"לברוח… לברוח מהר… מהר ככל האפשר… התרח בדרך לכאן!". בהולים, צעירים, מבוגרים וזקנים, כולם כאחד נעלמו מהפינה החברתית. בשכונה מיוחסת ועשירה במורדות הכרמל הירוקים, בהם עדיין מופיעות לעיתים להקות חזירי הבר, נוברי האשפה, גר ביחידות גלמודה פרופסור לפסיכולוגיה. שמו לא ניתן לפרסום למניעת פגע רכילות, הוצאת דיבה ופגיעה בחופש הפרט.
הפרופסור הזקן, ממורמר, טרוד, אנטי חברותי, תמיד מצוי היה במצב רוח מר וקודר. מזריחה לשקיעה זעוף ועסוק היה בתוך עצמו. עייפו הבריות מהמתלונן הקבוע, מרעיל הסביבה ולא פלא שהעדיפו להתרחק מיוצר תחושת האומללות, המסכנות והצער סביבו – אך הוא בשלו, לא משתפר, לא משתנה עם הזמן – בוחר להמשיך למרר ולהדביק אחרים בביש מזלו.
יום אחד מלאו לפרופסור שמונים שנה פלוס יממה ובשכונה קרה דבר מדהים. בבוקר צח, מאי שם, פשטה שמועה חמה כאש בשדה קוצים יבש: “הפרופסור מחויך, פניי תרח הזקן זוהרות כשמש הבוהקת בצהריי יום. פתאום הוא שמח, מאושר, מרקד, נהנה מכל ואינו מתלונן על דבר".
כל השכונה סביבו, תהיה על פניהם ובפיהם רק שאלה נוקבת אחת: "מה קורה לך היום אדוני הפרופסור? מה נשתנה אצלך היום?”. בעדינות, בענווה ובחיוך ענה הזקן: "כלום, ממש כלום, שום דבר מיוחד לא קרה לי. שמונים שנה אני מחפש את האושר, מעלה חרס ולא מוצא כלום!
אתמול בהגיעי לגבורות הגעתי למסקנה והחלטתי שהדבר אבוד וחסר תועלת. עלי להמשיך לחיות חיי בלי האושר, להנות פשוט מכל רגע, להנות מהחיים – ולכן אני כה שמח היום וממליץ גם לכם להנות מהחיים בדיוק כמו שהם, זה פשוט ונוח, תהנו, תהנו תמיד!״.
הפרופסור הזקן, השמח, ממשיך להסתובב במורדות הכרמל. באם יזדמן למי מכם לפגוש אותו אל תהססו לדבר אתו. הסיכוי טוב שהוא יצליח להבהיר קמעה יותר את עצתו לחיי יום, יום מאושרים. בהצלחה ושלום אמת ושלווה לכולם!
האם הכתבה עניינה אותך?
צודק
מעולה!!!
הפרופסור, שהפך מזעמן לליצן, סיפור יפה לסוף שבוע יפה בחיפה שלנו.
שמתי לב שמשום מה פרופסורים זקנים הם תמיד הכי ממורמרים
מה יש לכם להיות כל כך ממורמרים עם פנסיות שמנות ועבודה בטוחה עשרות שנים?
מה יש לכם כל מוצ"ש לצאת לצעוק קללות וגידופים על ראש ממשלה מרוב מירמור??
אולי תעשו על זה מחקר.