בימים האחרונים אני מוצא את עצמי שוב עומד מול הים של חיפה, מצלמה ביד אחת וסקרנות ביד השנייה. אחרי רצף התופעות המוזרות שמגיעות אלינו בשנים האחרונות ובעיקר העלייה המתמדת במספר המדוזות והפחד שהן מעוררות, סוף־סוף נרשמה בחוף תופעה שמצליחה להפתיע אותי לטובה. משהו בטבע, כך נראה, מתחיל לאזן את עצמו מחדש.
המדוזות כבר לא אורחות קיץ — הן כאן כמעט כל השנה
מי שמכיר את הים יודע: פעם המדוזות היו מגיעות ביולי ונעלמות אחרי שבועיים. זה היה כמעט כמו שעון. אבל בשנים האחרונות הכול השתנה, הן כאן כמעט כל השנה. בחורף הן מפריעות לשחיינים העקשנים, ובקיץ הן מפריעות לכולם. התחושה היא שהים הפך לבית קבוע ליצורים הג'לטיניים האלה, והסלידה מהם רק הולכת וגוברת.
אבל דווקא מתוך המציאות הזו צומחת תופעה מרתקת.
הדגים נכנסים לתמונה — ומתחילים לאכול את המדוזות
כבר כמה שנים ידוע שיש דגים שניזונים מהגונאדות של המדוזה, מה שאומר בפשטות: זכה צדיק ומלאכתו נעשית בידי הדגים. אלא שהפעם גיליתי משהו חדש. דגים ממינים נוספים החלו לאכול כל פיסה מהמדוזה, לא רק את חלקיה הרכים. לחוף מגיעות מדוזות קרועות, מפורקות, ולעיתים כמעט חסרות יכולת עקיצה.
וזה לא הכול.
עשרות יצורים זעירים מתחת לפעמון — וסרטנים שמפתיעים את כולם
בצלילות האחרונות, כשמצלמתי ביד, הבחנתי בעשרות נקודות חומות ושחורות מתחת לפעמון המדוזה. תופעת האיזופודים מוכרת, אבל לא בכמות כזו ולא ממין אחד שנמצא כעת בבדיקה.
ואז, תוך כדי חיטוט זהיר בין שיירי זרועות הציד, ראיתי אותם: שלושה סרטנים קטנטנים, מסתתרים בתוך הבלילה הצורבת. כן, חטפתי כמה עקיצות בשביל הצילומים, אבל זה היה שווה כל רגע. תיעוד נדיר, חי ונושם, של הטבע בפעולה.
הטבע עובד — גם כשאנחנו לא מבינים איך
כבר כתבתי בעבר: מנגנון הטבע עובד היטב. ואולי זו ההוכחה. מי היה מאמין שסרטנים, חלקם אפילו פולשים, יהיו אלה שיפחיתו את פגיעת המדוזות בבני האדם? מי היה חושב שהאיזון יגיע דווקא מהכיוון הזה?
בצילומי המיקרוסקופ היצורים נראים כאילו נלקחו מסרט מדע בדיוני. לא משנה איך נקרא לסרט, העיקר שהוא טוב.
הים שלנו מלא הפתעות — ומגיע לנו ליהנות ממנו
אני ממשיך לצלם, להסתקרן ולגלות מחדש את הים שאני אוהב. הוא חי, משתנה, מפתיע ובעיקר מזכיר לנו שהטבע יודע לעבוד, גם כשנדמה שהוא יוצא משליטה.
מגיע לנו ים נקי, צלול ומלא חיים. והתופעה הזו? היא תזכורת לכך שהתקווה לפעמים מגיעה ממקומות שלא ציפינו להם.
כתבה והתמונות מדהימות.הכתבה מאוד מעניינת מוטי היקר.התמקדות בפרט וממש התקרבות לתוך הבתי מחיה של התמנונים המקסימים האלו.כמה שהחיה הזאת יפה וחכמה.בשנתיים של החיים הקצרים שלה היא מספיקה ללמוד לבנות סביבת מחיה.ישר כח מוטי היקר תודה רבה