בזמן שהמלחמה מטלטלת את שגרת החיים, אגף תרבות, ספורט וקהילה – מיר"ב, הפך לעוגן משמעותי עבור תושבי חוף הכרמל. מהרגע הראשון, הצוותים חזרו לפעילות, הרחיבו מענה לקהילות שונות, והמשיכו להפעיל חוגים, מפגשים והרצאות, גם במרחבים מוגנים וגם בזום. בריאיון מיוחד מספרת מנכ"לית מיר"ב, עירית עבו פלדמן, על קבלת ההחלטות, על החוסן הקהילתי ועל הרגעים הקטנים שמחזיקים את כולנו.
ממש בתחילת הלחימה – החזרתם פעילות מאוד מהר. למה בעצם?
"הבנו באופן מיידי שהקהילה צריכה עוגן ותחושת יציבות. קיום פעילות לצד שמירה על הביטחון מייצר מסגרת, שייכות ותחושת שליטה. צוות מיר"ב, שכבר מנוסה בהפעלת פעילות בשעות חירום, פעל במהירות ובדיוק, מתוך אחריות עמוקה לקהילה ומתוך תפיסה שחוסן נבנה דרך עשייה. ודבר נוסף, ידעתי שיש לנו צוות חזק, מנוסה ומקצועי במיר"ב."
למה חשוב לשמור על השגרה הזו?
"ספורט ותרבות אינם מותרות, הם צורך פיזי ונפשי. דווקא בזמן חירום, פעילות גופנית, תרבותית וחברתית מאפשרת איזון, נשימה עמוקה ויכולת לעמוד באי־היציבות של המציאות. מיר"ב הוא הלב הפועם של חוף הכרמל, ואנחנו כאן כדי להזרים גם חוסן וגם אוויר לנשימה."
איך מפעילים פעילות תוך שמירה על הנחיות פיקוד העורף?
"אנחנו מפעילים כ־16 מרכזי פעילות וכדי לעמוד בהנחיות פתחנו מרכזים נוספים ביישובים ובסמוך למיגונים. עם תחילת המלחמה פתחנו את 'חמ"ל מיר"ב', וכל פעילות נבחנת בהתאם להנחיות פיקוד העורף שמתעדכנות.
אנחנו מקפידים על חלוקה לקבוצות קטנות וליווי צמוד של צוות מיר"ב, רכזי הענפים והמדריכים המסורים שלנו. שיתוף הפעולה של ההורים והילדים מרגש ומעורר השראה. זו הזדמנות לשבח את הצוותים שלנו, מדריכים ואנשי צוות שמובילים פעילות איכותית, עם חיוך והכלה של הילדים והמשתתפים."
לאילו קהילות נוספות אתם מחזקים את הקשר בימים אלה?
"מעבר למשתתפי החוגים והנבחרות, אנחנו שמים דגש על משפחות מגויסים, אנשי מילואים וקבע, ועל הוותיקים. בהובלת מרכז הצעירים – כרמלוס, פתחנו שמרטפיות לילדי המילואים והקבע, ופעילות בלתי פורמלית לנוער. לקהילת הקתדרה אנחנו מפעילים מדי יום הרצאות ושיעורי תנועה בזום.
בנוסף, פתחנו מיד את הספרייה עבור כלל הגילאים והיא פתוחה מדי יום.
המטרה שלנו היא לראות את כל מעגלי הקהילה ולתת מענה מותאם לצרכים ולמורל."
העברתם את הוותיקים לפעילות אונליין. איך זה התקבל?
"בהתחלה נדרשה הסתגלות, אבל מהר מאוד ראינו חיבור מרגש. הוותיקים חיכו למפגשים, שמרו על שגרה ולמידה והרגישו פחות לבד. הקתדרה הפכה לעוגן משמעותי עבורם, גם דרך המסך."
'מיר"ב ביישובים' – איך נולד הרעיון?
"הרעיון נולד עוד בימי הקורונה, אז הוא היה הצלחה גדולה. כשהבנו שגם הפעם לא כולם יכולים להגיע, החלטנו להגיע אליהם.
יצרנו מודל שמביא פעילות תרבות וספורט לתוך היישובים, בהתאם להנחיות. זה מאפשר לכל קהילה, בכל גיל, לקבל חיזוק, פעילות ונוכחות מחבקת במקום הבטוח שבו היא נמצאת.
התגובות מרגשות ומרחיבות את הלב."
אילו תגובות את מקבלת מהשטח?
"תגובות מרגשות מאוד. הורים שמודים על רגע של שקט, ילדים שמחכים לפעילות, וותיקים שמרגישים שרואים אותם דרך הרצאות הזום ושיעורי התנועה.
התחושה היא שאנחנו לא רק מפעילים, אנחנו מחזיקים יחד קהילה שלמה."
מה התפקיד של אגף תרבות, ספורט וקהילה בזמן מלחמה?
"התפקיד שלנו הוא להיות עוגן, מצפן ומרחב נשימה.
אני מאמינה שחוסן אישי וביטחון קהילתי נבנים דרך קשר אנושי. הרובד המשמעותי ביותר הוא המפגש החברתי הישיר, מבט, חיוך, נוכחות ופעילות משותפת.
כשזה לא מתאפשר, עוברים למפגש מקוון בזום, שמצליח לשמר רצף וקשר קהילתי גם בתנאים מורכבים. ובקצה, תקשורת דרך הודעות ועדכונים: חשובה, אך פחות עמוקה מבחינת החיבור האנושי."
מה הכי ממחיש עבורך את החוסן של הקהילה?
"הרגעים הקטנים.
ילד שחוזר לשחק, מדריך שמגיע עם חיוך למרות הכול, קבוצת רקדניות בזום עם גולגול ובגד גוף בסלון, פעילויות מיר"ב ביישובים על הדשא, זה החוסן האמיתי.
קהילת חוף הכרמל מוכיחה יום־יום שלא עוצרים אותנו. אנחנו ממשיכים, מתחזקים, וביחד עם צוות מיר"ב נמשיך למצוא דרכים יצירתיות להמשיך את העשייה. אנחנו מפליגים רחוק."


מעוניינת להצטרף לאונליין של מרכז מירב.