לא צריך לעסוק במדע כדי להבחין כי בשנים האחרונות קו החוף הולך ונעלם ונדמה כי הים מכרסם בו באופן מתמיד. תופעת עליית מפלסים היא תופעה עתיקת יומין שמלווה אותנו גם כעת.
נניח לעת עתה להיסטוריה ונתייחס לדברים שרואים מכאן ולא רואים משם.
ידוע כי מתרחשת המסת קרחונים בשני הקטבים – הצפוני והדרומי. המסת הקרחונים מעלה את מפלס פני הים בצורה איטית אך מתמדת ובעלת השפעה רבה.
אנו נתמקד בכתבה זו בחוף המזרחי באגן הים התיכון, קרי – החוף הישראלי.
הסערות שפקדו את ארצנו בשנים האחרונות, עלו בעוצמתן ואת נזקיהן ניתן לראות בנקל בסביבתנו ובאות לידי ביטוי בצילומים שלפניכם.
חוף נירוונה, למשל, עבר הרס משמעותי לפני שנים אחדות, בשל סערה חזקה שפקדה את האזור. שתי סערות חזקות נוספות שפקדו את ישראל בשנתיים האחרונות, פגעו קשות בקו שמוביל מהום סנטר (גבול ק. חיים – אזור התעשייה) לכיוון הים. הגלים החזקים פגעו גם בחומת תשן ופערו בה פתחים גדולים מתחת לפני המים, וגרמו גם למפולת של הכביש, מצדה השני של החומה – אל תוך אזור תשן.
בנוסף, גרמו הסערות להתמוטטותה של החומה המאולתרת (שנבנתה כבר כמה פעמים) על חוות המכולות שצמודה לתשן, וכן לקריסת כביש הגישה לכיוון סולל בונה, הממוקם על קו החוף.
גורם נוסף לכרסום החוף ע"י הים, הוא היעדר זרימת החול לאחר בניית סכר אסואן. אספקת החול לחופי ישראל ירדה גם כך, כאמור, אך הדבר שאף תורם להאצת התהליך ומחמיר את התופעה הוא הבניה המתמדת של מרינות ושוברי גלים בניצב לחוף.
ראו תמונה: (צולם לפני כשבועיים – ע"י רחפן)
בשל ריבוי החסימות, נעצרה הגעת החול עוד יותר, כך שהמחסור רק הולך ומעמיק בחוף. לא רק בחיפה ובקריות התופעה מורגשת, אלא גם בבת ים – בחוף הסלע, בחוף בית ינאי וחוף אשקלון.
החיבור בין מחסור בחול, עליית מפלס הים ושינויים במזג האוויר, גורם לעוד ועוד כרסום המזיק לקו החוף של ישראל.
בהיותי חיפאי, המעקב שאני עורך אחר החופים באזורנו הוא מתמיד ורציף ומאפשר לי להבחין בתהליך על כל שלביו, גם המינויים וגם הנרחבים יותר. אציין כי אני משתמש בנקודות ציון עפ"י GPS לווייני, דבר המאפשר לי דיוק מרבי במיקום.
בתמונות ניתן לראות את חוף נירוונה שנהרס קשות לפני שנים מספר ונדרש לו שיקום מאסיבי בעקבות כך. כך גם שובר הגלים בחוף מרידיאן וקריסת הבטונדה ברציף הדייגים בחוף קריית ים – כל אלה תוצאה של הסערות שהתחוללו כאן בשנים האחרונות.
לפני כשנה פרסמנו בחי פה כתבה העוסקת בקריסת חלקו של קיר באי הזבובים בעכו, (אל מנאר) בצדו המזרחי. אל מנאר היתה מחוברת בזמנו לרציף יבשתי – במקום בו ממוקם ביה"ס לקציני ים בעכו היום, ועל הרציף ההוא עמד מסגד. כל זה נעלם כלא היה, כששביל הגישה אל אותו מסגד שנהרס, שקוע כיום בעומק של מטר לערך מתחת לפני המים. חוף הסוסים של עכו, שינה גם הוא צורתו וניראה היום שונה בתכלית מבעבר, בשל עליית מפלס הים, שהושפע מכוח הסערות שפקדו את האזור.
אז מה עושים?
לא ניתן להחזיר עטרה ליושנה. זהו כבר מצב קיים, אין לנו אלא להפנים זאת ולהסתגל. מה שכן רצוי לעשות על מנת לשמר את המצב כפי שהוא היום ולעצור את החמרתו, הוא להתארגן לקראת הבאות ע"י תחזוקה שוטפת של החופים: כדאי לבנות שוברי גלים במקביל לחופים ולא בניצב להם, במקומות המועדים לפורענות, וכמו שכבר דיווחנו באחת הכתבות הקודמות בחי פה – להמשיך בפעולות הזנת החול. אך בגדול, זהו כבר המצב הנתון.
