רעידות אדמה בישראל • מוקדי הסיכון, המדידות וההיערכות לרעידת אדמה

(חי פה) – על פי נתוני המכון הגאולוגי, היום (שני 19/1/26), בשעה 15:39 התרחשה רעידת אדמה באזור החולה והכנרת בעוצמה של 3.2 מגניטודה. גם בשעה 10:03 התרחשה רעידת אדמה קטנה יותר בעוצמה של 2.0 מגניטודה, באזור הגליל.

למה בכלל יש רעידות אדמה?

רעידות אדמה הן תוצאה של תזוזת לוחות טקטוניים והשתחררות פתאומית של אנרגיה לאורך העתקים גאולוגיים (שברים בקרום כדור הארץ). באזור ישראל הסיפור המרכזי הוא מערכת השבר הסורי־אפריקני (Dead Sea Transform), גבול לוחות פעיל שלאורכו נצבר מאמץ לאורך שנים, וכשהוא משתחרר מתקבלת רעידה.

בנוסף לעוצמת הרעידה עצמה, הנזק מושפע גם ממה שנקרא “השפעת אתר”: קרקע רכה/מילוי, העלולים להגביר את הרעידות ביחס לסלע קשה, ולכן גם אזורים רחוקים מהשבר יכולים לחוות טלטול משמעותי במבנים מסוימים.

מוקדי הסיכון בישראל: איפה הסיכוי לרעידה חזקה גבוה יותר?

1) בקעת הירדן–כנרת–ים המלח–ערבה–אילת
זהו “הציר” המרכזי של השבר הסורי־אפריקני בישראל, ולכן הוא נחשב למוקד הסיכון הראשי לרעידות חזקות.

2) אזורים של העתקים משניים/שלוחות
מעבר לשבר הראשי, קיימים העתקים פעילים ושלוחות, שמסוגלים לייצר פעילות סייסמית ולהשפיע על התנהגות הקרקע באזורי יישוב.

3) מישור החוף ומפרצי חיפה/עכו – “השפעת אתר”
לא בהכרח בגלל קרבה לשבר, אלא משום שקרקעות משקע רכות שעלולות להגביר תנודות. זהו אחד ההסברים לכך שרעידות אזוריות עלולות להיות מורגשות היטב גם בערי החוף.

איך מודדים רעידות אדמה – ומה זה אומר לגבינו?

רעידות אדמה נמדדות כיום באמצעות סולם המגניטודה (Mw), סולם מדעי לוגריתמי המתאר את כמות האנרגיה שהשתחררה במוקד הרעידה. בניגוד לסולם ריכטר הוותיק, המגניטודה מאפשרת מדידה מדויקת גם של רעידות חזקות במיוחד. כל עלייה של דרגה אחת בסולם משמעה רעידה חזקה פי עשר בתנודה ופי כ־32 באנרגיה.

לצד המגניטודה משתמשים החוקרים גם בסולם עוצמה (כגון סולם מרקלי), המתאר את השפעת הרעידה בפועל: תחושת הרעד, נזק למבנים והשפעה על חיי היומיום. עוצמת הרעידה משתנה ממקום למקום ותלויה במרחק מהמוקד, בעומק הרעידה ובסוג הקרקע.

המדידה מתבצעת באמצעות סייסמוגרפים, מכשירים רגישים הקולטים תנודות זעירות בקרקע. בישראל פועלת רשת צפופה של תחנות סייסמיות, המאפשרת לזהות רעידות תוך שניות, לקבוע את מיקומן ועוצמתן, ואף להפעיל מערכות התרעה מוקדמת.

סולם רעידות האדמה – מה באמת מרגישים?

• עד Mw 2.0 – לא מורגש כלל
• Mw 2.0–3.0 – תחושה קלה אצל מעטים
• Mw 3.0–4.0 – רעד מורגש, חפצים תלויים זזים
• Mw 4.0–5.0 – רעד חזק, נזק קל למבנים חלשים
• Mw 5.0–6.0 – נזק ממשי: סדקים, נפילת חפצים
• Mw 6.0–7.0 – נזק כבד, קריסות מקומיות
• Mw 7.0+ – רעידה הרסנית, סכנה לחיי אדם

אותה רעידה יכולה לגרום לנזק שונה באזורים שונים, בהתאם לקרקע ולאיכות הבנייה.

“מה היה לאחרונה?” סקר קצר של רעידות שהורגשו בישראל

• 15 בינואר 2026 – רעידה שהורגשה, בעוצמה שדווחה סביב M~3.9 (עם דיווחי עומק), והובילה גם לשיח ציבורי סביב מערך ההתרעה.
• 12 בנובמבר 2025 – רעידה בעוצמה M~5.1 באזור קפריסין שדווח כי הורגשה בצפון ישראל.
• 22 במאי 2025 – רעידה חזקה באזור כרתים (דווחה סביב M~6.1), שדווח כי הורגשה גם בישראל.

מדריך “עשה ואל תעשה” בזמן רעידת אדמה

עשה

• אם אפשר לצאת החוצה בתוך שניות ספורות, צאו לשטח פתוח.
• אם לא ניתן לצאת מיד, היכנסו לממ״ד (ובהיעדר ממ״ד: לחדר מדרגות).
• התרחקו מחלונות, מדפים וחפצים שעלולים ליפול.
• אחרי שהרעידה מסתיימת: נסו לצאת בזהירות לשטח פתוח, התרחקו ממבנים שניזוקו ומכבלי חשמל קרועים והיו מוכנים לרעידות משנה.

אל תעשה

• אל תשתמשו במעלית.
• אל תרוצו במדרגות בזמן הטלטול (סכנת נפילה גבוהה).
• אל תדליקו אש אם יש חשד לדליפת גז/נזק תשתיות.
• אל תיכנסו למבנים שנפגעו לפני בדיקה/אישור מתאים, והימנעו מהתקרבות למבנים עם נזק גלוי.