תעשי שמחות, יא בנתי- מתוך הספר "סיפור פשוט על רגישות" | רינת שפאן

באותה תקופה הייתי אחראית משמרת במסעדה ידועה וגדולה בהרצליה.בבוקר...

שתולה

בתחילת המלחמה, מיד אחרי טבח השבעה באוקטובר, כששלטונות הצבא...

מטרגדיה לאהבה: על הקשר הבלתי יאומן בין ספר שופטים לט"ו באב

כשאנחנו חושבים על ט"ו באב, המחשבה הראשונה שעולה לנו...

פה גדול

אורי שרון מחיפה נתקל לא אחת בדברנים בזכות עצמם...

על עזים ובלוטים

מאת: אמוץ דפני וסאלח עקל ח'טיב

העזים אוכלות את הבלוטים של של האלון המצוי בתאווה רבה בעוד עבורנו טעמם מר ביותר. מכאן משמותיו "בלוט העז" (בַּלוּט מְעַזָה, بلوط معزا;בַּלוּט אִל עַנְזָה, بلوط العنزة) או "בלוט העזים" (בַּלוּט מִעְזָאוִי, بلوط معزاوي). זאת להבדיל מאלון התבור שבלוטיו אכילים ומכונה, בהתאם, "אלון האנשים" (בַּלוּט אִל נָאס ,بلوط الناس). בסתיו העזים להוטות במיוחד אחר הבלוטים הבשלים של האלון המצוי ומאבדות שליטה על עצמן ולעתים קשה לרועים להנהיגן.

מכאן הפתגם "כמו שהעז תמות ככה רוצה את הבלוט" (מִיתְ'ל אִל עָנְזֶה בְּ'תְמוּת וַעיִנְהָא בִּל בַּלוּט, مثل العنزة بتموت وعينها بالبلوط"). משמעות הפתגם היא שהעז חושקת בבלוטים עד הרגע האחרון בחייה – כלומר היא חפצה בבלוטים אפילו שהיא גוססת. משתמשים בפתגם זה, למשל, כאשר שכיב מרע עדיין להוט אחר מה שהוא אוהב או זקן תשוש הנותן עינו בעלמת חן. לעומת זאת אם העז מרבה באכילת בלוטים היא עשויה ללקות בשלשול ובכאבי בטן. אומר הפתגם "עז אכלה בלוט ופגעה בעצמה" (עַנְזִה אַכְּלַתְ בָּלּוּט מָא צ'רַּת אַלַא נִפְסְהַא, عنزه أكلت بلوط ما ضرت ألا نفسها) והלקח הוא בדיוק במובן של "דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ" (משלי, כ"ה: ט"ז).

העז להוטה לא רק אחרי הבלוטים ובהחלט עשויה ל"כסח" את האלון בצורה קשה במיוחד בעונות הלבלוב כאשר הצימוח הרענן טעים ועדיין ללא כמות רבה של חמרים דוחים. מכאן הביטוי "העז החוטבת" (עַנְזָת אִל-חַטַאב, عنزة الحطاب) לתיאור פעילותה. תגובת האלון המצוי לרעיה היא פיתוח עלים קוצניים במיוחד בחלקים הפגועים בעוד העלים שמעבר לטווח הנגיסה ( "גובה שן העז", כולל עמידה על שתי רגליה האחוריות) פחות קוצניים בעליל. קוצניות העלים מונעת, במידת מה, את כרסום העלים ועל כך ייאמר "מה שעושה העז לאלון יעשה האלון לעז". (אִלִּי בְּתִעְמַלו אֶלְעַנְזִה בִּלְבַּלּוּטְ בּעְמַלוּ בְּגִ'לְדְהָא, إللي بتعملو العنزة بالبلوط بعملو بجلدها) כלומר "מה שעושה העז לאלון (הוא) יעשה לעורה".

על אכילת הבלוטים

בלוטי האלון המצוי מרים במיוחד ואינם אכילים בעוד בלוטי אלון תבור ראויים למאכל לאחר בישול או קלייה. לפי אורי אליאב הפלאחים אוכלים את הבלוטים לאחר הגשם הראשון. הגשם מפיג את הטעם המר ואז הם ראויים למאכל. הבלוטים נאספו למאכל במיוחד שנות רעב אך גם בימים רגילים ונהגו להכין מהם מאכל מעדנים (בלוטים קלויים וטחונים בתוספת סוכר וחמאה מותכת, "שַׂמְנֶה"). בחוף הכרמל רשמנו את הסיפור הבא: " מספרים על שייח' ידוע שגר הרחק משבטו. יום אחד הגיעו אליו כמה רוכבים ובביתו אין עז ואין טלה להכין להם זבח כיאות. התלבט השייח' ונתכוון לשחוט את סוסתו האצילה ולכבד בה את אורחיו. ברגע האחרון הגיעה אשתו והפצירה בו להישאר עוד מספר דקות עם האורחים והשביעתהו לא לגעת בסוסה.

