סידרת הקונצרטים האוניברסיטאית בחיפה • מזור לנפש

המכתם "כְּשֶׁהַתּוֹתָחִים רוֹעֲמִים – הַמּוּזוֹת שׁוֹתְקוֹת"… מקורו במאה ה- 4 לפנה"ס, במחזה של מחבר הקומדיות היווני, מֶנָנדרוס, נכתב: "במָקום שהאלימות שוררת בו – מאבד החוק את תוקפו". כיום, למרות שהאמנות נתפסת כמותרות – כלומר דבר שכביכול אין בו כל צורך אמיתי בר קיימא, כי הרי אין לאמנות השפעה מהותית על החיים האמיתיים של המלחמה, היא דווקא עשויה לעזור בריפוי הנפשות של הלוחמים.

אמת, מכונות המלחמה אכן רועמות והאזעקות אמנם צורמות ומפחידות, אבל האמנות ממשיכה להיווצר וצריכתה מהווה מזור לנפשם של אנשי העורף כמו גם כאתנחתא לכוחות הלוחמים.
הפעם, הובא הנושא לנפש הקהל: מוסיקה עתיקה ותקופת הבארוק, עם "אופירה זכאי וחברים".

הקונצרט הפותח את הסידרה – "אופירה זכאי וחברים"

דהיינו, גם כיום מתקיימים בעירנו חיפה אירועי תרבות רבים ואף משובחים ביותר. אחד מן האירועים המיוחדים ואף ניתן לומר מן המובחר שבהם התקיים בצהריי יום ראשון 7.1.24. היה זה קונצרט ייחודי ומעולה שאף היווה את פתיחת "סידרת הקונצרטים האוניברסיטאית" בחיפה.

נושאו של האירוע היה מוסיקה עתיקה ותקופת הבארוק, כל זאת עם האנסמבל "אופירה זכאי וחברים".

אולם הקונצרטים ע"ש הכט

האודיטוריום, אולם הקונצרטים ע"ש הכט, אשר במרומי ההר, היה מלא מפה לפה בקהל רב אשר ספג בהנאה רבה את הקונצרט אשר הוגש לקהל החיפאי חינם אין כסף.

בין ברכות הפתיחה וכאילו הודעה "אגב אורחה", הוסבר שבעתיד תהיה עלות, אם כי צנועה, לכל מופע ומופע. מאוד מעניין כיצד יתפתח הדבר ואיך ישפיע על הקהל.

אנסמבל "אופירה זכאי וחברים" ◄ צפו

על המוסיקה

המוסיקה שהושמעה הייתה עתיקה ומתקופת הבארוק. מוסיקת הבארוק הולחנה מתחילת המאה ה-17 ועד למחצית המאה ה-18, יש לה מקום של השפעה רבה וכבוד בהתפתחות המוזיקה הקלאסית המערבית.

בעת כתיבתן נחשבו יצירות אלו לחדשניות. אך עתה, במאה ה 21 הן נשמעות לאוזננו כבעלות קצב זהה. למרות זאת הן ממשיכות להתבצע בימינו ואף כעת הן פופולריות יותר מאשר היו בעת בריאתן.

טל ארבל בויולה דה גמבה ◄ צפו

באירוע זה ניגן האנסמבל "אופירה זכאי וחברים", אשר כלל את זמר הקונטרה טנור דורון שלייפר, יאיר אבידור אשר על הלאוטה, טל ארבל ניגנה על שני סוגי ויולה דה גמבה ואופירה זכאי בלאוטה ובתאורבו.

על מוסיקת הבארוק

על ציר רצף הזמן של המוסיקה הקלאסית המערבית, תקופת הבארוק נמצאת לאחר תקופת הרנסאנס ולפני התקופה הקלאסית ורק לאחריה באה התקופה הרומנטית.

לעיתים קרובות, מוסיקת הבארוק נכתבה לנגנים וירטואוזים, ולכן ניתן לומר שהיא קשה יותר לביצוע מאשר מוזיקת הרנסאנס. הבדל נוסף שבין תקופת הרנסאנס לתקופת הבארוק הוא עלייתם של הקטעים האינסטרומנטליים, וירידתו של סגנון הא-קפלה שהיא שירה ללא לווי כלי.

