ביתו של פאדי נאג'ר מחיפה מגלם בתוכו את רוחב ליבו של האיש, ייחודו והחיבור שלו לאנשים

(גם אני חי פה) – הוא הראשון שהביא את קישוטי האיילים המנצנצים למושבה הגרמנית, יש לו חוש אסתטי מדהים ומיוחד במינו ולב רחב שמחבר בין אנשים • ביקור בביתו של פאדי נאג'ר (מייסד מסעדת דוזאן)

בתקופת "החג של החגים" מתקיימים בחיפה אירועים מיוחדים וייחודיים. ללא כל ספק, כיום, יותר מכל עת, אנו זקוקים לקירוב הלבבות שמייצג החג הזה. ייתכן שרק מעט יודעים כיצד החלו החגיגות המשותפות הללו ועל האופן בו תפסו תאוצה עד שהגיעו לממדים הנוכחיים.

חג החגים

רעיון "החג של החגים" קרם עור וגידים כבר בשנת 1993, כאשר את הפסטיבל החלו לארגן "בית הגפן", ועד תושבי ואדי ניסנאס ועיריית חיפה. היה זה פאדי נאג'ר אשר ייסד את מסעדת דוזאן ומבעליה – אשר בשנת 2001 הגה רעיון מיוחד כאשר החליט להדגיש את ההרמוניה בין הסועדים והנמצאים באזור המושבה הגרמנית שבחיפה.

ארץ המייפל והאיילים

כדי לעשות זאת – נסע פאדי לקנדה והביא מארץ המייפל קישוטי איילים גדולים, ממש כפי גודלם הטבעי, אשר מוארים לכבוד חג הכריסטמס, חג החנוכה וחגי האסלאם ("הנודדים", בגין לוח השנה המוסלמי שעפ"י הירח).

מההתחלה…

אך הבה נתחיל מההתחלה: כאן המדור המביא אליכם דמויות חיפאיות מרתקות בבית מגוריהן – כשההיכרות היא דרך הסיפורים, המטענים ונקודת המבט הייחודית של האנשים המרכיבים את הפסיפס האנושי של עירנו חיפה. דהיינו, אלה החיים וגרים פה – ממש כשם המדור – "גם אני חי פה". והפעם, ביקור בביתו הנאה של פאדי נאג'ר, האיש אשר הגה את אירוע קירוב הלבבות וההרמוניה בין המבלים במושבה הגרמנית שבחיפה.

יומולדת שהוא גם עצוב

פאדי יליד ואדי ניסנאס (1963) ציין בשמחה המהולה בעצב את יום הולדתו האחרון, שכן התאריך הינו 4 בנובמבר, ומדגיש "זהו יום מותו של חבר, ראש הממשלה רבין, אשר אויבי השלום רצחו אותו".

הבית בו נולד וצמח הייתה דירת חדר אחד אשר הכילה בתוכה עוד שני אחים ושתי אחיות. אביו עסק בריצוף ואימו טיפלה בביתה ובילדיה. בגיל 13 חש הנער תסכול ותחושות של מרד כלפי המצב הכלכלי הירוד בו חייתה משפחתו, ומכיוון שהיה שאפתן מחד ומאידך מאמין גדול בכוח רצונו, "לקח את המושכות לידיו" ויצא לעבוד, כדי "להוציא את המשפחה מן הבוץ".

חריצות

עבודתו נמשכה לאורך כל לימודיו. תחילה למד בבית הספר "יוחנן הקדוש" אשר בכנסייה ברחוב חורי ומשם נבצר ממנו להמשיך ולעבור אל בית הספר האורתודוקסי… כי שם נדרש תשלום, לכן המשיך ללמוד בבית הספר הציבורי ישראלי "שפרינצק". בבקרים למד ובלילות ובחופשים שטף כלים במסעדות וניקה חדרי מדרגות. חריצות זו הביאה עימה עזרה כלכלית ויכולת לשדרוג החיים בבית המשפחה.

שאפתנות

שאפתנותו של פאדי להיטיב עם משפחתו ולשפר את כלכלת הבית הביאה אותו לעבוד בחריצות בתדמיתנות ובעיצוב פנים. כמו כן עבד כ-7 שנים במפעל הסנדלים "שורש", אח"כ במפעל לתיקי העור "פינארי" אשר ייצר חגורות ותיקי עור ליצוא, ו-5 שנים נוספות במפעל "קפה נחלה" אשר בשפרעם. במקביל לעבודותיו בשנים אלו, המשיך פאדי בלימודיו בויצ"ו, שם למד עיצוב פנים, וגם בטכניון, שם השתלם בקורסים בהנדסת אדריכלות.

