"לא רציתי שתבכי עליי" • אימו של סמל ראם בטיטו ז"ל חיכתה למסר מבנה, שהגיע בדרך מפתיעה ומטלטלת ◄ וידאו

(חי פה במלחמת 'חרבות ברזל') – השיר שכתבה אופיר הרוש מטירת כרמל נוצר לאחר שהאזינה לשיחה האחרונה בין סמל ראם מאיר בטיטו ז"ל עם אימו, דקלה דנינו ממן. השיר "ילד שרצה לחזור", נכתב מפיו של החייל שנהרג הפונה אל אימו האהובה. סיפור מרגש ובלתי נתפס.

◄"ילד שרצה לחזור" • אופיר הרוש בשיר על ראם מאיר בטיטו ז"ל ○ צפו

"השיר הוא כמו מסר אחרון מראם"

סמל ראם מאיר בטיטו ז"ל היה לוחם בגדוד 51 בחטיבת גולני. בשבעה באוקטובר – השבת השחורה בה פרצה מלחמת "חרבות ברזל", לחם ראם במשך שעות ארוכות נגד המחבלים.

בשעה 16:00 אחה"צ אותו היום, הצליח ראם להתקשר לאימו, דקלה דנינו-ממן, שיחה שהפכה לשיחת הפרידה בין השניים, והיוותה אח"כ את ההשראה לזמרת אופיר הרוש, שכתבה שיר על ראם ועל אותה שיחה בין האם לבנה. מעט לאחר השיחה נהרג ראם בקרב.

"השיר הגיע אליי"

הזמרת אופיר הרוש, בת 21 מטירת כרמל, מתארת את תהליך לידת השיר: "כתבתי את השיר אחרי ששמעתי את השיחה של ראם עם אימו. השיר הגיע אליי כמו מסר, כתבתי אותו תוך שניות. לא הכרתי את המשפחה לפני כתיבת השיר. כתבתי את השיר מנקודת המבט של הילד, של ראם. הילד מספר לאמא שלו על מה שעבר עליו ברגעים האחרונים. אחרי חודשיים הלכתי למפיק ומבלי שעשינו בו שום שינוי, הקלטנו אותו, שזה דבר מאוד יוצא דופן.

בהתחלה העלינו לרשתות רק בית ופיזמון. העליתי את השיר לאינסטגרם ולטיק טוק שלי וכתבתי שהוא נכתב כדי להנציח את החייל.

חיכתה למסר מראם

כשיצאה השבת ראיתי שהשיר הגיע ל-200,000 צפיות בטיקטוק ו-100,000 צפיות באינסטגרם. במוצאי שבת גם אימו של ראם התקשרה אלי, עוד לפני כן אחותה של האמא שלחה לי הודעה.

"אמא של ראם סיפרה לי שחיכתה למסר מהבן שלה", ממשיכה אופיר, "ומבחינתה השיר הזה הוא כמו מסר שהגיע ממנו. היא סיפרה שהיתה אצלה בשבת רבנית ושהיא אמרה לרבנית שהיא מחכה למסר מראם, ואז שמעה את השיר ומאותו הרגע לא עזבה אותו.

ביום שישי 9/2/24, יחול יום ההולדת של ראם, והיה חשוב לנו להוציא את השיר לקראת יום ההולדת. השיר שותף ע"י המון אנשים, אני אפילו לא יודעת לאן הוא הגיע מרוב שיתופים, רק אצלי שמעו אותו 3 מיליון אנשים".

אימהות שכולות התחברו לשיר

"פנו אליי עוד הורים שכולים וביקשו שאבוא להופיע בטקסים לזכר יקיריהם, או שביקשו רשות להשתמש בשיר. פנו אליי בעיקר הרבה אמהות שמאוד התחברו לשיר ואני אמורה להשתתף בטקסים שהוזמנתי לשיר בהם".

ליאור הרפז מספרת על ההיכרות הראשונה עם אופיר, בעקבותיה החלו לעבוד יחד: "הכרתי את אופיר באופן מיקרי, לפני כשנתיים היתה לי פגישה עסקית בבית קפה גלידריה בטירת הכרמל, שם אופיר עבדה ונוצר בינינו קשר מאוד אישי. ראיתי גם פרסום שלה באינסטגרם, התחלנו לדבר והשאר היסטוריה. יש לה קול זמיר של ממש. בהתחלה היא היתה מאוד צנועה, היא עבדה בבית קפה גלידריה ואמרתי לה שהיא לא צריכה להיות שם, אלא להופיע. לפני המלחמה היא הופיעה הרבה מאוד".

"ביקש שאשלים את המשימה"

"התחלתי לשיר בגיל מאוד צעיר", מספרת אופיר. "הייתי בכוכב הבא בגיל 16. זו הייתה חוויה מדהימה והיגעתי לשלב יחסית גבוה. הייתי מאוד צעירה וזו הייתה חוויה יוצאת דופן בשבילי. התגייסתי ללהקה צבאית אחרי מיונים מאוד קשים, השתתפתי בהרבה מאוד טקסים עם הלהקה הצבאית ולפעמים נשלחתי גם להופיע לבד.

השתחררתי לפני שנה וחצי ופתחתי את חשבון הטיקטוק שלי והתחלתי לצבור תאוצה. החשבון שלי עומד על 50,000 עוקבים ובערך 42 מיליון צפיות בעמוד. החלטתי להשתמש בכוח הזה כדי להנציח את החייל, את ראם. במשך שבועיים אחרי שהוצאתי את השיר, חלמתי עליו.