מיהרה האישה אל אלון התבור שהיה בקרבת האוהל, ניערה אותו היטב וירד מבול של בלוטים. אספה מהן האישה, בישלה על אש, קלפה, טחנה, הוסיפה שׂמנה וסוכר והגישה כיבוד לאורחיה במגשים גדולים.

האורחים נהנו מהכיבוד הטעים ולא ידעו מהו וחקרו את השייח' אודות המאכל והלה גילה להם במה המדובר. ריחמו האורחים על השייח' שאין לאל ידו אפילו לשחוט טלה או כבש והבטיחו לעזור לו. כל אחד מהם נתן חמישה כבשים. כדי להרחיק את השייח' מאוהלו הקימו אוהל ליד הנחל במקום המיועד לשימוש הכלל. יצא השייח' מאוהלו וניגש לברר מה אירע, בינתיים הוכנסו הכבשים לאוהלו שלו. כמה מאותם אורחים שזלזלו בשייח' שאין לו אפילו כבש לאורחים התחרטו כעת על השמועה שהפיצו אודותיו וניסו להתחמק מלבקרו בשנית. השייח' הזמין אותם לאוהלו והאכילם בזבח חמישה כבשים כיאה וכיאות".

מכירים אותך הוי בלוט

"מסופר על ערבי מקומי אחד שנסע פעם לאירופה ומכר שם בלוטים צלויים של אלון מצוי כאילו היו הם
ערמונים, למרות טעמם המר להחריד. עבר שם בן הארץ שזיהה מייד במה המדובר ואמר לאותו המוכר "הוי בלוט הגיע מי שמכיר אותך" (אִגַ'אק מִין יַעַרְפָק יָא בַּלוּט, إجاك مين يعرفك يا بلوط). נוסח אחר מספר על בן הארץ שטייל בשוק באירופה ונתקל ופוגש חבר. אמר החבר המקומי לפלשתינאי "אתם שולחים לנו פירות יפים ומתוקים כמו תאנים וענבים ולאחרונה נתקלתי ב"ערמון שאמי" (ערמון דמשקאי) והוא מר ביותר.

תוך כדי הליכה יחדיו בשוק נתקלו השניים באדם מאחורי דוכן עליו ניצבת ערימה של בלוטים והוא קורא בקולי קולות "ערמון דמשקאי" בעודו מוכר בלוטים קלויים של אלון מצוי במקום ערמונים. אז אמר לו הפלשתינאי "הוי בלוט הגיע מי שמכיר אותך!". משתמשים בפתגם זה כאשר רוצים לומר למישהו המנסה לרמות או להעמיד פנים "מכירים אותך, אותנו כבר לא תוליך שולל". ביישוב הבדווי טאבאש שליד טבעון נאמר לנו אודות בלוטי אלון התבור: "אלה הם הערמונים שלנו". המחבר השני של ספר (בן מע'אר) זוכר אישית שאכלו בילדותו הרבה בלוטים של אלון התבור והם היו טעימים.

האם הכתבה עניינה אותך?

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

אמוץ דפני
אמוץ דפני
אמוץ דפני: בוטנאי ומשורר ישראלי, פרופסור אמריטוס במכון לאבולוציה ובחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה.

כתבות קשורות לנושא זה

תגובה 1

  1. תודה רבה. זוכרת כילדה בירושלים אספנו הספלולים לקראת הצבתם בחנוכיות שהכנו בגן ובביה"ס.

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

גבר כבן 60 במצב אנוש לאחר שטבע בחוף נווה ים

(חי פה) – גבר כבן 60 פונה במצב אנוש לבית החולים רמב"ם בחיפה לאחר שטבע בחוף נווה ים (חוף הבונים). הדיווח על האירוע התקבל...

תנופת הבנייה וההתחדשות בשכונת כבביר

(חי פה) – תאגיד המים והביוב מי כרמל השלים בימים אלה פרויקט הנדסי להרחבת תשתיות הביוב בשכונת כבביר בחיפה, על רקע תנופת הבנייה וההתחדשות...

תעשי שמחות, יא בנתי- מתוך הספר "סיפור פשוט על רגישות" | רינת שפאן

באותה תקופה הייתי אחראית משמרת במסעדה ידועה וגדולה בהרצליה.בבוקר יום ראשון אחד, לקח לי לא מעט זמן להגיע לעבודה והייתה לא מעט עבודה כשהגעתי:...

חיפה מפנה עורף לסטודנטים: הטבות בוטלו, מלגות קוצצו • דרישה לדיון דחוף במועצת העיר

(חי פה) – חברי מועצת העיר חיפה דוד עציוני וזאב סוננזון מסיעת "הבית שלנו" הגישו הצעה לסדר היום בה הם מותחים ביקורת חריפה על...

זכאים להנחות בארנונה אינם זכאים להנחה בהיטל השמירה בחיפה • מדוע?

(חי פה) - בעוד שאלפי תושבים בחיפה זכאים להנחות משמעותיות בארנונה בשל מצבם הכלכלי או האישי, היטל השמירה ממשיך להיגבות מהם במלואו ללא אפשרות...