בכוונת יעל שנער, חברת מועצת העיר מסיעת הירוקים של חיפה, להעלות שאילתה במועצת העיר בנושא תחבורה ציבורית לחופי הים.
בשאילתה כותבת שנער: הקיץ והחום בעיצומו, חיפה התברכה בחופי רחצה מהיפים בארץ – אך קשה מאוד להגיע לחופי הים שלנו למי שאין לו רכב, מכיוון שאין תחבורה ציבורית לחופים. הדבר גורם מצד אחד לעומסי חנייה קשים, ומצד שני לחוסר שוויון, כי לא כל הציבור יכול ליהנות ממשאב הטבע הציבורי.
בבת גלים תחנות האוטובוס ממוקמות ברחוב העלייה השנייה – מרחק של 500 מטרים מהים, שהם 50 קילומטר לא מונגשים עבור אנשים עם מוגבלות, קשישים, וגם עבור הורים עם ילדים בעגלות, שיעדיפו לקחת את הרכב הפרטי ולא להיגרר איתם ברחוב. אומרת שנער.
בחוף הכרמל ישנה תחנת רכבת ותחנת אוטובוס, אך המעבר אינו מונגש.
נדרש כי יוקמו תחנות אוטובוס קרובות הרבה לחופי הרחצה המרכזיים עצמם.
שאלתי:
- האם עיריית חיפה סבורה שיש להקים תחנות אוטובוס בקרבת חוף הים?
- מה העירייה עושה בנדון?
שנער מסרה לחי פה:
על פי רישומי הלמ"ס, בסוף 2018 היו רשומים בבעלות תושבי חיפה 126,208 כלי רכב, בהם 110,941 מכוניות פרטיות, כאשר המגמה היא של גידול במספר המכוניות הפרטיות בחיפה של מעל ל-2,000 מכוניות בשנה. הפתרון לגודש בעורקי התנועה ולמצוקת החנייה הוא תחבורה ציבורית בתכנון נכון ואנושי, וגם אכיפה של שמרשה לעצמו לחסום תנועה ולייצר פקקים בציר מרכזי ראשי.
נו באמת מה היא רוצה חניית נכים על קו המים? די להלביש את החופים בבטון.
תחבורה ציבורית לרחוב העלייה השניה שנמצא 100 מטר מהחופים זה סביר לחלוטין בכל העולם. הכל מונגש במדרכות
אפשר לפתור את בעיית יעל שנער ע"י הריסת כמה בניני מגורים בבת גלים כדי שניתן יהיה להכניס אוטובוס עד המלתחות בחוף ואז יהיה שיוויון. לענין חוף הכרמל, שיהרסו את הטיילת ויבנו שם תחנה מרכזית חדשה שתהיה סמוכה למגדל המציל. על זה היא מקבלת שכר?