(חי פה) – רחוב חניתה, מהמרכזיים בשכונת נווה שאנן בחיפה, נמצא במצב עגום של הזנחה, סכנות בטיחותיות ולכלוך יומיומי שפוגע באיכות החיים של התושבים. למרות פניות חוזרות ונשנות לעירייה, דבר לא משתנה. כתבה זו פותחת את סדרת "רחוב בשבוע", ותובעת תשובות.

נווה שאנן – שכונה בגודל של עיר
שכונת נווה שאנן היא אחת השכונות הגדולות והוותיקות בחיפה, ובה מתגוררים כ-70,000 תושבים – יותר ממספר התושבים בכמה ערים בינוניות בישראל. רחוב חניתה, החוצה את השכונה, הוא עורק תחבורה מרכזי הכולל בתוכו גם מרכז מסחרי פעיל, מה שהופך את מצבו התחזוקתי לבעיה חמורה במיוחד.
מימי פרץ, חברת ועד השכונה, מספרת על רחוב חניתה ◄ צפו
עירוב שימושים ותוצאה של כאוס תחזוקתי
רחוב חניתה מתאפיין בעירוב שימושים – מגורים ועסקים – שהתקיים בו עוד לפני שהמושג הזה הפך לטרנד תכנוני. בפועל, התוצאה היא כאוס: חנויות מפנות אשפה לרחוב, סחורה שמונחת על המדרכות וחוסמת את המעבר, ותחושה כללית של הזנחה. כאשר בעלי החנויות אחראיים – הרחוב נקי. אבל זה לא תמיד המצב.

בעלי העסקים מרימים ידיים
"הייתי חלק מוועד הסוחרים שפעל כאן פעם" מספר אחד מבעלי החנויות ברחוב, שביקש להישאר בעילום שם. "אבל היום אני לבד. לפני כמה חודשים הגיע מנקה רחובות וניקה את הפסאז' שליד החנות שלי. פקח עירוני שעבר במקום הורה לו להפסיק בטענה שזה שטח פרטי. מאז אני מנקה לבד. זו לא אמורה להיות האחריות שלי".

מדרכות מסוכנות ותביעות חוזרות נגד העירייה
הבעיה המרכזית ברחוב חניתה איננה רק הלכלוך, אלא גם הסכנות הבטיחותיות. "הריצוף כאן לא הוחלף כבר חמישים שנה" אומר אותו בעל חנות. "אנשים נופלים כל הזמן. אחת העובדות הזרות שעוברת כאן נפלה, נפגעה קשה, והוגשה תביעה נגד העירייה. זה קורה שוב ושוב, ואף אחד בעירייה לא מתקן".

תושבים מדווחים – אבל שום דבר לא משתנה
מימי פרץ, תושבת וחברת ועד השכונה, מתארת מסכת של דיווחים בלתי פוסקים לעירייה. "אני כל היום שולחת הודעות ל-106. העובדים עונים ומטפלים בנקודה הספציפית, אבל המצב הכללי לא משתנה. כשמסתובבים ברחוב רואים כמויות של לכלוך שזה פשוט מביך."
הדרך לבית הספר הפכה למלכודת זבל

אחד המקומות הבולטים בהזנחה הוא הדרך שמובילה מבתי המגורים אל בית הספר היסודי יזרעאליה. המדרגות והשטח הציבורי סביבן מכוסים בבדלי סיגריות, עלים יבשים ופסולת. "אני זוכרת איך הלכתי בדרך הזו כילדה – היום היא מוזנחת ומלוכלכת בצורה שלא תאמן" מספרת מימי.
רחוב מרכזי בארנונה גבוהה – אבל בלי שירותים בסיסיים
הפתעה נוספת היא שדיירי רחוב חניתה משלמים את מדרגת הארנונה הגבוהה ביותר – רמה א'. "זה לא משנה כמה משלמים" אומרת מימי. "גם אם היינו משלמים פחות, מגיע לנו רחוב נקי. אבל כשמשלמים הרבה – זה אפילו מקומם יותר."
דריי רחוב באמצע השכונה

באמצע הרחוב נתקלים בדריי רחוב שמקבצים נדבות. תופעת דריי הרחוב קיימת בכל חיפה, אך כשזה קורה בלב שכונת מגורים כמו נווה שאנן, התחושה היא של אובדן שליטה מצד הרשויות.
מפגע בטיחותי נוסף: גדר האבן המסוכנת

