סבתא לילי
היי יקיריי, כאן סבתא תידי, ואחרי שנהנינו מאקי הסבא המדהים (והחתיך), הפעם אני מזמינה אתכם להכיר סבתא אנרגטית במיוחד (סבתא טורבו) עם צמה ארוכה ולו"ז שמלא שבועות רבים קדימה. סבתא לילי ליייבוביץ' מתנדבת בכל מקום שרק אפשר וגם לא מוותרת על לראות עולם…
לילי עלתה לארץ מבלארוס בשנת 1974. התאקלמותה בארץ יחד עם משפחתה עברה דרך שלבים שונים ומעניינים.
לפחות שהשם יישאר…
לילי מספרת: "קיבלנו מהסוכנות היהודית חדר עם מטבחון ושירותים באכסניה בשכונת הדר בחיפה. אחותי ואני נשלחנו ללמוד עברית בכיתת עולים בבית ספר בקרבת מקום. המורה החליטה שצריך לשנות את שמי לשם עברי וביקשה לקרוא לי לילך במקום ליליה, ולאחותי ניתן השם פנינה במקום פולינה.
היום אני חושבת שהכוונה הייתה טובה, אך בפועל זה הפריע לי מאוד, כי הכול היה לי חדש ושונה כל כך, ורציתי שלפחות השם שלי יישאר כפי שהיה".
עזרה בפרנסת המשפחה
"כשנגמרה שנת הלימודים והחל החופש הגדול, מצאתי עבודה כדי לעזור לפרנסת המשפחה. היא מספרת, "המצב הכלכלי בבית היה לא קל, כי לא יכולנו להביא איתנו כסף ורכוש מבלארוס. ההורים עבדו בעבודות כפיים כדי להתפרנס. אני עבדתי במעבדת צילום ופיתוח תמונות ברחוב יפו בחיפה, בצמוד לתחנה המרכזית של העיר. אני זוכרת מקרים בהם פיתחנו תמונות של חיילים שחזרו ממלחמת יום כיפור, תמונות רבות היו קשות מאוד, צילומים משדה הקרב.
הוריי לא שלטו בשפה העברית. הם לא למדו באולפן, כי היו חייבים לעבוד ולפרנס את המשפחה. הם דאגו לממן את הלימודים האקדמיים שלי ושל אחותי".
הרגשתי יותר ישראלית
"כשהגעתי לגיל 18 כבר הייתי באמצע הלימודים. קיבלתי דחיית גיוס במסגרת עתודה אקדמאית. בחופשת הקיץ גויסתי לטירונות ולמדתי לירות ברובה, להגיש עזרה ראשונה ועוד. שם הרגשתי שאני מתחילה להשתלב יותר בחברה הישראלית. באוניברסיטה פגשתי את לב לייבוביץ' שלמד כלכלה וראיית חשבון והתחתנו…"
רוסית עם הנכדים
"כשילדיי, אסנת ויונתן, נולדו, סבא וסבתא יכלו לדבר איתם בעברית קלה ומאוד רצו שהנכדים ידעו גם רוסית. אמא שלי הציעה לנכדים שיעורי רוסית והצליחה ללמד אותם קצת את השפה".
35 שנה בחברת החשמל
"בשנת 2016 פרשתי לפנסיה מוקדמת, לאחר שעבדתי 35 שנה באגף התקשוב בחברת החשמל. במסגרת עבודתי לקחתי חלק בפרויקטים רבים, בהם פיתחתי והטמעתי מערכות. מאוד אהבתי את עבודתי, למדתי המון ועשיתי המון, והכול תוך כדי גידול ילדים, טיולים וחיי תרבות בארץ ובחו"ל".
החלטה לא קלה
"ההחלטה לפרוש לא הייתה קלה, במיוחד כי נדרשתי להחליט באופן מיידי, ללא שהות או זמן להתרגל לרעיון. כיום, אני ממשיכה לשמור על קשר עם חברים מהעבודה, כאלו שפרשו וגם כאלו שממשיכים לעבוד".
רוטרי
סבתא לילי עסוקה מאוד ביזמות חברתית במסגרת ארגון רוטרי הבינלאומי. "הכול החל כשחברה ותיקה הציעה לי להצטרף למועדון רוטרי נשר, שם גיליתי עולם ומלואו.
עשיתי כמה תפקידים במועדון והשתתפתי בפרויקטים רבים, ברמה המקומית וברמה הארצית. בתקופת הזום הרחבנו את הפעילות באפיק הבינלאומי של רוטרי".
