כשצ'רצ'יל פגש את טאוב • מסתורי העיר שביער

בלב חיפה, בתוך יער עם למעלה מארבעים אלף עצים, על שטח של אלף מאתיים וחמישים דונם בהם מעל מאה מבנים, חלקם יצירות ארכיטקטוניות מרהיבות, מסתתרת עיר קסומה – קריית הטכניון.

קמפוס הטכניון הוא לא רק אכסניה למוסד אקדמי מוביל אלא גם עיר קטנה בפני עצמה. מדי יום פוקדים אותו כעשרים וחמישה אלף איש: סטודנטים, אנשי סגל ותושבים המתגוררים במעונות ובדירות שבתוך הקמפוס, כמספר התושבים בעיר נשר הסמוכה. קריית הטכניון מייצרת מציאות ייחודית, לצד עשייה מדעית והנדסית ענפה מתקיימת כאן שגרת חיים מלאה, עם כל האתגרים המוכרים של רשות מקומית. בשנים האחרונות, תחת הלחץ של בנייה מתרחבת ופיתוח מואץ, מתעורר הצורך להגן על המרקם העדין של השטחים הירוקים. העצים הוותיקים, המדרונות המיוערים והצמחייה המקומית אינם רק רקע נופי, אלא הם חלק מהזהות של הקמפוס ומהווים מקור השראה ודוגמה לדרך שבה ידע וטבע יכולים לדור בכפיפה אחת.

עיר ויער: ההיברידיות המגדירה את הטכניון

לכאורה, עיר ויער הם הפכים גמורים  אך בטכניון הם נשזרים לדמות אחת. שילוב זה הוא מקור כוחו וייחודו של הקמפוס. העיר מביאה עמה סדר, תשתיות וקצב. היער מעניק חופש, שקט ותחושת טבע בלתי אמצעי. יחד הם מייצרים מרחב אקדמי יוצא דופן, שבו אפשר גם לשקוד על מחקר בחדרי המעבדה וגם ללכת לאיבוד בשבילי היער הירוקים. תכנון הקמפוס מבקש לחזק את החיבור הזה באמצעות "מארג מרחבי" – מערכת רשתות המשלבת בין סדר עירוני לבין תנועה חופשית של יער. המארג יוצר תשתית פיזית ותפיסתית שמקרבת בין חלקי הקמפוס, בין עבר להווה ובין ידע לטבע. זהו חזון של מרחב אקדמי טכנולוגי המתקדם אל העתיד מבלי לנתק את שורשיו.

תכניות האב: קליין, אילון, והחזון לקמפוס ירוק

פיתוחו הפיזי של קמפוס הטכניון הותווה בהתאם לחמש תכניות אב שונות. הראשונה שבהן גובשה כבר ב 1953 על ידי האדריכל אלכסנדר קליין, שהיה ראש המכון למחקר בניין עיר ושיכון בטכניון, ונבנתה על בסיס מודלים שהציע חלופות למיקום בהדר ובטירת הכרמל. אל קליין הצטרף האדריכל יוחנן אילון, אשר התאים את התכנית לתנאי הטופוגרפיה של הכרמל. קליין הדגיש את הקשר אל הנוף: חזיתות המבנים הופנו לים, לגליל ולמפרץ, והבינוי שובץ במדרגות בין עצים טבעיים. לצד ההתלהבות, התכנית ספגה ביקורת בשל הפרשי הגובה שהקשו על מימוש החזון והמרחק בין המרכז הציבורי לפקולטות. תכנית קליין הטביעה את חותמה כבסיס התכנוני הראשון של הקמפוס, וביטאה את הרצון לשמר את רוח היער גם אל תוך מרחבי הבנייה.

מבני מפתח – מברוטליזם לחדשנות מתמשכת

ההולך היום בשבילי הטכניון עובר בזמן שבעים שנות התפתחות ארכיטקטונית: מהכיכר המרכזית הכוללת את בניין הסנאט, הספריה ואולם צ'רצ'יל הברוטליסטים במהותם יורד דרך בית הסטודנט לאולמן ועובר ליד האובליסק של קלטרווה, הכי מודרני שיש, לצד בניין טאוב הצנוע, מבנה חדש של בטון וזכוכית. בשנים האחרונות נוספו שבילי הליכה מזמינים מתחנת הרכבלית שבקמפוס – עיר ביער.
שווה לטייל.