"משהו שונה"

בד בבד עם עוצמת הצמיחה הכלכלית שהעניק להוריו, חש כי דבר מה "מוזר" מתחולל בגופו ובנפשו. בסביבות גיל 16-17, הרגיש שיש בו צד אחר, ושקורה לו משהו שונה, הוא הבין כי אינו מתנהל ומתנהג כמו יתר חבריו, הנמשכים לנשים.

להסיר את המסכה

העלם לא דיבר על כך עם איש. אך מעט מאוחר מכך החליט שאיננו רוצה להמשיך לחיות בתוך מסכה. זרקה בו ההבנה והתבונה שאנשים לא חיים עם האמת שלהם. "הם חיים בפסטיבל של מסכות"… ובליבו הבשילה ההחלטה שלא להמשיך לשקר, במיוחד לא לעצמו.

כבוד מלא נתן להוריו, ורק בגיל 20 כאשר היה כבר "בעל המאה" ואף הצליח לקנות להם דירה גדולה יותר, לא נכנע ללחץ החברה והחל לקבל את עצמו ואת נטיותיו המיניות. יתר על כן, בגיל 24, לאחר שיחה נוקבת עם אימו ששאלה אותו מדוע איננו מתחתן, הסביר לה ש"הוא בן אדם עם צרכים אחרים".

אופי מיוחד וייחודי

הגושפנקה לעלייתו מהשוליים למרכז הייתה המסעדה אשר ייסד ובנה במושבה הגרמנית. בעבר "דוזאן" לא הייתה עוד מסעדה "רגילה", אלא שהיה בה שילוב של תרבות המזרח עם זו מהמערב, שמיזג את המטבח הלבנוני והמטבח האיטלקי בתפריט משובח, מסעדה הנמצאת בבית טמפלרי עתיק, שנבנה בשנת 1870 במושבה.

היה זה פאדי אשר שינה את תרבות המסעדנות והבילוי במגזר הערבי ויצר מסעדה עם אופי מיוחד. הוא עיצב את המסעדה כך שכל שולחן היה שונה ממשנהו וייחודי, זאת מתוך האמונה שכל אדם שונה מרעהו, אולם יש מקום להכיל את כולם יחדיו סביב שולחנות האוכל.

"דוזאן זה פאדי ופאדי זה דוזאן"

נאג'ר מאמין בדו הקיום בחיפה, לכן המקום התבסס על אופיו האישי כמו גם על עיצובו. פאדי הקפיד על שילוב של תרבויות גם בהיבט התפריט של דוזאן, בה היה האוכל בין מזרח למערב. יתר על כן, בני משפחתו הם אלו אשר בישלו בפועל את המנות הלבנוניות ואילו השפים של המקום שילבו בו אוכל צרפתי ואיטלקי. זאת הסיבה שבגינה במהלך 21 שנה, היתה אימרתם של קהל הסועדים: "דוזאן זה פאדי ופאדי זה דוזאן".

"גוף ריק"

כאמור, לאחר 21 שנה פאדי נאג'ר, המייסד והבעלים של מסעדת דוזאן, עזב ופנה לדרך חדשה. כעת חיה, לקוחותיו לשעבר ומכריו הרבים מספרים לו בעצב, שכיום גוף המסעדה אמנם נשאר, אך נפשו של פאדי יצאה ממנה ו"כל שנותר הוא גוף ללא נפש".

דרך חדשה

עם כל האנרגיות הטובות שלו, יצא פאדי לדרך חדשה בענף הנדל"ן, אותה הוא משלב עם אהבתו הרבה לאנשים בכלל ולאוהבי עיצוב הפנים בפרט – מקצוע אותו למד כבר לפני 25 שנים.

לאחר שהתגורר ברחוב בן יהודה, ברח' פועה וברח' עבאס, הגיע לפני כ-10 שנים אל דירתו הנוכחית, שממוקמת בבניין הגבוה ביותר באזור – בשכונת כרמל צרפתי.

רכישת הבית

סיפור קניית הדירה נושק לסיפור אגדה. לכשסיים ביקור אצל חבר אשר גר בבניין זה, פגש באקראי בלובי הבית חבר אחר, אשר היה מתווך דירות. הלה סיפר לו שזה עתה קיבל לידיו נכס למכירה במקום הנוכחי… אולם "אליה וקוץ בה" בעלת הדירה שכבר גרה בדיור מוגן, תמכור את הנכס אך ורק לקונה אשר יימצא חן בעיניה. ללא כל הכנה, פאדי התלהב מן הרעיון וביקש לראות את הדירה שהייתה נעולה מזה כמה שנים. האנרגיות החיוביות אשר שלטו בדירה הביאוהו אל בעלת הנכס. ואכן, הכבוד והחיבה פרחו בין השניים. מיד לאחר הקנייה החל פאדי בעיצוב המקום ובשיפוצו – והתוצאה המרשימה נראית לכל הבא בשעריו.

