מאירים את העיר: לכלוך, הזנחה וסכנה ברחוב חניתה בנווה שאנן

(חי פה) – רחוב חניתה, מהמרכזיים בשכונת נווה שאנן בחיפה, נמצא במצב עגום של הזנחה, סכנות בטיחותיות ולכלוך יומיומי שפוגע באיכות החיים של התושבים. למרות פניות חוזרות ונשנות לעירייה, דבר לא משתנה. כתבה זו פותחת את סדרת "רחוב בשבוע", ותובעת תשובות.

נווה שאנן – שכונה בגודל של עיר

שכונת נווה שאנן היא אחת השכונות הגדולות והוותיקות בחיפה, ובה מתגוררים כ-70,000 תושבים – יותר ממספר התושבים בכמה ערים בינוניות בישראל. רחוב חניתה, החוצה את השכונה, הוא עורק תחבורה מרכזי הכולל בתוכו גם מרכז מסחרי פעיל, מה שהופך את מצבו התחזוקתי לבעיה חמורה במיוחד.

מימי פרץ, חברת ועד השכונה, מספרת על רחוב חניתה ◄ צפו

עירוב שימושים ותוצאה של כאוס תחזוקתי

רחוב חניתה מתאפיין בעירוב שימושים – מגורים ועסקים – שהתקיים בו עוד לפני שהמושג הזה הפך לטרנד תכנוני. בפועל, התוצאה היא כאוס: חנויות מפנות אשפה לרחוב, סחורה שמונחת על המדרכות וחוסמת את המעבר, ותחושה כללית של הזנחה. כאשר בעלי החנויות אחראיים – הרחוב נקי. אבל זה לא תמיד המצב.

בעלי העסקים מרימים ידיים

"הייתי חלק מוועד הסוחרים שפעל כאן פעם" מספר אחד מבעלי החנויות ברחוב, שביקש להישאר בעילום שם. "אבל היום אני לבד. לפני כמה חודשים הגיע מנקה רחובות וניקה את הפסאז' שליד החנות שלי. פקח עירוני שעבר במקום הורה לו להפסיק בטענה שזה שטח פרטי. מאז אני מנקה לבד. זו לא אמורה להיות האחריות שלי".

מדרכות מסוכנות ותביעות חוזרות נגד העירייה

הבעיה המרכזית ברחוב חניתה איננה רק הלכלוך, אלא גם הסכנות הבטיחותיות. "הריצוף כאן לא הוחלף כבר חמישים שנה" אומר אותו בעל חנות. "אנשים נופלים כל הזמן. אחת העובדות הזרות שעוברת כאן נפלה, נפגעה קשה, והוגשה תביעה נגד העירייה. זה קורה שוב ושוב, ואף אחד בעירייה לא מתקן".

תושבים מדווחים – אבל שום דבר לא משתנה

מימי פרץ, תושבת וחברת ועד השכונה, מתארת מסכת של דיווחים בלתי פוסקים לעירייה. "אני כל היום שולחת הודעות ל-106. העובדים עונים ומטפלים בנקודה הספציפית, אבל המצב הכללי לא משתנה. כשמסתובבים ברחוב רואים כמויות של לכלוך שזה פשוט מביך."

הדרך לבית הספר הפכה למלכודת זבל

אחד המקומות הבולטים בהזנחה הוא הדרך שמובילה מבתי המגורים אל בית הספר היסודי יזרעאליה. המדרגות והשטח הציבורי סביבן מכוסים בבדלי סיגריות, עלים יבשים ופסולת. "אני זוכרת איך הלכתי בדרך הזו כילדה – היום היא מוזנחת ומלוכלכת בצורה שלא תאמן" מספרת מימי.

רחוב מרכזי בארנונה גבוהה – אבל בלי שירותים בסיסיים

הפתעה נוספת היא שדיירי רחוב חניתה משלמים את מדרגת הארנונה הגבוהה ביותר – רמה א'. "זה לא משנה כמה משלמים" אומרת מימי. "גם אם היינו משלמים פחות, מגיע לנו רחוב נקי. אבל כשמשלמים הרבה – זה אפילו מקומם יותר."

דריי רחוב באמצע השכונה

באמצע הרחוב נתקלים בדריי רחוב שמקבצים נדבות. תופעת דריי הרחוב קיימת בכל חיפה, אך כשזה קורה בלב שכונת מגורים כמו נווה שאנן, התחושה היא של אובדן שליטה מצד הרשויות.

מפגע בטיחותי נוסף: גדר האבן המסוכנת

גדר האבן שמפרידה בין המדרכה לכביש צוידה בעבר בגדר מברזל שנועדה לישיבה. לאחר שילדים נפלו ממנה ונחבלו, נוספו לה ברזלים שנועדו למנוע טיפוס – אך אלה עצמם מסוכנים במקרה של נפילה. "הברזלים האלה לא מונעים טיפוס – הם רק עלולים לגרום לפציעות קשות" מזהירה מימי.

לרחוב חניתה יש פוטנציאל – אבל אין מי שיממש אותו

לרחוב יש יתרונות תחבורתיים ברורים: מדרכות רחבות, נתיבים לכל כיוון, תחבורה ציבורית נגישה. אפשר היה להפוך אותו למרכז מסחרי שכונתי פעיל ומטופח. במקום זאת, התחושה היא של הפקרה. "רחוב כזה אמור להיות רחוב שתענוג ללכת בו" אומרת מימי. "כרגע זה ממש לא המצב."

קריאה לעירייה: הגיע הזמן להתעורר

תושבי נווה שאנן מצפים שהעירייה תיקח אחריות. לא מדובר בפרויקט יקר או חידוש כולל – אלא בעבודות תחזוקה בסיסיות: ניקיון, תיקון מדרכות, אכיפה נגד לכלוך וסחורה ברחוב. "אנחנו לא מבקשים מותרות," מסכמת מימי פרץ, "רק שהעירייה תעשה את המינימום הנדרש כדי שנוכל לגור כאן בכבוד."