תוך כדי הכנת הכתבה, דווח לי מספורטאים שביצעו הליכה ספורטיבית וריצה בחוף הסטודנטים בחיפה, כי גלים ארוכים שהגיעו עד הגבעות הניצבות בסמוך לכביש הגישה (מרוחקות מהמים) גרמו לשקיעת רגליהם בחול הרטוב שהיה במצב ניזול.
ישנם מספר מקומות בצפון – חיפה, קריית חיים, קריית ים, לוחמי הגטאות. נהריה ועוד, שבהם מי התהום גבוהים במיוחד וקרובים לפני הקרקע, והם הגורמים לניזול החול. מדובר בתופעה ידועה ומוכרת באזורים הללו.
שני משאבי הטבע הכי יקרים לעיר –
1. חופי הים (טבע ימי, תיירות, בילוי, ספורט ונוף)
2. ואדיות העיר (טבע, תיירות, בילוי, ספורט ונוף)
מוזנחים באופן שיטתי על ידי כל עיריות חיפה כולל הנוכחית, שנזכרו בכלל לטפל במשהו רק אחרי אסונות. רק אחרי סופות חוף, רק אחרי שריפות בואדיות, רק אחרי מפגעים וכמובן תמיד – בלי שיתוף הציבור ואפילו בלי ליידע את הציבור.
לצערנו חיפה בשיטה כזו מתפרקת מנכסיה הגדולים והמיוחדים ביותר.
התוכניות של רכבת ישראל לדחוף 8 מסילות רכבת, 4 עיליות (הכפלת רוחב המסילות העוברות בחופי חיפה) וכריית עוד רכבות בתת-קרקע, תוך הגעה מבחינת רצועת הרכבות עד אחרי כביש החניונים הקיים בחוף הכרמל, רמיסת שטחי חוף ושטחי פארק הכט, שוד שלהן ל-5-10 שנים של בנייה וחציבה, פגיעה אדירה במעט החופים שעוד יש לתושבי חיפה.
ומהנדס העיר חיפה ההרסני יושב ומצביע בעד ההרס הזה.
במקום לדרוש מינהור של רכבות לשחרר את כל רצועת החוף בחיפה, מקבעים את הנזק הזה. ואתם יודעים בדיוק מה יקרה כשיחפרו יגלו שיש בעיות מי תהום וניזול ואז יזנחו את התת-קרקע, ויחליטו שיהיה עילי בלבד ויגזלו את רוב שטח חוף הכרמל בתור מסילות רכבת ממש עד הטיילת. וכל הטוב הזה תמורת מליארדים מכספי משלם המיסים, אנחנו.
משתמשים בכסף שלנו לפגוע בחיינו ובעיר באופן הרסני, ומהנדס העיר מצביע בעד.
כמות חופי הרחצה בחיפה מעטה ביחס לערי חוף אחרות. החופים לא עוברים טיפוח, הזנחה בכל. הטיילות צרות מאד,
תוכננו בצורה גרועה סמוך מדי לים כדי לאפשר עוד ועוד חניונים על חשבון רצועת החול הנפלאה שהולכת ונעלמת.
בואדיות לא צריך כבר לספר התושבים רואים את נזקי השריפות, זקירת הזבל, כריתת עצים לבינוי שפולש בשולי הואדיות,
תוכניות הרסניות כמעט בכל ואדי שעוד נשאר כשטח רציף פתוח בעיר לעתיד.
שלום רמבו,
נראה שלא הבנת את הכתבה.
המפלסים בכתבה מדברים על
גבהים שונים של מים, ולא "פתיחת דרך חדשה למעבר אנשים".
אגב, התוספת של האות י' כפי שכתבת (מיפלס) אינה נכונה בשפה העברית.
מבין רמבו?
תודה רבה על הכתבה!
אך חשוב לזכור שהעליה בגובה הים הנצפית, מעבר לכך שהיא רק תגביר את הקצב, הינה בקושי קצה הקרחון של עשרות השלכות הרסניות שהולכות ומתעצמות.
יש המון מה לעשות בנושא, ועל חי-פה להכניס את נושא משבר האקלים והמערכות האקולוגיות, ובמיוחד את שלל הדברים שאנחנו כן יכולים ומחוייבים לעשות בשביל למנוע ככל הניתן התדרדרות נוספת, לסדר היום.
מיפלס ומיפלסים ולא מפלס ומפלסים, מבין מוטי?
מפלסים דרך חדשה למעבר אנשים ומיפלס הדלק במיכל יורד.
מענין ומרתק,אין עלייך מוטי,אתה אלוף.