גדר האבן שמפרידה בין המדרכה לכביש צוידה בעבר בגדר מברזל שנועדה לישיבה. לאחר שילדים נפלו ממנה ונחבלו, נוספו לה ברזלים שנועדו למנוע טיפוס – אך אלה עצמם מסוכנים במקרה של נפילה. "הברזלים האלה לא מונעים טיפוס – הם רק עלולים לגרום לפציעות קשות" מזהירה מימי.
לרחוב חניתה יש פוטנציאל – אבל אין מי שיממש אותו
לרחוב יש יתרונות תחבורתיים ברורים: מדרכות רחבות, נתיבים לכל כיוון, תחבורה ציבורית נגישה. אפשר היה להפוך אותו למרכז מסחרי שכונתי פעיל ומטופח. במקום זאת, התחושה היא של הפקרה. "רחוב כזה אמור להיות רחוב שתענוג ללכת בו" אומרת מימי. "כרגע זה ממש לא המצב."
קריאה לעירייה: הגיע הזמן להתעורר

תושבי נווה שאנן מצפים שהעירייה תיקח אחריות. לא מדובר בפרויקט יקר או חידוש כולל – אלא בעבודות תחזוקה בסיסיות: ניקיון, תיקון מדרכות, אכיפה נגד לכלוך וסחורה ברחוב. "אנחנו לא מבקשים מותרות," מסכמת מימי פרץ, "רק שהעירייה תעשה את המינימום הנדרש כדי שנוכל לגור כאן בכבוד."


יונה יהב תתעורר !!! חיפה הולכת ושוקעת הולכת ומידרדרת. חשבנו שאחרי קליש הזכורה לרעה אתה תדאג להרים את העיר מהקרשים. היית כולך הבטחות לפני הבחירות. מסתבר שאתה לא הרבה יותר טוב מקודמתך. פשוט ביזיון !!!!
חיפה ניראת גרוע ,
משהו רקוב במנגנון העיריה
וגם ראשת העיריה הקודמת קלאיש וגם ראש עיריה נוכחי – יהב , לא תקיפים לשינוי המצב
חברי המועצה וועד השכונה , לצערי לא מספיקים פעילים לשיפור המצב
בחודש ספטמבר אחרון יזמתי סיור עם אביהו אן סגן ראש עיר ומנהלי מחלקות רחוב חנית . הצגתי לכולם בסיור את הבעיות בקטע זה של הרחוב . הסרתי שתמיד י ניקיון כל שנים של כל הרחוב גם איפה שמרצפות שזה נחש מתברר לשטח פרטי של הדיירים ולמט צמוד לכביש ציורי ששטח זה מנקים .
הסברתי שלא הגיוני ששטח שנחשב פרטי אבל הוא ציבורי ובו עוברים תנוע רה של אנשים \ ילדים \ מבוגרים .
כבר היו רבה מקרים שנפלו אנשים במיוחד בחורף בגלל ריצוף השבור וחוסר תאורה
לא הגיוני שמצד אחד לוקחים ארנונה מהחניות ומצד שני ז נחשב שטח פרטי של הדיירים .
מצב מחמיר במשך השנים ותקופה של ראש עיר קודמת כבר ניתנו תקציבים לשיפוץ הרחוב אבל דבר זה נפל גלל הוועדה הקרואה שהיית בזמנו .
הגיע הזמן לשפץ אחרי 100 שנה את המתחם הזה לנו גם מגיע פינת בטוח לעשות קניות ולא חצר אחורית
אני כבר 4 שנים ויותר שולח מכתים ותמונות לאנשי עיירה ולצערי אין תזוזה …
תודה
עקיבא נופה
עוד שהייתי ילד בערך לפני חמש עשרה שנים חניתה הייתה רחוב שהיו בו הומלס (הסבא המלוכלך שישב בספסלים מעל פארק הכלבים), גריפטי היה גם ולכלוך כנראה היה פחות..
הגדר המסוכנת שבכתבה גרמה לי להגיע לניתוח ברמבם כי טפסתי עליה ונפלתי עם הרגל על הברזל ונפתחה לי הברך.
בקיצור אם עבר עשור ורק נהיה יותר חמור לא ישנו שום דבר, תודה לעירייה
איך זה נראה שכונה זה לא תלוי רק בעירייה זה תלוי גם מהתושבים פעם רחוב חניתה הייתה כמו טיילת מבריקה נקייה היום כנראה השתנה משהו באוכלוסייה.
כל העיר כולה פח זבל אחד גדול. העירייה יודעת לקחת מיסים אבל לא דואגת לסביבת התושבים.
צריך להגביר אכיפה, עובדי ניקיון, חינוך.
התנהלות מערכתית.
למה רק לחניתה? ברחובות אחרים לא רואים פועל ניקיון ואם איני מתקשרת ל- 106 לבקש שישלחו עובד נקיון הסימטה שבה אני מתגוררת נשארת מטונפת. לדברי פועל הניקיון שנשלח לאור בקשתי אין להם מספיק עובדים. אז שלא יעסיקו 5 סגנים בשכר ויגדילו את תקציב התברואה.