עשרות השתתפו ביום שלישי 9.4.24 בטקס הזיכרון השנתי לחללי גדוד 22 של חטיבת ״כרמלי״, שנפלו על שחרור חיפה באפריל 1948. את הטקס המרשים ניהלו תלמידי ומורי בסמ״ת בחיפה.
יגאל גרייבר, איש העמותה לתולדות חיפה, מסר שבטקס, שנערך בחלקת נופלי ה״הגנה״ בבית העלמין בחיפה, נכחו, בין השאר, ארבעה מאחרוני הלוחמים בתש״ח לשחרור חיפה. כן נכחו בני משפחות הנופלים; מנהלת אגף החינוך בעיריית חיפה, נציגי ארגון חברי ה״הגנה״, מג״ד 22 כיום וכן נציגי העמותה לתולדות חיפה ואורחים.
הרקע לשחרור חיפה:
ביום ראשון ה-30 בנובמבר 1947, שמונה שעות לאחר ההצבעה על החלטת החלוקה באו"ם, גם לחיפה, על אף שהיה בה סוג מסוים של דו-קיום יהודי-ערבי, הגיעו האירועים האלימים. בעיר היו כ-140,000 תושבים, כשקצת למעלה ממחציתם היו יהודים. לאוכלוסייה היהודית היה יתרון טופוגרפי על השכונות הערביות, מערכת ציבורית פעילה ומאורגנת, ליכוד פנימי, תשתית תעשייתית ועורף מוצק בפריפריה.
מבצע "ביעור חמץ" – גדוד 22
בסוף מרץ 1948, עקב ריבוי פגיעות בתחבורה היהודית, הוחלט במטה גדוד 22 של חטיבת "כרמלי", שהיה אחראי על חיפה וסביבתה, לערוך פעולה נרחבת נגד הערבים על מנת להרתיעם. תכנון הפעולה הוטל על סגן-מפקד הגדוד, דוד קזשטכר "קז", והוא קרא לתוכנית "מבצע מספריים", היות שהכוונה הייתה לתקוף את העיר משני צדיה. התוכנית נגנזה, מאחר שבינתיים התלקחו קרבות בקרבת העיר נגד "צבא ההצלה" במשמר-העמק וברמת-יוחנן.
בכל אותו הזמן המשיכו הבריטים בפינוי ארץ-ישראל, כשהמובלעת הצפונית שבשליטתם הלכה וקטנה. בראשה עמד גנרל יו צ'ארלס סטוקוול (Stockwell), מפקד הדיוויזיה המוטסת ה-6, שמרכזה בחיפה. סטוקוול ניסה לתווך בין ההנהגות היהודית והערבית להסכם ולהבנה, אך הכיר היטב את המצב בשטח ובניגוד לקובעי המדיניות פינה אזורים שונים כגון צפת וראש פינה, לפני הזמן. גם בחיפה הכיר את עדיפותה הרבה של ה"הגנה" ואת כוונתה לערוך מתקפה נרחבת, ולכן בלילה שבין ה- 20 ל-21 באפריל צמצמם את היערכות כוחותיו בעיר, כגון העמדה החשובה בבית-התעשייה, והעביר את העמדות המפונות ל"הגנה".
בחטיבת "כרמלי", בפיקודם של משה כרמל (זליצקי) ומפקד גדוד 22 אברהם פלד (אייזנברג), החליטו לנצל את הפינוי החלקי ולתקוף. תוכנית "מספריים" הוצאה מהמגרה ופעלו לפיה, אך היות שבאותו הערב חל ליל-הסדר, שונה שם הפעולה למבצע "ביעור חמץ".
הקרבות התנהלו בשני צירים:
- הציר המזרחי – בית הנג'אדה ו"הבית החצי עגול": ב-1943 מקימים תושבי שכונת חליסה הערבית ועד שכונתי שאמור לעסוק בחינוך, בסניטציה ובעזרה סוציאלית. הוועד נקרא "מועצת הרפורמה הציבורית ברובע המזרחי של חיפה" והוא ממוקם בבית-אבן בן 3 קומות ברחוב צלאח א-דין (הגיבורים דהיום), השולט על גשר רושמייה (נחנך במאי 1928) ומשמש הציר הראשי מהדר-הכרמל מזרחה לעמק. המשימה מוטלת על מחלקה בת 31 לוחמים מגדוד 22, בפיקודו של יצחק סורוקה "צח" (לימים פרופסור להנדסת-בניין בטכניון), שקיבל את פקודת-המבצע רק שעתיים לפני כן וריכז את הלוחמים במלון טלטש (לימים מלון הר הכרמל), ששימש מפקדת החטיבה.
