פציעות וחבלות ספורט מובילות לנזקי גוף רבים, כשהנפוצה בהם היא שחיקת סחוס מפרקי הברכיים. נכון שלסחוס אין יכולת ריפוי טבעית, אבל למדע יש דרך לעקוף את זה. ניתוח ייחודי שבוצע לאחרונה ברמב"ם, מאפשר לסחוס הפגוע להתאושש בעזרת רקמות הגוף וללא השתלת גופים זרים.
בחודש האחרון השתתף כל העולם בחגיגת הכדורגל האולטימטיבית, ומיליוני צופים ראו בשידור חי את הביצועים, המהלכים והטכניקות של טובי השחקנים בעולם. אך אחרי שנגמרת הדרמה על הדשא, מאחורי הקלעים מתגלות לא פעם פציעות קשות בקרב השחקנים. אחת התוצאות הנפוצות ביותר של פציעות וחבלות ספורט היא שחיקת סחוס מפרקי הברך, ובשנים האחרונות הופכת הבעיה, שהשלכותיה לטווח הארוך הן קשות, ליותר ויותר רווחת בקרב צעירים.
לסחוס אין יכולת ריפוי טבעית ובשל כך עם הזמן מתפתחת שחיקה כללית של הסחוס המפרקי (אוסטאוארטריטיס) והיא בלתי נמנעת. הסטטיסטיקה בעולם המערבי מראה שבכ-60% מניתוחי הארטרוסקופיה של הברך מתגלה נזק סחוסי כלשהוא, אך כיום מציעה הרפואה טיפול חדשני לבעיה השכיחה, שמטרתו היא התאוששות הסחוס הפגוע בעזרת רקמות הגוף וללא השתלת גופים זרים. הטיפול הייחודי שנקרא בלועזית
Autologous Chondrocyts Implantation (ACI) , בוצע לאחרונה בהצלחה בקריה הרפואית רמב"ם, וזאת במסגרת מחקר קליני בינלאומי, המתמקד בתחום האורטופדיה הרגנרטיבית, הנדסת רקמות וביוטכנולוגיה.
מאז החל השימוש בשיטה, בשנת 1994 בארה"ב, התקדם התחום רבות וכיום כבר מושתל דור 3 של המבנים התאיים: לאחר קציר כמות זעירה של רקמת סחוס בארטרוסקופיה (שיטה המאפשרת טיפול במפרק באמצעות חתך קטן), מועברים התאים לגידול מעבדתי בתרבית רקמה ומושתלים חזרה לחולה לאחר מספר שבועות. ניתוח זה הוא אחד מכמה שבוצעו בשנים האחרונות ברמב"ם. בארץ הטכנולוגיה מיושמת באופן שיטתי בשני מרכזים רפואיים, רמב"ם ואיכילוב, כשרמב"ם הוא בית החולים הראשון בארץ שהחל ביישום השיטה ובעל הניסיון הגדול יותר מבין השניים.
המערך האורתופדי בקריה הרפואית רמב"ם הצטרף לפני כשנה למחקר קליני בינלאומי, בו לקחו חלק חולים עם נזק מקומי, חבלתי לסחוס המפרקי בברך. השתתפות ביה"ח במחקר היא יוזמה של ד"ר גבריאל נירנברג, מנהל השירות לחבלות ספורט במערך האורתופדי שבראשותו של פרופ' מיכאל סודרי. חוקרי המשנה הם ד"ר מאזן פלאח וד"ר ירון ברקוביץ. מלבד ישראל, נוטלים במחקר חלק עוד שבעה מרכזים מובילים באירופה (בלגיה, נורווגיה, שוויץ, שוודיה, איטליה, פולין ולטביה). המחקר הקליני עדיין נמשך (עד ינואר 2011) והוא פונה לאוכלוסיה בגילאי 18-45 עם נזק סחוסי ממוקד בברך בדרגות חומרה שונות. חולים העונים על קריטריוני המחקר, יטופלו במסגרתו ברמב"ם, ללא תשלום.
לאפשרות שיתוף במחקר, ניתן לפנות לטלפון: 8542524704-
רקע כללי על הסחוס והנזקים הנגרמים לו:
ללא סחוס אין מפרקים ואין תנועה. הסחוס הינו רקמה המצפה את קצות העצמות הארוכות וכך נוצר המפרק הסחוסי. תפקיד הסחוס לספוג זעזועים ולגלוש עם מקדם שחיקה השואף לאפס. הכוחות הפועלים על הסחוס המפרקי עלולים להגיע לפי 6 ממשקל הגוף בהעמסה רגעית (קפיצה) ועד סדר גודל של מספר טונות בהעמסה מצטברת! הבעיה הגדולה של הסחוס המפרקי הוא העדר יכולת ריפוי. מרגע הפגיעה בסחוס, מתחיל תהליך שחיקה אותו לא ניתן לעצור. לפיכך, פגיעות סחוס חבלתיות (ספורט, תאונות וכד') באוכלוסיה הצעירה גורמות לשחיקה ההולכת ומחמירה עם השנים והתוצאות הן מגבלות משמעותיות בעשורים מוקדמים יחסית של החיים. קיימות שלוש פתולוגיות עיקריות של הסחוס בברכיים: כאלה שנובעות מטראומה (פציעת ספורט, למשל), שחיקה כתהליך תחלואי ראשוני תלוי גיל, אוסטאואטריטיס, כמעט כל אדם יסבול מדרגה זאת או אחרת של שחיקת סחוס (בכ-%40 מהאוכלוסייה יתגלו סימני שחיקת סחוס בצילום רנטגן כבר בגיל 55), קבוצת המחלות השלישית הגורמת להרס הסחוס הן המחלות הדלקתיות. לאור ההשלכות הקשות לטווח הארוך של נזק סחוסי בגיל צעיר, במפרקים גדולים נושאי משקל, מתקיים מאמץ קליני מחקרי גדול לקידום פתרונות ביולוגיים לבעיה מתחום הנדסת הרקמות