מאת: אמוץ דפני וסאלח עקל ח'טיב
החתול היה ידוע ממצרים כבר לפני כ-6000 שנה והגיע ארצה על ידי חיל המצב המצרי במשך האלף השני לפני הספירה. החתול אינו מוזכר בתנ"ך. לפי דברים המופיעים בתלמוד ברור שהחתול היה חיית בית שגודלה לצורך השמדת עכברים ונחשים.
חג גדיא בהפצת זרעי הצלקנית
הצלקנית הנאכלת (Carpobrotus edulis) הובאה ארצה, ככל הנראה, לפני קום המדינה כצמח כיסוי לגינות. משם היא פלשה, במיוחד בשני העשורים האחרונים, לאורך חולות החוף , והיא ממשיכה בכיבוש שטחים חדשים, כפי שהיא עושה במדינות רבות. הצמח מתרבה נמרצות באמצעות שלוחות שלאורכן מתפתחים נצרים צעירים. בכמה מאיי הים התיכון נמצא "שיתוף פעולה" בין שלושה מינים פולשניים: צלקנית, חולדות וחתולי בית שהתפראו. החולדות אוכלות את הפירות, ומעבר זרעי הצלקנית דרך מערכת העיכול מעלה את שיעור הנביטה בעונה שבה המזון מועט. החתולים אוכלים את החולדות, ונמצא שההפצה המשנית של זרעים על ידי החתולים שטרפו חולדות, היא למרחק רב יותר לעומת ההפצה המקורית באמצעות החולדות בלבד. בישראל טרם דווח על נבטים, וככל הנראה אין מי שאוכל את הפירות ומאפשר בכך את הנביטה, ואולי פשוט לא חיפשו אותם.
איך לענג חתולים?
נפית החתולים (Nepeta cataria) היא צמח ממשפחת השפתניים הנפוץ מדרום אירופה עד קוריאה, אך אינו מצוי בארץ. המלומד הפרסי המהולל אל בירוני (1048-937) היה הראשון שציין את חיבתם המיוחדת של החתולים לצמח זה, וכינה אותו בשם עשב החתולים – "חַשִׁישִׁת אֶלְ-הִר", "حشيشة الهر". במאה ה-16 היא כונתה באנגליה בשם "מנטת החתולים". החומר הפעיל המשפיע על החתולים נקרא בשם Nepetalactone וזוהה כבר בשנת.1941 מאז נערכו מחקרים רבים על השפעת תרכובת זו על חתוליים שונים והשימושים האפשריים שלה.
אחד המחקרים הראה שרק כשני שליש מהחתולים מגיבים לנוכחות הצמח (או לתמציות ממנו) ומראים שינוי בהתנהגות כמו התגלגלות, ליקוק עצמי והשמעת קולות התלויים במינו ובגילו של החתול. כיום מוצעים לחובבי החתולים שקיות המכילות עלים יבשים של צמח זה או תכשירים המופקים מהם, כדי לשמח את לבבות חיות הבית, למשל באמצעות הספגת חומרים שהופקו מהנפית. אחד המאמרים שעסקו בנושא מכנה את תגובת החתולים כ"התנהגות מענגת". נוכחות הנפית גרמה לחתולים שהשתתפו בניסוי, בין היתר, לגרד את צפורניהם במשך זמן רב יותר במתקן גירוד.
כל מי שגידל חתולים יעריך זאת מאוד. אולי באמצעות הנפית אפשר להבטיח שהחתולים יישארו יותר בבית ויפחיתו את מסעותיהם ההרפתקניים להביא חיות מתות כשי לבעל הבית. אחד המחקרים שבדק את התנהגות החתולים כתגובה לנפית החתולים ממליץ שהעשרה ריחנית בנפית החתולים עשויה להיות אמצעי לשפר את איכות החיים של החתולים ולהרגיעם. לפי אחד המקורות אריות ונמרים בקרקס שיתפו יותר פעולה לאחר הרחת הצמח. לפי אמונה עממית מאנגליה, הנפית גורמת לחתולים להיות רגועים ולבני האדם להיות עוינים.
חתולים בשמות צמחים
- צִפָּרְנֵי-חָתוּל: שמו הערבי "אשכי החתול", בֵּיץ אֶלְ-קוּט (بيض القط). מקורו בבסיס התפוח של חלק מהזרעים. את השם העברי הציע אפרים הראובני על שום דמיון הזרעים לציפורניים מכווצות של חתול לקראת שליפה, במיוחד בצִפָּרְנֵי-חָתוּל אֶרֶץ-יִשְׂרְאֵלִיּוֹת. גם כְּשׁוּת אֶרֶץ-יִשְׂרְאֵלִי נקרא בסוריה בשם "אשכי החתול" לציון התפרחות התפוחות. כַּף-חָתוּל שרועה: השם המדעי של הסוג הוא ,Aeluropus שפירושו "כף החתול" (aelurus משמעו חתול, ו-pous משמעו רגל), לציון השיבולת הפחוסה הדומה לכף חתול.
- עֲרַבְרַבָּה מְרֻבַּעַת: נקראת בערבית זנבות החתולים, "אַדְ'נָאבּ אֶלְ-קוּטָּה" (أذناب القطة), אולי בגלל מראה הצמח בעת פיזור הזרעים.
- קֶדֶד קָהִירִי: נקרא בערבית איבר המין של החתול "זוּבּ אֶלְ-קִטּ" (زُبّ القِطّ), כנראה בגלל צורת עלי הכותרת לפני פרישתם.
- טֹפַח מָצוּי: נקרא בערבית שפם החתול, "שוורב אל בסיין (شوارب البسينة), מפני שהקנוקנת (עלה הלוואי דמוי חוט) מזכירה את שפם החתול. אפרים הראובני הציע לאמץ כשם עברי לצמח את השם "שפם החתול".
- דְּמוּמִית אֶרֶץ-יִשְׂרְאֵלִית: נקראת בערבית עין החתול, "עֵין אֶלְ-בִּסְ" (عين البس), מפני שהפרח שלה הוא בעל עלי כותרת אדומים ומרכז (אבקנים ועלי שחלה) שחור המזכירים עין של חתול. שם נוסף בערבית לצמח זה הוא איבר המין של החתול, "חַנּוּן אֶלְ בִּסְ"ּ (حنون البس), ומקורו, ככל הנראה, במצעית הפרח המתארכת לאחר הפריחה.
אחרית דבר
החתולים לא היו אהודים אצל אבותינו ולא אצל הערבים בארץ, ואין פלא שמעט שמות של צמחים קשורים בחיה זו. יחסי הגומלין שתוארו בין חתולים לצמחים אינם קשורים במישרין להתערבות האדם. במקרה של נפית החתולים, בני האדם מנצלים את משיכת החתולים אליה כדי לשעשע ולהרגיע אותם. זאת אף על פי שעדיין אין לנו הסבר ביולוגי מה היתרון האבולוציוני שיש לצמח למשוך דווקא חתולים, שנראה כי אינם מועילים לו.
מתוך:
דפני, א. וס.ע. ח'אטיב (2024)
שורשים, שושנים ומלכים
הוצאת פרדס חיפה
כתבה מעניינת
ומה באשר לחיבתם הנודעת לציפורים ?
.ודה לך אמוץ על הכתבה המחכימה.חבל שליד כל סיפור ופירוט של הצמח אין תמונה לזיהויו.
תודה אמוץ 🙏