הלוחמים הראשונים שפרצו לבית תפשו את הגג ואת הקומה השלישית כמתוכנן, ודיווחו על טיהור הבניין, כך שהמחצית השנייה של המחלקה נכנסה ללא כל חשש. אך שם, בקומה השנייה, הסתתר לוחם ערבי שירה ופצע קשה את אחד הלוחמים, ג'ימי קיסר, והרג לוחם אחר, מרדכי וין. במקביל גם נפתחה על הבניין אש כבדה מעבר לבתי השכונה, אש שממנה נהרג אחד ממפקדי הכיתות, מנחם רכב. המחלקה נשארה נצורה תחת אש, ללא מים ומזון, ומספר ניסיונות חילוץ לא צלחו. רק למחרת היום, בשעה 15:00, לאחר כ-26 שעות, הכוח חולץ עם 4 הרוגים ו-6 פצועים. - ב. הציר המערבי – "בית חורי" ומדרגות הנביאים: בגבול הדר-הכרמל והשכונות הערביות נמצא "בית חורי" – בית אבן גדול, שהוקם על ידי איש עסקים לבנוני סלים חורי שהיגר לחיפה ב-1870. סלים בנה את המבנה עבור משפחתו, אך בשנות ה- 40 הוא נקנה על ידי חברת "מעוז" בבעלות יהודית והושכרה להנהלת הרכבת, שמיקמה בו את משרדיה הראשיים (בשנות ה-70 הבניין נהרס ובמקומו הוקם מגדל הנביאים). בניין זה שימש כעמדה ערבית על קו התפר בין השכונות היהודיות והערביות ואויש בלוחמים ערבים.
כיבוש הבניין הוטל על המחלקה הדתית של גדוד 22, בפיקודו של יהושע ברנד, שמנתה 30 לוחמים והייתה ממוקמת בבתי-המלאכה של הטכניון בהדר. הם יצאו מהטכניון רגלית, בשעות הערב, וצעדו לכיוון רחוב שמריהו לווין וקולנוע "מאי", כשמאות תושבים עומדים מצידי הרחובות ומוחאים כפיים. דרך החצרות של בתי תומא הם התקדמו בהסתר לכיוון בית חורי, שם הצטרפה אליהם מחלקה נוספת בפיקודו של יהודה כוכבא.
מחלקתו של יהושע ברנד צוידה גם ב-3 מצופים ימיים עגולים ממתכת, שמולאו בחומר נפץ, והם גולגלו מטה במדרגות הנביאים אל העמדות הערביות. המצופים התפוצצו ברעש אדיר, אך לא גרמו לנזק ממשי (קיימת גם גרסה שמדובר במוקשים ימיים). הלוחמים שמנסים לפרוץ לבית חורי נתקלו בהתנגדות עיקשת של המגינים הערבים (כנראה מדובר במתנדבים עיראקים) וחלק מהבניין נשרף, בניגוד להוראות לשמור אותו שלם. הקרב נמשך עד שעות הבוקר. 5 לוחמים נהרגו ו-6 נפצעו.
דברי מנכ"ל עמותת ההגנה בחיפה:
״ראש אגף החינוך בחיפה, נציג מועצת העיר, מר אבי זיגלר מנהל בי"ס בסמת החדש, חבריי מעמותת "ההגנה" בחיפה, נציגי חטיבת כרמלי, מר יוסי סורביץ מזכיר עמותת מורשת ההגנה, מר יגאל גרייבר נציג העמותנציג העתלמידי בי"ס בסמת החדש, בשם עמותת ההגנה בחיפה הנני מודה לכם על נוכחותכם ועל הכבוד שאנו חולקים יחדיו לזכרם של לוחמי ההגנה וחללי מערכות ישראל אשר נפלו, מתחילת המאבק הציוני בארץ, ושחרור עירנו האהובה חיפה, החודש, לפני 76 שנה.
ההקרבה של לוחמי גדוד 22 מחטיבת כרמלי דאז, הייתה עצומה, מצוידים במעט נשק אבל חדורי מטרה ועם אומץ רב נלחמו ונצחו את אויבנו והתגייסו לצה"ל והנחילו לו את מורשתם ורוחם. לא נשכח אותכם וננצור את זכרכם ונוודא ללמד את תלמידנו על סיפורי גבורתכם וערכיכם. יהי זכרכם ברוך.
וברוח התקופה כיום, אנו נעמוד ונצדיע ללוחמי צה"ל של היום על גבורתם והקרבתם בהגנה על מדינתנו – יהי זכר הנופלים במערכה ברוך.״