לילי מאוד אוהבת את הקשר האנושי ונהנית למנף את הכישורים והקשרים לטובת מיזמים חברתיים ושיתופי פעולה, ולצד זאת לא שוכחת את נכדיה האהובים, שאיתם היא מקפידה להיפגש כמה שרק אפשר. בתוך כל זה היא שומרת גם זמן לבעלה, "שלא תמיד מצליח לעמוד באנרגיות שלי", היא צוחקת.
שיתופי פעולה לטובת החברה
"אני מאוד אוהבת ונהנית ליצור שיתופי פעולה בין הגורמים הרבים שאני בקשר איתם, לטובת יזמות חברתית.
במסגרת רוטרי נשר אני מעורבת בפעילות עם הקהילה האתיופית. בקיץ לפני הקורונה, למשל, יזמנו אני וחברי רוטרי שקשורים לאוניברסיטת חיפה, ביקור קבוצתי של ילדי הקהילה האתיופית בגילים שונים, במרכז המידע (הספרייה) ובמוזיאון הכט. הילדים קיבלו הדרכה מרתקת בהתנדבות בשני המקומות, והם מספרים שעד היום הם נזכרים בביקור הזה. אני נהנית לחשוב שהמושגים מוזיאון, אוניברסיטה, מרכז מידע, ארכיאולוגיה ואמנות, ימשיכו לעורר בהם זיכרונות של כיף ושל שמחה".
כשהכול עבר לזום
"בתקופת הקורונה, כאשר עברנו למפגשי זום, הרצאות בזום, כנסים בזום ואפילו תחרויות בזום במסגרות השונות, הצלחנו (חבריי ואני ברוטרי נשר) למנף את המצב לשיתופי פעולה ויוזמות עם חברי רוטרי בחו"ל. מועדון מקוסובו שלח אלינו ציורי ילדים לתערוכה בנושא זהירות בדרכים. אנחנו ארגנו מפגש בינלאומי בזום עם הרצאה בנושא Homeland security and Covid19, בו לקחו חלק חברי רוטרי מ-11 מדינות.
לבקשת חברי רוטרי מקוסובו שארגנו כנס בינלאומי בזום בנושא עסקים בתקופת קורונה, תיאמנו מרצה ישראלי, בכיר בהייטק שהופיע בכנס".
פליטים ועולים מאוקראינה ומרפאת 'ואהבת'
"לאחרונה אני מעורבת בפעילות סיוע לפליטים ועולים מאוקראינה שהגיעו לנשר, וגם, בזכות ידיעת השפה הרוסית, אני מתנדבת במרפאה "ואהבת" לרפואה שוויונית. ד"ר מרגלית לורבר שיזמה את הקמת המרפאה בחיפה, הצליחה לגייס רופאים, צוות רפואי ומתנדבים למתן שירות רפואי בהתנדבות לכל מי שפונה, בדרך אלה אנשים ללא זכויות שחיים בינינו. אני מתנדבת בתרגום בין הצוות לחולים והפונים למרפאה בכל זמן שנדרש.
סיפוק
"אני מרגישה סיפוק גדול כשפעולות ושיתופי פעולה מביאים תועלת, מקדמים אנשים בתחומים שונים ותורמים לקהילה", מסכמת לילי.
דברו איתי!
אם גם אתם רוצים לשתף אותנו במסלול שהתחלתם לאחר גיל 60, אתם מוזמנים לפנות אליי עם סיפוריכם, אני פה, מחכה לשמוע מכם, לכתוב ולפרסם כאן, באתר חי פה, ואול גם לתת השראה לעוד אנשים בגילנו, שנכנסים לגיל המיוחד והמקסים הזה, שאולי מעורר גם קושי, אבל לא פחות מזה, פותח עולם שלם של אפשרויות והשראה.
מוזמנים ומוזמנות ליצור איתי קשר, ממתינה בקוצר רוח לסיפורים שלכם ושלכן.
כל הכבוד לסבתא לילי. יישר כוח לך. שבת שלום. את תהיא כמו גברת חולדה גורביץ,כלת פרס ישראל, אם הפצועים שכל חייה מתנדבת למען חיילי ישראל ועם ישראל.
כל הכבוד למי שמסייע לקהילה בהתנדבות.
העיקר שהנכדים ידברו רוסית,
אז אם וכאשר,
לא תהיה בעיה לחזור.