העידן הדיגיטלי מביא איתו הסחות דעת שוטפות שפוגעות בריכוז של התלמידים. הכיתות הולכות וגדלות, והמורים נאבקים על תשומת הלב של התלמידים ועל היכולת להעניק לכל אחד מהם יחס אישי. אז איך עוזרים לתלמידים להתנתק מהסמארטפון ולהתחבר לשיעור?
כל המורים חולמים על שיעורים שבהם הכיתה מתמלאת חיים, העיניים של התלמידים מבריקות וכולם רוצים להשתתף. בפועל, לרוב אנחנו מוצאים את עצמנו עומדים מול 40 תלמידים רדומים למחצה, ותוהים מה עוד אפשר לעשות כדי לגרום להם להתעניין. עם זאת, כדי להפוך את הכיתה שלכם למרחב שמקדם למידה, השתתפות בשיעור ותרבות דיון בריאה, לא צריך להמציא את הגלגל מחדש בכל פעם. כפי שמורים לעתיד מגלים בזמן לימודי תעודת הוראה, קיימות שיטות פשוטות באמצעותן תוכלו לחבר את התלמידים לחומר הנלמד, לגרום להם להתעניין ולעודד השתתפות פעילה בשיעור.
קראו לילד בשמו (או לילדה בשמה)
אין מילה שאנשים אוהבים לשמוע יותר מאשר את השם שלהם. דאגו ללמוד את כל השמות של הילדים כמה שיותר מהר, והשתמשו בהם כשאתם פונים אליהם. כשאתם קוראים לילדים ספציפיים בשמות שלהם ומזמינים אותם להשתתף, סביר להניח שגם הילדים השקטים של הכיתה ישתפו פעולה.
התלהבו יחד איתם
כל בני האדם רגישים לתחושת זיוף, וילדים הם לא יוצאים מן הכלל בהקשר הזה. אם כבר לימדתם את החומר הזה בצורה הספציפית הזאת כבר מספר פעמים, והוא מתחיל לשעמם אתכם, יהיה לכם קשה מאוד לשכנע את התלמידים שמדובר במידע מעניין. מצאו דרכים להעביר את החומר בצורה שמרגשת אתכם: הביאו להם דוגמאות מתוך סרטים שאתם אוהבים כדי לעורר דיון, הדגימו עקרונות פיזיקליים עם כדורים באולם הספורט, ספרו להם על דמויות שאתם רואים כמודל לחיקוי. כל עוד אתם מפגינים התלהבות, היא תעבור גם לתלמידים.
תראו אותם
אם הלכתם להוציא תעודת הוראה, זה כנראה בגלל שאכפת לכם מילדים ובני נוער. אל תתביישו להראות את זה: תלמידים שמרגישים שלמורים שלהם אכפת מהם, נוטים להיות יותר פעילים בשיעורים, ולהרגיש מחויבים לשיעור גם אם הנושא לא מעניין אותם. התעניינו בשלומם, תפסו תלמידים לשיחות קצרות אחרי השיעור, והשתדלו לזכור פרטים שהם מספרים לכם. הפגנת אכפתיות לא בהכרח אומרת לנהל שיחות אישיות של שעות עם כל תלמידה ותלמיד בכיתה. גם מחוות קטנות, כמו ליצור קשר עין בזמן שאתם מקריאים את השם שלהם מהרשימה, יכולות להיות משמעותיות.
תנו מקום לדיון
כדי שבכיתה יתקיים דיון משמעותי, צריך לייצר עבורו את המרחב המתאים. לפעמים זה נראה כאילו תלמידים פשוט לא רוצים להשתתף, אבל הרבה פעמים זה בגלל שאנחנו לא נותנים להם את ההזדמנות המתאימה. אל תתפתו למלא כל רגע של שקט במילים – גם אתם יכולים לבחור לשתוק ולחכות שהתלמידים ייקחו את המושכות לידיים. זה אמנם יכול להיות קצת מלחיץ, אבל אם תתנו לזה צ'אנס תראו שזה עובד.
הקפידו על תרבות דיון
במקביל, חשוב לשמור על תרבות דיון בכיתה – השתיקו באופן מכבד את התלמידים שזורקים הערות ביניים או נכנסים לדברים של אחרים, אל תתפתו לענות על שאלות לא רלוונטיות או פרובוקטיביות, והבהירו להם שאם הם יחכו בסבלנות יגיע גם תורם לדבר. בדרך הזאת אתם מסמנים לשאר התלמידים שזה בטוח להביע את דעתם בכיתה, ושאתם תשמרו על הזכות שלהם לדבר.
מותר גם להחמיא
כשאתם פונים לתלמידים כדי שיענו על שאלה, זרקו להם איזה מחמאה קטנה על הדרך. זה יחזק את הביטחון העצמי שלהם ויעודד אותם לדבר.
תנו להם להתבטא
כל תלמיד הוא שונה. תעודדו יצירתיות, ותנו לתלמידים להתבטא בדרכים שמתאימות להם.