק ולסכן חיי אדם. משך ההתרעה משתנה בהתאם למרחק ממוקד הרעש ויכול לנוע בין שניות בודדות לעשרות שניות זמן קצר, אך כזה שעשוי לאפשר לאזרחים להגיע למקום בטוח ולהציל חיים.
איך מזהים רעידת אדמה?
גם ללא קבלת התרעה רשמית, קיימים סימנים המעידים על תחילתה של רעידת אדמה. בין הסימנים הבולטים: רעידות של הרצפה, שקשוק של חלונות וזגוגיות, קושי לעמוד ביציבות, תנודה של מנורות התלויות מהתקרה ותזוזה או נפילה של רהיטים וחפצים. בפיקוד העורף מדגישים כי בכל מקרה שבו מורגשת רעידת אדמה אין להמתין להתרעה ממערכת "תרועה", אלא יש לפעול באופן מיידי ולעבור למקום בטוח בהתאם להנחיות, שכן כל שנייה עשויה להיות קריטית להצלת חיים.
כך יש לפעול בזמן רעידת אדמה ◄ צפו
אם אתם בתוך מבנה: בזמן רעידת אדמה, אם אתם נמצאים בתוך מבנה, יש לפעול במהירות ובקור רוח. אם ניתן לצאת מהמבנה בתוך שניות ספורות, צאו מיד לשטח פתוח, הרחק ממבנים, עצים ועמודי חשמל. אם אין אפשרות לצאת בזמן, היכנסו לממ"ד והשאירו את הדלת והחלון פתוחים. בהיעדר ממ"ד, עברו לחדר המדרגות והתחילו לרדת בזהירות לכיוון היציאה, מבלי להשתמש במעלית.
רק אם לא ניתן לבצע אף אחת מהאפשרויות הללו, שבו בפינה פנימית של החדר או הסתתרו תחת רהיט כבד, והגנו על הראש באמצעות הידיים עד לסיום הרעידה.
אם אתם מחוץ למבנה: התרחקו ממבנים, עצים, עמודי חשמל וכל גורם שעלול לקרוס.
אם אתם ברכב: עצרו במקום בטוח, הרחק מגשרים, מבנים ומדרונות, והישארו בתוך הרכב עד לסיום הרעידה.
אם אתם סמוך לחוף הים: התרחקו לפחות קילומטר אחד מקו החוף מחשש לצונאמי. אם אין אפשרות להתרחק, עלו לקומה רביעית ומעלה בבניין סמוך.
"רגע אחד נוסף יכול להציל חיים"
בפיקוד העורף מסבירים כי בזמן רעידת אדמה רוב האנשים עוברים שלושה שלבים:
- רגע של בלבול – מה קורה?
- רגע של הבנה – זו רעידת אדמה.
- רגע של פעולה – להגיע למקום בטוח.
מערכת ההתרעה נועדה לקצר את שלב הבלבול ולאפשר מעבר מיידי לפעולה. גם אם מדובר בשניות ספורות בלבד הן עשויות להציל חיים.
פרופ' צבי בן אברהם: "אי אפשר לחזות רעידת אדמה"
בריאיון שהעניק בעבר ל"חי פה", הסביר פרופ' לגיאופיזיקה צבי בן אברהם כי ישראל נמצאת באזור פעיל מבחינה סייסמית, אולם לא ניתן לדעת מתי תתרחש רעידת האדמה הבאה.
"הרעידה המשמעותית ביותר במאה הקודמת הייתה רעידת האדמה של יריחו בשנת 1927, בעוצמה של כ-6 בסולם ריכטר. לפניה הייתה רעידת האדמה הגדולה של צפת בשנת 1837. בגלל הפער של כ-90 שנה נוצרה התחושה שכל מאה שנים מתרחשת רעידת אדמה גדולה, אבל זו אינה תחזית מדעית. חשוב להבין, קשה מאוד לחזות רעידות אדמה, ולמעשה אי אפשר."
לדבריו, ישראל יושבת על מערכת השברים הסורית-אפריקנית, המשתרעת לאורך כ-1,000 קילומטרים מאזור שארם א שייח' ועד טורקיה.
"חיפה בטוחה יותר משום שהיא יושבת על סלע"
בן אברהם התייחס גם לאזור חיפה והסביר כי אחד מפיצולי השבר המרכזי הוא שבר הכרמל, המכונה גם שבר יגור, העובר באזור עמק יזרעאל, יגור וממשיך אל הים התיכון.
"אנחנו חוקרים כל הזמן את הפעילות של שבר הכרמל. החשש הגדול הוא שאם יתרחש בו אירוע משמעותי, התעשיות במפרץ עלולות להיפגע והנזק למשק יהיה גדול מאוד. מצד שני, יש גם נקודת עידוד, חיפה עצמה יושבת ברובה על סלע, ולכן היא נחשבת יציבה יותר מבחינה גיאולוגית בהשוואה לאזורים הבנויים על קרקע רכה".
גם צונאמי הוא תרחיש אפשרי
לדברי בן אברהם, הסיכון בישראל אינו מסתכם רק ברעידת אדמה. "האזור שלנו כבר חווה בעבר צונאמי. לפני מאות שנים התרחש צונאמי באזור עכו. לפני הגעת הגל הים נסוג, אנשים ירדו לראות את הקרקע שנחשפה, ואז הגיע גל גדול שסחף אותם. זו בדיוק הסיבה שלאורך חופי ישראל הוצבו שלטים המזהירים מפני סכנת צונאמי".
באשר לרעידות משנה, הוא מסביר כי המדע עדיין אינו יודע לקבוע האם הן מפחיתות את הסיכון לרעידה גדולה או דווקא מקדימות אותה.
"ייתכן שהרעידות הקטנות משחררות לחץ ומונעות רעידה חזקה, וייתכן דווקא שהן מבשרות על אירוע משמעותי יותר. מה שבטוח הוא שכאשר רעידת אדמה גדולה תתרחש היא תתרחש ללא יכולת לחזות את מועד הגעתה".
האירועים הקשים בוונצואלה מזכירים עד כמה רעידות אדמה עלולות להפוך בתוך דקות לאסון כבד. בישראל מדגישים כי אמנם לא ניתן למנוע רעידת אדמה, אך היערכות מוקדמת, היכרות עם ההנחיות והתקנת יישומון פיקוד העורף עשויות להעניק את השניות היקרות שיצילו חיים.