הנה זה קורה לנו שוב
הייתה קורונה? הייתה. 7 באוקטובר? הלם מוחלט. מלחמה בצפון בקיץ שעבר? עוד מכה. ועכשיו ישראל וחיפה שתמיד בפרונט – מופצצות בטילים מאיראן. ושוב, המוזיאונים סגורים, שוב עולם התרבות מושבת, שוב מצב חירום שנכפה עלינו.
אנחנו תוהים ומתלבטים, אנוכי והמקלדת, אם יש טעם לכתוב מאמר ביום שני, מאמר שאנשים יקראו אחרי יומיים-שלושה. הכול פה הרי יתהפך עוד מאה פעם.
למרות זאת יש לדעתי עשרה דברים שחשוב לומר:
- לא נשנה את המדיניות – הפשוטה ולכן הנכונה – ונעשה כל מה שאפשר כדי להיות פה למען הציבור. כמובן במגבלות ההנחיות, החוק והשכל הישר. אבל לא נפסיק ליצור. זה תפקידנו, זו שליחותנו ובלי גרם ציניות.
- לכן, אחרי 7 באוקטובר פתחנו את המוזיאונים כי ניתן היה. ואז גם התפרשו צוותי החינוך הנהדרים שלנו בכל רחבי העיר במאות פעילויות בכל המרכזים הקהילתיים, בכל השכונות, במלונות המפונים. הכול היה ללא תשלום הכול היה לשם "הפוגה של שפיות", וכמה היא הייתה חשובה.
- זה חזר על עצמו במלחמה בצפון בקיץ שעבר. המוזיאונים נשארו פתוחים. שוב קיימנו פעילויות, שוב יצרנו תערוכות. הגיעו הרבה פחות מבקרים, זה נכון, הקיץ ההוא נפגם, אבל זה היה תפקידנו.
- כך גם הפעם – ב"מלחמה סימן 3". הפעם המוזיאונים סגורים, כך מחייבות התקנות מאז פרוץ המלחמה באיראן. אבל לא ויתרנו על המון דברים אחרים: פעילויות דיגיטליות לכל המשפחה, פעילויות חינוך והרצאות ב"זום", הדרכות אוצר.ת בזום, ראיונות ותכנים בסיוע בית מילר שמופיעים באתר המוזיאונים. גם הפעם, הכול פה ללא תשלום. את כול זה נמשיך ואפילו נגביר, נהיה נוכחים, ניצור. שליחותנו, כבר אמרנו.
- מדהים אותי כל פעם מחדש לראות את התשוקה העצומה של אנשי תרבות, ליצירה ללא פשרות. הלהט הזה פשוט מרגש. אני בחיפה כל יום, צופה ומשתאה. גם בתוך ההתרעות והאזעקות מוקמת במרץ רב התערוכה החדשה במוזיאון טיקוטין Hand Made Japan (כשתיפתח אל תחמיצו..), התערוכה החדשה בשטרוק (של גיל גורן, אוצרת: שירלי משולם), ומושלמת התערוכה המרהיבה במוזיאון הימי הלאומי של היונקים הימיים, שיתוף פעולה מרתק בין המוזיאון הימי שלנו לבין מחמל"י – עמותה הפועלת למען היונקים הימיים, לווייתנים ודולפינים.
- אז לידיעת כול צוררינו עלי אדמות: בחיים לא תנצחו את הלהט הזה. חבל לכם על הזמן, אין לכם שום סיכוי.
- הצוררים גם לא ינצחו לעולם את מי שנרתמו במקצוענות ומסירות להסיר יצירות נדירות למחסני המוזיאונים על מנת להגן עליהן; לעובדים שמוצבים בחניונים הציבוריים שהפכו מקלטים לשעת חירום; לאנשי הביטחון שזועקים "תכנסו אלינו אלינו למרחב המוגן במוזיאון" כשהמקלט הציבורי הסמוך כל כך מלא עד שאנשים נשארים חשופים בחוץ. באופן כללי, תחושה לגמרי אישית, יש הפעם מישהו כאן בחיפה עם יד בטוחה על ההגה, עם אחריות ומנהיגות שכל כך נחוצים.
- ברגע האחרון, ממש לפני פרוץ האזעקות, עוד הצלחנו עוד לפתוח ברוב עם ובפתיחה מרגשת את "בית העם – הטמפלרים מורשת וחלום" במוזיאון העיר חיפה. יחד עם כל מה שכתוב בסעיף 5, מחכות לכם ארבע תערוכות חדשות, נהדרות, שמבטיחות, אינשאללה, קיץ נפלא במוזיאוני חיפה.
- כל זה יקרה, בואו נקווה ונאמין, ממש בימים הקרובים. שנוכל לפתוח מחדש, שנוכל לחזור לשפיות, לרגיעה, לחיי תרבות שחיוניים לנשמה.
- אולי כול זה בעצם כבר קרה, לך תדע.