מאפיין חדש נוסף נכנס למוזיקת הבארוק והינו קישוט נרחב של היצירה, אשר קישוט זה לעיתים קרובות אולתר על ידי הנגן עצמו.
בין המלחינים הבולטים של תקופת הברוק נמצאים: מונטוורדי, שיץ, קופרן, שרפנטייה, לולי, פכלבל, פרסל, קורלי, טלמן, ראמו, סקרלטי ועוד.

מוסיקת הבארוק ◄ צפו

חברי ההרכב

חברי ההרכב "אופירה זכאי וחברים" אשר מתמחים במוסיקה עתיקה ביצעו מוסיקה ווקאלית ואינסטרטמנטלית מהמאה ה 17. הרפרטואר אשר הושמע בקונצרט זה היה מאנגליה ומאיטליה וכלל את המלחינים: הנרי פרסל, ג'ירולמו פרסקובלדי, מת'יו לוק,ברברה סטורוצי וויואלדי.

כלי נגינה עתיקים – "על קצה המזלג"

לאוּטַה הינה כלי נגינה אשר קדמה לגיטרה הקלאסית. כלי פריטה זה, הגיע בימי הביניים אל אירופה והפך בתקופת הרנסאנס למקובל ופופולארי מאד. הלאוטה משמשת ככלי סולו וגם ככלי ליווי לזמרים ולהרכבים קוליים. בדרך כלל מנגנים על מיתרי הלאוטה בעזרת האצבעות.

בעת הכיבוש המוּרי הובאה הלאוטה לספרד וממנה הופצה התפזרה לכל מחוזות יבשת אירופה. מסוף ימי הביניים ועד למאה ה- 18 הפכה הלאוטה, לכלי ייחודי ומרכזי וממנה התפתחה, במהלך המאות הבאות, הגיטרה.

נגינה עם לאוטה ◄ צפו

תֵיאוֹרבּוֹ הינו כלי פריטה אשר שייך למשפחת הלאוטה, אבל הוא בעל צוואר ארוך הרבה יותר. כמו אצל הלאוטה, החזית עשויה מעץ והיא כוללת פתח תהודה. תיבת התהודה של התיאורבו היא בעלת גב קמור וצוואר מחובר לחלק החיצוני של תיבת התהודה אשר נמתח ממנה ומעלה.

ויולה דה גמבה הינו כלי נגינה בעל חמישה עד שבעה מיתרים וכן קשת. הויולה דה גמבה  מזכירה בצורתה את הצ'לו. הדימיון הינו הן בצורה והן בגודל. כמו הצ'לו גם הוויולה דה גמבה מנוגנת בדרך כלל בישיבה, גם בה אוחזים בצורה אנכית בין הברכיים או שמניחים אותה עם הדופן על הרגל.

בקונצרט זה השתמשה המוסיקאית טל ארבל בשני סוגים של ויולה דה גמבה: האחת בעלת צלילים נמוכים והאחרת בעלת צלילים גבוהים.

רפרטואר הקונצרט היה ייחודי ביותר עם מיטב הנגנים וכלי תקופת הבארוק

ההופעה הייתה מרשימה והביצוע מרהיב ומפעים. אם כי ניתן לומר שבשל ייחודו של הרפרטואר, אשר איננו נהיר לכל בר בי רב מן הנדרש היה לתבל את ההופעה במעט הסברים בין הקטעים (ולא רק דברי פתיחה קצרצרים, שגם הם בקושי נשמעו… שכן, עד אשר הובא המיקרופון, מעט המשפטים שנאמרו הסתיימו), וכן הייתה רצויה פרשנות זעירה לכל קטע וקטע.

"סידרת הקונצרטים האונברסיטאית תשפ"ד"

את "סידרת הקונצרטים האונברסיטאית תשפ"ד" ערך פרופ' עודד זהבי, ראש החוג למוסיקה ועל ההפקה הייתה המפיקה של בית הספר לאמנויות הגב' ורד לוינסון. הכניסה לקונצרט הראשון הייתה כמו לכל הקונצרטים שהיו בעבר חופשית, אם כי כאמור בהמשך הסידרה תידרש קניית כרטיסים אשר ישמשו כמשאב למלגות סטודנטים למוסיקה.