הקמת אזורי החיץ בשכונות עדיין מתעכבת • חיפה בעתות חירום

(חי פה) – "רק במזל לא היתה שריפה גדולה השנה, אך הסכנה בשנה הבאה תהיה כפולה לעומת מה שחווינו ב-2016", כך אומר גורם המעורה בנושא. לטענת אותו גורם, התוכנית אינה מתבצעת כיוון שעיריית חיפה מתעכבת עם אישורה במועצת העיר.

כזכור, בפברואר 2022 אישרה הממשלה את התכנית הלאומית להתמודדות ולמוכנות עם שריפות ענק, זאת בעקבות שינויי האקלים ומגמות החמרה של השריפות הצפויות להתרחש באזורנו בשנים הקרובות.

במסגרת התכנית מוקמים אזורי חיץ ביישובים הסמוכים ליער ולחורש. תפקידם של אזורי החיץ הוא למנוע התפשטות שריפות וצמצום הפגיעה בנפש וברכוש, כפי שקרה בחיפה ב-2016 בשריפת הענק שהביאה לפגיעה קשה בכ-600 מבני מגורים ואילצה אלפי תושבים להימלט מבתיהם.

התכנית מתבצעת ביישובים הגובלים ביערות, על פי סדר עדיפות שהוגדר בעבודת המטה שריכז המטה לביטחון לאומי (מל"ל), ומתוקצבת על ידי משרדי האוצר, ביטחון הפנים, הגנת הסביבה, החקלאות ורמ"י. חיפה, כאמור, כלולה בתוכנית הרב שנתית.

בחיפה כבר קיימת, כאמור, תוכנית להקמת אזורי החיץ בשכונות הסמוכות ליער וחורש, תוכנית שאך אושרה לביצוע ע"י ארגון כבאות והצלה, אך עפ"י טענת גורמים המעורבים בנושא, ביצועה מתעכב ע"י העירייה.

"התוכניות לאזורי חיץ בשכונות דניה, סביוני דניה, כבביר, כרמליה, רמת אלמוגי, רמת בגין ורמת גולדה מאושרות. ההוצאה לפועל מתעכבת בגלל עניינים פנים ארגוניים בעירייה", כך טוען הגורם.

חיפה נבחרה להשתתף בפרויקט הלאומי ולקבל מימון מהמדינה בשל פוטנציאל הסכנה שבה, חובתה של העירייה לפעול בעניין ויפה שעה אחת קודם. אופיינו מספר אזורים בהם יש יערות בקרבת בתים ועל מנת להרחיק את הסכנה מהאזור צריך לכרות את העצים ולפתוח אזורי חיץ. הקבלן תכנן את העבודות ומערך הכבאות נתנו את האישורים וכעת נותר לעירייה לפעול.

כאמור השכונות דניה, סביוני דניה, כבביר, כרמליה רמת אלמוגי, בגין וגולדה קיבלו כבר אישור. השנה במזל לא התרחשה שריפה גדולה באזור אבל אם לא יבוצעו אזורי חיץ הסכנה תהיה כפולה כי יש כמות גדולה של עשבייה וצמחייה".

אותו גורם אומר כי על העירייה לפעול מיידית על מנת לא להגיע למצב בו היינו בשנת 2016, אז נשרפו מעל 600 מבנים. לדבריו יש לעירייה את היכולת ואת התמיכה התקציבית כדי להקטין את הסכנה בצורה משמעותית. גם התושבים צריכים לקחת חלק אקטיבי ולהפעיל לחץ היכן שרק ניתן כדי להביא למימוש הפרויקט בהקדם האפשרי", הוא מסכם.

חשוב לציין כי מבקר המדינה ציין בשנת 2012 כי התפשטות השריפה בכרמל שהתחוללה בשנת 2010 הייתה יכולה להימנע, בין השאר, על ידי יצירת קווי חיץ ויישום הנחיות מקצועיות של הגופים. בנובמבר 2016, שש שנים אחרי השריפה הגדולה הקודמת בכרמל, פרצו 25 שריפות יער וחורש ברחבי הארץ, חלקן בעקבות הצתות מכוונות. השריפות התפשטו לבתי מגורים ולמבני ציבור ביישובים, ולראשונה הגיעו גם לליבה של העיר חיפה ולשכונותיה המאוכלסות. בחיפה השריפה פגעה בשטח של כ-1,200 דונם בקו התפר בין העיר והשטח הפתוח, והביאה לכך שנדרש פינוי של כ-60,000 תושבים ולנזק רב לרכוש.

דוח המבקר שיצא בשנת 2018, כשנתיים לאחר גל השריפות של 2016, כלל ממצאים על הליקויים שהועלו בדוחות קודמים ונשארו בעינם, מבלי שתוקנו. דוח המבקר קבע כי הרשויות המקומיות אשר ברמת סיכון גבוהה בשל קרבתן ליער וחורש לא הכשירו אזורי חיץ וכבישי מילוט.

בשנת 2022, כאמור, התקבלו שתי החלטות ממשלה אשר נועדו לקדם הקמת קווי חיץ ברשויות המקומיות ולתת מענה על בעיית המימון בעזרת הקצאת תקציב. החלטת ממשלה מספר 1091 מפברואר 2022 אשר קבעה תכנית לאומית להתמודדות עם שריפות יער, חורש ושטחים
פתוחים שתהיה באחריות משותפת של המשרד לביטחון לאומי ומשרד הפנים.

בהתאם להחלטת הממשלה 1091, מקדם המשרד לביטחון לאומי את ביצוע אזורי החיץ וזאת על פי הערכת הסיכון שנקבעה ע"י מערך הכבאות. לפי דירוג כב"ה את רמות הסיכון והתקציב המוקצה בכל שנה, חיפה נבחרה ליעד הראשון ליישום החלטת הממשלה. בהתאם, המשרד לביטחון לאומי חתם בשנת 2022 על הסכם עם עיריית חיפה להקמת אזורי החיץ בשלושה אזורים אשר הוגדרו ברמת הסיכון הגבוהה ביותר ואשר לאחר הערכת עלויות תאמו לתקציב של 13 מיליון ש"ח שהוקצה לכך.

מעיריית חיפה לא נמסרה תגובה.