ילדים חסרי פחד מגלים פחות אמפתיה ויותר התנהגות אגרסיבית

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה:
ילדים חסרי פחד מגלים פחות אמפתיה ויותר התנהגות אגרסיבית
*"הממצאים מראים כי התנהגות חסרת פחד אצל ילדים ניתנת לזיהוי והיא בעלת מכניזם גנטי ונוירולוגי והיא פחות קשורה, לפחות בגיל הרך, עם מאפייני חינוך או מאפייני הורות", אמרה ד"ר ענבל קיבנסון בר-און, שערכה את המחקר*

ילדים בגיל טרום בית ספר בעלי התנהגות חסרת פחד (נועזות) מגלים פחות אמפתיה ויותר התנהגות אגרסיבית כלפי חבריהם, כך עולה ממחקר חדש שנערך בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. "הממצאים מראים כי התנהגות חסרת פחד אצל ילדים ניתנת לזיהוי והיא בעלת מכניזם גנטי ונוירולוגי והיא פחות קשורה, לפחות בגיל הרך, עם מאפייני חינוך או מאפייני הורות", אמרה ד"ר ענבל קיבנסון בר-און, שערכה את המחקר.
במחקר, שנערך בהנחיית פרופ' עפרה מייזלס, ביקשה החוקרת לבדוק האם התנהגות חסרת פחד אצל ילדים בגילאים 3-4 קשורה למאפיינים פיסיולוגיים וחברתיים-רגשיים מסוימים והאם יש קשר למאפייני הורות כמו מצב סוציו-אקונומי, סדר לידה, רווחה אישית, פרקטיקות גידול ילדים וכד'.
לשם כך נבדקו 80 ילדים בגילאי 3-4, הוריהם והגננות בגן, כאשר המחקר הסתמך על דיווחי ההורים והגננות ותצפיות על הילדים במהלך שהותם בגן, בבית ובתצפית מעבדתית. המחקר בדק את הנטייה לחוסר פחד ומאפיינים חברתיים רגשיים בשתי נקודות זמן בהפרש של שנה על מנת לבדוק את יציבות נטייה זו.
ראשית, נמצא שילדים שהראו רמה גבוהה של התנהגות חסרת פחד היו בעלי רמה נמוכה של קצב לב התחלתי והשתנות גבוהה של קצב הלב.
בחלק השני נבדק הקשר בין התנהגות חסרת פחד ומאפיינים חברתיים ונמצא כי ילדים שהראו רמה גבוהה של התנהגות זו גילו פחות אמפתיה כלפי חבריהם ובנוסף הם התקשו לזהות הבעות פנים של פחד, זאת למרות שלא הייתה להם שום בעיה לזהות רגשות אחרים כגון כעס, הפתעה, שמחה או עצב. בנוסף, ילדים אלה הפגינו גם רמה גבוהה יותר של אגרסיביות כללית ובעיקר נטייה להתנהגות אנטי-סוציאלית הבאה לידי ביטוי בניצול של חבריהם, שטחיות רגשית והעדר תחושת חרטה או אשמה לאחר ביצוע מעשה שהוא אסור מבחינה חברתית.
ממצא מעניין הוא שלמרות ההתנהגות האנטי-סוציאלית הזו, הרי שלילדים שהראו רמה גבוהה של התנהגות חסרת פחד יש לדברי החוקרת דווקא רמה גבוהה של חברותיות. "ילדים אלה מתחברים עם ילדים אחרים, הם ידידותיים וחייכנים, עם זאת, הם יתקשו לזהות חבר השרוי במצוקה, ויגלו פחות עניין לסייע לו. מתברר כי להתנהגות חסרת פחד יש היבטים חיוביים ושליליים גם יחד", אמרה.
"מכיוון שהתנהגות חסרת פחד קשורה יותר במאפיינים גנטיים ונוירולוגים, עולה החשיבות למצוא את הדרכים היעילות ביותר – הן מבחינת החינוך בגן והן מבחינת החינוך בבית – כדי לסייע לילדים אלה לפתח מוסר והבחנה באיסורים חברתיים ובנוסף, עלינו כחברה לבחון מהו הגירוי האופטימאלי שצריכה הסביבה לספק עבור עוררות רגשית אשר נחוצה להיווצרות תחושת אמפתיה כלפי הזולת והימנעות מאגרסיביות", סיכמה ד"ר קיבנסון בר-און.