לכלוך והזנחה במבנה העירייה בחיפה • היכן הדוגמה האישית?

(חי פה) – בשבועות האחרונים נחשפו מספר רחובות בעיר חיפה, שבהם נרשמה הזנחה חמורה בתחום הניקיון, ובחלק מהמקרים אף נמצאו ליקויי בטיחות. העירייה, כך נראה, נוהגת לנקות במהירות כאשר מדובר בשטח עירוני, אך כאשר מדובר בשטח פרטי, היא נוטה להימנע מהתערבות, גם אם מדובר במפגע תברואתי. אלא שכעת עולה שאלה מטרידה במיוחד: מה קורה כאשר הלכלוך נמצא בשטח העירייה עצמה? האם העירייה נוהגת באותה מידה של אחריות כלפי נכסיה שלה?

המדרגות הצמודות לבניין מנהל ההנדסה – מוקד זיהום עירוני

תושבים פנו למערכת "חי פה" בעקבות מצב תחזוקתי ירוד במיוחד של המדרגות הציבוריות הצמודות לבניין מנהל ההנדסה של העירייה, בין רחוב ביאליק לרחוב שפירא. הגישה למדרגות היא מצידה הצפוני של הכיכר בכניסה לבניין ברחוב ביאליק, והירידה לרחוב שפירא מתבצעת סמוך לחניון העירייה. מדובר בשטח עירוני מובהק, אך המראה בשטח היה מזעזע: עשרות קרטוני חלב ריקים, שקיות פלסטיק, שאריות מזון ופסולת מכל סוג. לאחרונה העירייה ניקתה את המדרגות הצמודות לבניין מנהל ההנדסה.

תושבים זועמים: "בושה לעירייה – זו לא מיזבלה"

אחד התושבים שהגיע למקום תיאר את תחושותיו: "החצר הקדמית של העירייה עצמה נראית כמו מיזבלה. מדובר במדרגות הצמודות לבניין ההנדסה של העירייה, ובשטח המגרש של העירייה עצמה, לא שטח פרטי ולא שטח סגור. זה אמור להיות גינה צמודה לבניין ההנדסה, לא אתר פסולת. בושה לעיר שכך נראה מבנה העירייה עצמו. מה לנו כי נלין על הניקיון ברחובות, אם העירייה עצמה מטונפת ומזוהמת כמו מבנה בעולם השלישי". כאמור, לאחרונה העירייה ניקתה את המדרגות הצמודות לבניין מנהל ההנדסה.

אחריות אישית וציבורית לניקיון העיר

הניקיון בעיר אינו תלוי רק בעירייה, אלא גם באחריות האישית של כל תושב. תושבים המעוניינים לגור בעיר נקייה חייבים לשמור על הניקיון בסביבתם, אך גם לצפות שהשטח העירוני יהיה מסודר. כאשר תושב מגלה לכלוך בשטח של שכן או של העירייה, הוא יכול לפנות ל־106 או לבקש מהשכן לנקות. הבעיה מתחילה כאשר העירייה טוענת שהזוהמה נמצאת בשטח פרטי, ובעל השטח מסרב לנקות.

שטחים פרטיים – האם העירייה צריכה להתערב?

ישנה זווית נוספת לבעיה: האם נכון שהעירייה תבזבז משאבים על ניקיון שטחים פרטיים? תושבי העיר משלמים ארנונה, והכסף הזה מיועד לשירותים עירוניים, לא לניקיון חצרות פרטיות. כל תושב אחראי על השטח שלו, ואם הוא אינו מנקה אותו ופוגע בסביבה, ייתכן שנכון יותר להטיל עליו קנס, שיגרום לו לנקות את השטח בעצמו, במקום לבזבז משאבים עירוניים על ניקיון שאינו באחריותה הישירה של העירייה.

מפגעים תברואתיים בשטחים פרטיים – תושבים מול שוקת שבורה

כאשר המפגע התברואתי נמצא בשטח פרטי, אך משפיע על תושבים אחרים, המצב הופך למורכב. תושבים מדווחים על ביוב זורם, ריחות חריפים ופסולת שמצטברת סמוך לבתיהם, אך העירייה אינה מתערבת בטענה שמדובר בשטח פרטי. במקרים כאלה, גם אם המפגע נמצא ממש ליד חלון חדר השינה של תושב, הוא מוצא את עצמו חסר אונים מול מערכת עירונית שאינה פועלת.

הצורך במדיניות ברורה – מתי העירייה מתערבת?

המצב הנוכחי מצביע על צורך במדיניות עירונית ברורה: מתי העירייה מתערבת בניקיון שטח פרטי? האם יש קריטריונים ברורים? האם יש מדרג של חומרת מפגעים? תושבים דורשים שהעירייה תפרסם מדיניות שקופה, שתבהיר מתי היא פועלת, באילו תנאים, ומהן האפשרויות העומדות בפני תושבים שנפגעים ממפגעים תברואתיים.

איכות הסביבה – לא רק עניין של חוקים, אלא של תרבות

איכות סביבה מורכבת ממספר גורמים: ניקיון, סדר, תחזוקה, חינוך סביבתי אכיפה וכדומה. אך מעבר לחוקים ולתקנות, מדובר גם בתרבות עירונית. אם כל אחד מאיתנו ישמור על סביבה נקייה, נחיה בעיר מסודרת ונעימה יותר. תושבים קוראים לעירייה להוביל את השינוי, לא רק באמצעות תקנות, אלא גם באמצעות דוגמה אישית, חינוך והסברה.

הציבור דורש שינוי – לא רק תגובה למפגעים

הציבור אינו מסתפק עוד בתגובה למפגעים, הוא דורש שינוי מערכתי. תושבים מבקשים לראות תוכנית עירונית כוללת לניקיון, שתכלול פיקוח שוטף, תגובה מהירה למפגעים, אכיפה בשטחים פרטיים, חינוך סביבתי ודוגמה אישית מצד העירייה. הם מציינים כי ניקיון העיר הוא לא רק עניין אסתטי, אלא גם עניין של בריאות, איכות חיים ואמון במערכת.

העירייה: השטח נוקה באופן מיידי על ידינו

מהעירייה נמסר בתגובה כי השטח נוקה באופן מיידי על ידי העירייה, אשר הנחתה את חברת האחזקה האחראית על המבנה להקפיד על שמירת הניקיון במקום באופן שוטף. "תחזוקה נאותה של חצרות מבני ציבור היא חלק מהסטנדרטים העירוניים, ואנו מצפים מכלל הגורמים לפעול בהתאם".