(חי פה) – המלחמה נכנסת ליומה ה-21, והתושבים מנסים להיאחז בשגרה בכל דרך גם דרך קניות בסופרמרקט השכונתי. אלא שמתחת לפני השטח מתגלה מציאות מטרידה: ברגע האמת, כשנשמעת אזעקה, לא תמיד יש מקום לכולם במרחב המוגן. עדויות שהגיעו למערכת חושפות תמונה מדאיגה של צפיפות, דוחק ולעיתים גם לקוחות שנותרים מחוץ למקלט הסגור.
מאז תחילת הלחימה, ההנחיות ברורות: פתיחת עסקים מותרת רק כאשר קיים מרחב מוגן תקני וזמין. אלא שבפועל, במיוחד ברשתות מזון גדולות, קשה מאוד לעמוד בדרישה הזו. מספר הלקוחות משתנה מרגע לרגע, ואין דרך אמיתית לצפות כמה אנשים ישהו בחנות בזמן אזעקה.
פניות שהגיעו למערכת “חי פה” מצביעות על פער מדאיג בין ההנחיות למציאות. באחד מסניפי רשת מזון מוכרת בחיפה, לקוחות שהיו בחנות בזמן אזעקה, מיהרו למרחב המוגן אך גילו במהרה כי המקום אינו מספיק לכולם. “היה דוחק מטורף”, סיפרה אחת הלקוחות, “אנשים נדחסו פנימה, ולא הצליחו אפילו לסגור את דלת הממ"ד”.
במקרה אחר, בסניף רשת בקריית אליעזר, התמונה הייתה קשה לא פחות: המקלט התמלא במהירות, הדלת נסגרה וחלק מהלקוחות נותרו בחוץ, חשופים. “זה היה רגע מפחיד”, תיאר אחד הנוכחים, “לא ידענו מה לעשות להישאר בחוץ או לנסות להידחף בכוח פנימה”.
כשניסינו להבין כיצד אמורים בעלי העסקים לפעול במצבים כאלה, גורמים הבקיאים בתחום הסבירו כי האחריות מוטלת על בעל העסק, עליו לדעת מהי קיבולת המרחב המוגן ולהתאים את מספר הלקוחות בהתאם. אלא שבמציאות של סופרמרקט פעיל, שבו הלקוחות נכנסים ויוצאים ללא בקרה, מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית.
הפער הזה מעלה שאלות קשות: האם ניתן לצפות מבעל עסק להגביל כניסת לקוחות? האם יש אכיפה בפועל? ומה אמור לעשות לקוח שנקלע לסיטואציה שבה אין לו מקום במרחב המוגן?
בינתיים, הציבור ממשיך להגיע לחנויות מתוך צורך, אך גם מתוך רצון לשמור על תחושת שגרה. אלא שהעדויות מהשטח מזכירות: גם הפעולות היומיומיות ביותר עלולות להפוך ברגע אחד למצב חירום שבו לא תמיד יש מקום לכולם.
מפיקוד העורף נמסר לחי פה:
בהתאם למדיניות ההתגוננות העדכנית של פיקוד העורף, רשתות שיווק, סופרמרקטים ומכולות יכולים לפעול במקום שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות. או בתוך מרחב מוגן תקני. בקבלת התרעה על העובדים והקהל להיכנס למרחב מוגן תקני בלבד בזמן ההתגוננות העומד לרשותם.
האחריות לעמידה בהנחיות מוטלת על בתי העסק.
עברנו חוויה כזו בדיוק בשני מתחמי קניות גדולים בזמן אזעקה: חנות Boom בנשר ומתחם "אושר עד" בחיפה. מסתבר שאזור המרחבים המוגנים, שבלאו הכי קטנים וצפופים, מנוצלים בשגרה ובחירום כמחסנים. בנוסף הנהלות החנויות לא מפעילות כריזה בזמן האזעקה כדי להכווין את הלקוחות למרחבים המוגנים, שבפועל מתקשים להכיל את כל העובדים והלקוחות וחלקם נשארים מחוץ למרחב המוגן בזמן מתקפת הטילים.
בעצם, נראה כאילו ההנהלה במקומות הללו לא כ"כ מעוניינת בכניסה של לקוחות לאזור הלוגיסטי, שם ממוקמים הממ"קים.
לצערי, פיקוד העורף משחק פה ראש קטן ולא סוגר חנויות ענק כאלו שלא ערוכות לקליטה המונית של לקוחות ועובדים בזמני חירום. עד אז, אף אחד לא באמת אחראי!
מלחמת לבנון הראשונה 2006 נפלו בחיפה אלפי טילים כולל עם כדוריות מתפזרות
הלקח של העירייה היה רק להקים לעצמה חמ"ל ממוגן בהדר.
מאז במשך 20 שנה אותו ראש עיר לא בנה אפילו מקלט ציבורי אחד נוסף בחיפה
מי שבחרו בו מחדש כנראה מזלזלים בחיי אדם, בחיי העיר ובכספי הארנונה (שכמובן הוא העלה עם תירוץ של אגרת שמירה שזורמת לכיסי משכורות העירייה).