מתחם רג’א ראיס — יזם לבנוני ומגורי יוקרה במושבה הגרמנית

סיפור על בניין: בין חיפה אל־עתיקא לבין חיפה החדשה, בשוליה של המושבה הגרמנית, הקים יזם לבנוני מתחם מגורים יוקרתי עבור עובדי חברת הנפט העיראקית (IPC).
המתחם, שנודע בשם האנגלי Garden Mansions – “אחוזות גן” – ונבנה ברחוב רד״ק 18–26 של ימינו, משקף את ימיה של חיפה המנדטורית כעיר ים־תיכונית תוססת, רב־תרבותית וקוסמופוליטית.

היזם— רג’א ראיס והחזון הלבנטיני

מאחורי הפרויקט עמד רג’א ראיס (Raja Rais), איש עסקים ויזם לבנוני שפעל בחיפה בשנות ה-30 של המאה הקודמת. ראיס נמנה עם אותה שכבה של יזמים ואנשי מסחר שפעלו בין ביירות, דמשק, חיפה וערי החוף של מזרח הים התיכון — מרחב כלכלי ותרבותי שהיה אז פתוח ותוסס הרבה יותר מכפי שהוא כיום.

הביקוש הגובר למגורים איכותיים

ראיס זיהה את תנופת הפיתוח של חיפה המנדטורית ואת הביקוש הגובר למגורים איכותיים עבור מהנדסים, פקידים ואנשי מנהל שעבדו בנמל, בבתי הזיקוק ובחברת הנפט העיראקית (IPC). במקום להקים בניין בודד, בחר ליצור קומפלקס מגורים שלם — מודרני, מתוכנן ומוקפד — ברוח פרויקטי המגורים החדשים שנבנו באותן שנים בביירות ובערים ים־תיכוניות אחרות.

לשם כך פנה אל האדריכל הלבנוני אנטואן תאבת, מן האדריכלים החדשניים שפעלו באותה עת בביירות, וביחד יצרו שני ממתחמי המגורים יוצאי הדופן שנבנו בחיפה של שנות ה-30 – האחד ברחוב רד”ק והשני ברח’ הגפן.

המתחם— מודרניזם לבנטיני

המתחם, בתכנונו של האדריכל הלבנוני אנטואן תאבת, נבנה בשנת 1936 כקבוצה אחידה של חמישה מבני מגורים סביב חללים פתוחים וגינות פנימיות — תפיסה עירונית מודרנית יחסית לחיפה של אותם ימים. במקום חזית רחוב צפופה ורציפה, נוצר קומפלקס מאוורר ובעל אופי ים־תיכוני מובהק.

המבנים תוכננו בשפה מודרניסטית מאופקת המשלבת השפעות אירופיות עם התאמה לאקלים ולמסורת הבנייה המקומית. חזיתותיהם מאופיינות בקווים אופקיים מודגשים באמצעות כרכובים בולטים, מרפסות שקועות, רחבות ידיים — חלקן מעוגלות — וחדרי מדרגות המוארים באמצעות חלונות אנכיים המתנשאים לכל גובהם – “ חלון טרמומטר”. הפתחים הרחבים אפשרו חדירת אור ואוורור טבעי, ואילו חיפוי ה״אבן המלאכותית״ העניק למבנים מראה מקומי וחם יותר מזה של הסגנון הבינלאומי התל־אביבי.

בעת הקמתו נחשב המתחם למתחם המגורים היוקרתי ביותר בחיפה. סביב המבנים תוכננו שבילי גישה, גינון מוקפד וגדרות מעוצבות — ביטוי לרמת החיים הגבוהה שיועדה לדייריו.

בניגוד למודרניזם ה״לבן״ של תל אביב, כאן ניכרת שפה אחרת — כבדה ומקומית יותר, אך עדיין מודרנית מאוד ברוחה. במחקרו של האדריכל והחוקר אדיב נקאש הוגדר המתחם כאחת הדוגמאות המובהקות ל״מודרניזם לבנטיני״ — אדריכלות שנולדה מתוך המפגש בין מודרנה אירופית לבין התרבות והאקלים של מזרח הים התיכון- “הלבנט”.

על האדריכל— אנטואן תאבת

אנטואן תאבת (Antoine Tabet, 1907–1964) היה מן האדריכלים הבולטים שפעלו בלבנון ובמרחב הלבנט במחצית הראשונה של המאה ה־20. הוא למד אדריכלות בפריז, בביה”ס Beaux Arts, והושפע מן המודרניזם הצרפתי ומעבודותיהם של אוגוסט פרה ולה קורבוזיה. אולם, הוא פיתח שפה אדריכלית מקומית שהתאימה לאקלים, לנוף ולתרבות של ערי מזרח הים התיכון.

לאחר שובו לביירות תכנן מבני מגורים ומבני ציבור בלבנון, בסוריה ובארץ ישראל המנדטורית. עבודותיו שילבו קווים מודרניים נקיים עם שימוש באבן מקומית, מרפסות שקועות ומוצלות, פתחים המותאמים לאור ולאוורור טבעי.

קומפלקס רג’א ראיס בחיפה נחשב כיום לאחת הדוגמאות המוקדמות והמרשימות ל״מודרניזם לבנטיני״ — שפה אדריכלית שניסתה ליצור מודרנה מקומית ולא רק לחקות את אירופה.

מבנה לשימור?

למרות שהמתחם הוכרז כמבנה לשימור, בעקבות סקר שנערך ע”י ממשלת גרמניה ועירית חיפה,  נראה כי בפועל הוראות השימור אינן נאכפות במידה הראויה. במהלך השנים נוספו לחלק מן המבנים תוספות בנייה שונות, גגונים, סגירות מרפסות וחלונות מחומרים וסגנונות שאינם תואמים את אופיו המקורי של הפרויקט. שינויים אלו פוגעים באחידות האדריכלית של המתחם ומטשטשים בהדרגה את איכויותיו המודרניסטיות היחודיות.

עם זאת, בחלק מן הבניינים נשמר עדיין אופיו המקורי של המתחם באופן מרשים יחסית, דבר המאפשר גם כיום, להתרשם מן האיכויות האדריכליות ומהחזון העירוני יוצא הדופן שעמד בבסיס הפרויקט.

גם כיום, כמעט תשעים שנה לאחר הקמת “אחוזות הגן”, מיזם שנחשב למתחם המגורים היוקרתי ביותר בחיפה, ממשיך מתחם רג’א ראיס להזכיר את ימיה הקוסמופוליטיים של העיר המנדטורית— עיר שבה יזמים, אדריכלים ודיירים נעו בחופשיות בין ביירות, דמשק וחופי הכרמל.

תודות

תודתי נתונה לאדריכל ואליד כרכבי, לשעבר מנהל מחלקת השימור בעיריית חיפה, אשר בזכות אחד הפוסטים ששיתף בפייסבוק התוודעתי לקיומו של המתחם ולסיפורו המיוחד.

קוראים יקרים,

הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.