בחלום אני הולכת לחפש אותו יחד עם אמא שלו, אנחנו מוצאות אותו בתוך מעיין ואמא שלו מוציאה אותו מהמעיין ומנסה להעיר אותו. אז הוא אומר לי שאני צריכה להשלים את המשימה. נראה לי שהוא התכוון להגיד לי זה שהוא מבקש שאוציא כבר את השיר וכך אנציח אותו".

"אחרי שנלחם במשך שעות, יצא לפעולה נוספת ונהרג"

אמו של ראם, דקלה דנינו-ממן, מספרת על בנה ועל המסרים שקיבלה דרך השיר: "הבן שלי, ראם מאיר בטיטו הי"ד, הוא ילד מחונן. הוא למד בפנימיה הצבאית של בית הספר הריאלי במגמה מאוד ייחודית – הוא למד 5 יח"ל פיזיקה, 5 יח"ל מתמטיקה ו-5 יח"ל אנגלית. אחרי שסיים את המסלול, התגייס לקורס טיס והיה בו חצי שנה. אחרי שנפל מהקורס, נכנס לסיירת גולני, שם היה כמעט שנה, עד 3 שבועות לפני סיום המסלול.

"מבחינתו", ממשיכה האם, "המהות שלו היתה לפקד. כשהבין שלא ייצא לקורס מ"כים, בחר לרדת לגדודים, על מנת להשביח אותם. הוא ויתר על האגו של הסיירת והלך להשביח את הגדודים, כך הגיע לגדוד 51 בגולני. קיבלו אותו שם בחום, מיד איתרו את היכולות והחוזקות שלו. היה לראם מפקד בשם אורי שני, שנהרג יחד איתו. היו להם יחסי מפקד-פקוד מאוד טובים. הוא היה חלק מצוות כוננות, כרמל א'".

"נלחמו כמו אריות"

כשהתחילה המתקפה ביום הראשון של המלחמה, ראם היה מחוץ למוצב, כי מי שנשאר במוצב בשבת אלה צוותי הכוננות. בדרך כלל, במצבים כאלה קמים בשעה 4:30 בבוקר ויוצאים לסיור, לכן הם היו הראשונים שהבחינו בחדירת המחבלים. הם לא ברחו, הם נלחמו במחבלים משעה 5 בבוקר. ראם היה מספר 2 של המפקד שלו, אורי, ומהשעה 5 הם נלחמו, וחזרו בשעה 16:00 בריאים ושלמים לבסיס, אחרי לוחמה אינטנסיבית במחבלים. במשך כל היום הם נלחמו כמו אריות.

"הוא ידע כמה אני דואגת לו"

כשהגיע צוות כרמל א' לבסיס היתה התרגשות אדירה. מיד כשהם חזרו ראם דיבר איתי, חיזקתי אותו מאוד בשיחה הזו. אח"כ הבנתי שזו היתה שיחת פרידה… היה לי קשר מאוד מיוחד עם ראם, הוא היה נקודת החולשה שלי ואני הייתי נקודת החולשה שלו… הוא ידע כמה אני דואגת לו.

המג"ד שלו היה פה בשבוע שעבר. הוא סיפר לי שהיה חייל אחר שחשש לצאת לפעילות וראם ביקש לצאת למשימה במקומו. בשיחה האחרונה שלנו לא שמעתי פחד, אחרת הוא לא היה מתנדב מיד לצאת למשימה. הוא היה ילד גיבור, שלא פחד לצאת למשימה.

המשימה היתה להביא תחמושת, ראם יצא עם אורי, ואז ללא כל התרעה, הגיע פצמ"ר מכיוון עזה והם נהרגו. הוא היה אמור לחגוג ביום שישי הקרוב יום הולדת 20".

"מאמינה שראם יחזור אליי"

"סופי שבוע הם מאוד קשים בשבילי", משתפת דקלה. "אני כל הזמן מחכה למסרים ממנו. הייתי אצל ההורים שלי בסוף השבוע שבו אופיר הוציאה את השיר שלה. כשחזרתי הביתה שלחו לי את הסרטון עם השיר. כששמעתי אותו הרגשתי שהוא כאילו הגיע מראם. לאורך כל החודש הראשון של המלחמה היתה לי תחושה שמה שעבר לו בראש במהלך השיחה איתי זה: "אוי אימא, איך קרה הדבר הזה…" כשאופיר אמרה לי שהיא שכתיבת השיר היתה ללא שום מאמץ מצדה, שהמילים פשוט יצאו ממנה בבת אחת, הרגשתי שזה מסר מובהק מהבן שלי.

אני מאמינה שהנשמות מתקשרות איתנו. הם יכולים לתקשר והם מגיעים גם בחלומות. אני מאמינה שראם יחזור, זה גם נאמר בצורה חד משמעית בשיר. אני מאמינה בביאת המשיח ובכך שראם יחזור אליי, זה פשוט עניין של זמן".

"אופיר היא זמרת נהדרת ובחורה מקסימה, יש לה דרך מהממת ואין לי ספק שהיא תהיה אחת הזמרות הידועות בארץ. היא בן אדם מלאך. אני אסירת תודה על כך שניתנה לי הזכות ושהמסר הזה מועבר אליי. כואב לי בלב".