ההורים

במבואת הדירה נמצאת הפינה המשמעותית ביותר עבור פאדי – זוהי הפינה הרוחנית בה מצויים פריטים הקשורים בהוריו, ובה הוא מקפיד להדליק נר לזכר נשמותיהם. בפינה זו נמצאים גם אלמנטים הקשורים באליהו הנביא.

אליהו

בפסוקים בברית החדשה מוזכר כי ישוע אמר שאליהו הנביא ויוחנן המטביל הם אותה דמות. בתיאור אירוע ההשתנות של ישוע, ניצבים במעמד שווה משה ואליהו הנביא שאיתם הוא מדבר.

באסלאם, בזכות כוחו של אליהו להוריד גשמים, רואים בו המאמינים המוסלמים את דמותו של "הנביא-הירוק", אשר מסמל את המים, את החיים ואת נאות-המדבר. אשר על כן, הנביא "אליאס" מן הקוראן מזוהה עם דמותו של אליהו הנביא.

בגין אמונתו של פאדי במרקם האנושי אשר בחיפה, יהודים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים – הקדוש המאגד את כולם יחדיו הוא אליהו. לכן, בפינת הרוחניות אשר במבואת הבית מוצגים גם פריטים הקשורים בו.

מחמוד דרוויש

פריט מיוחד וקרוב לליבו של נאג'ר הינו תצלום ממוסגר ובו מצולמים הוא יחד עם המשורר מחמוד דרוויש, אשר על אף ביקורתו הרבה כלפי הנהגות ישראל וכלפי הפלסטינים, האמין שהשלום הוא בר-השגה ובו יבוא. בביקוריו האחרונים בחיפה, הקפיד לפקוד את מסעדתו של פאדי, משום ששם חש "כאילו הוא יושב בסלון ביתו ומרגיש בחביבות ובחום האנושי של אחד המקומות הכי יפים בחיפה".

שיווי משקל

נאג'ר מוקיר חיבה מיוחדת לפינה נוספת בבית – פינת האוכל. שם, על שולחן רחב ידיים, מוצב פסל מעשה ידי אומן איטלקי, שדמותו נראית בתנוחת התכווננות לקפיצה, תוך כדי שמירת שיווי משקל מושלם.

קישוטי חג ונוף המפרץ

במבט שמאלה מהמטבח ומפינת האוכל, ניבט מרחב הסלון אשר עתה הוא מקושט בתאורה ייחודית לכבוד הכריסטמס וחג החגים. מחלונות הסלון ניתן להביט אל עבר המרפסת ומשם אל הנוף היפה של כל מפרץ חיפה והנמל.

המלאך השומר מחכה

ציוריו של הצייר המוכשר אנטוניו מטארוסה מעטרים את קירות הבית. אנטוניו הוא צייר ממוצא דרום אמריקאי אשר מתגורר כיום בטבעון, ולאחרונה אף הוצגה בה תערוכה מיצירותיו. בסלון הבית מרחף פסל של מלאך, אשר בעבר היה "המלאך השומר" של גלריה לעתיקות. רק עם סגירת אותה הגלריה, נאמר לפאדי שהנה "עתה המלאך השומר מחכה לך". 

ספר

כשביקשתי מפאדי להציג ספר מיוחד הקרוב לליבו, הצביע על הספר "בתים – סגנון מקומי", מאת צביה דובריש פריד. עבודת אומנותו ועיצוב הפנים של נאג'ר מוצגת לראווה בספר זה, וניתן לראות וללמוד על יכולותיו העיצוביות המרשימות כפי שהיו בדירתו הקודמת.

מאיר פנים

עם פרישתו ממסעדת דוזאן, "המלאך השומר" אכן מאיר לו פנים. נאג'ר השלים את לימודיו ב"מכללת גומא" בתחום האימון האישי אצל הקואוצ'ר יהודה אטיאס, וכן את לימודי ההסמכה כמתווך נדל"ן, הכשרות שהכינו אותו לעיסוקו הנוכחי.

שקיפות ואסתטיקה

כיום פאדי שואף להמשיך ולהעניק שירות לאנשים באשר הינם. זאת, תוך הקפדה מלאה על שקיפות, אמינות ומקצועיות. הוא מעוניין להמשיך ולספר ללקוחותיו את האמת כולה לגבי הנכסים הרלוונטיים, ובכך להשיג את התוצאות הטובות ביותר ולשביעות רצונם, הן של הצד המוכר והן של הצד הקונה כאחד. למותר לציין שלקוחותיו של פאדי נהנים גם מהידע הבלתי נדלה שלו בתחום היופי, האסתטיקה ועיצוב פנים הנכס.