המקום אותו אימצתי כמעט בכל יום זיכרון בשנים האחרונות, הוא מצפור דוד איזן הממוקם בכניסה לעספיא. בנקודה בה העיר מסתיימת ויערות הכרמל מתחילים, למול נוף העמק שוכנת אנדרטה לזכר סגן דוד איזן ושבעת חבריו שנהרגו במלחמת ההתשה בתאריך 23.05.1970
סגן דוד איזן ושבעת חבריו ז"ל
רב"ט אוזן שלמה, רב"ט איצקוביץ שמואל, טור' בידרמן אריה מרדכי, סגן טיטלבאום פנחס, טר"ש שטרית יהודה, סא"ל שני (פרידברג) דן ורב"ט ששון דוד.
המצפור כולל אנדרטה לזכרם, מדרגות ישיבה לקבוצות וגם תבליט בטון גדול מימדים הממפה את המוצבים שהיו על קו תעלת סואץ אשר לאורכה התרחשה המלחמה. בולט בחוזקתו ציטוט של דוד איזן המופיע במצפור: "לא אמות ואפילו יהרגוני".
דוד היה חיפאי ואביו דניאל איזן תכנן והקים את המצפור, יחד עם מתנדבים לאחר מותו של הבן והוא נחנך בשנת 1973. כיום ממשיך את הטיפול במצפור במסירות אילן, אחיו של דוד, שהיה נער כשאחיו הגדול נפל. ללא תמיכה מגורם רשמי, אילן מפעיל קשרים, משקיע כספים, מגייס מתנדבים (ראויים לציון חניכי בפנימייה הצבאית) ועושה הכל כדי שהאנדרטה תמשיך להיות מתוחזקת וראויה לזכר אחיו וחבריו.
לא במקרה הגעתי אל האנדרטה הזו. לפני כחמש שנים התחלתי לעבוד במשרדו של אילן (א.ג. איזן אדריכלים ובוני ערים) וההגעה אל המצפור בימי הזיכרון הינה מסורת משרדית שהפכתי לחלק ממנה. בכל יום זיכרון אנו יוצאים יחד, עולים לאנדרטה, מנקים את המקום, עורכים טקס צנוע ומרגש ושומעים את סיפור נפילתו של דוד וחבריו. הכרמל, המהווה עבורי מוקד לטיולים ולטבע, מקבל כאן משמעות אחרת והוא הופך לרקע ולתפאורה להנצחת הנופלים.
ראוי לציין גם כי נציגים משבט “כרמל” של תנועת הצופים מגיעים בכל שנה ביום הזיכרון, כדי לכבד את המקום בשעת הצפירה, כבר למעלה מ- 35 שנה, ואף עורכים טקס סמלי לזכר הנופלים. אילן היה מדריך בשבט בתחילת שנות ה-80 ומאז נשמר בינו לבין השבט לדורותיו, קשר הדוק וחם.
אבל האנדרטה היא לא רק לזכר חיילים, היא נועדה גם לספר את סיפורה של מלחמת ההתשה. אותה מלחמה שבדברי ימיה של המדינה כאילו נשכחה כאילו לא נמשכה כשלוש שנים וכאילו לא לקחה גם היא את טובי בנינו. בהמשך לאנדרטה הוקמה גם עמותה להנצחת מורשת מלחמת ההתשה שנועדה להנציח את זכר הנופלים במלחמה זו, להנחיל את מורשת המלחמה, לקיים פעילויות שוטפות ועוד. לעמוד העמותה לחצו כאן.
שלום,
אני שמח מאד שהאתר, מורשתו והמתרחש סביבו בימי הזיכרון ובימי חול פורסמו סוף סוף וקיבלו את המקום הראוי בתודעתם של מטיילים בכרמל ובשביל ישראל.
עם זאת, ראוי היה לציין כי שבט "כרמל" של הצופים מכבד בנוכחותו את המקום בשעת הצפירה של יום הזיכרון מדי שנה כבר למעלה מ35 שנים, יש האומרים אף למעלה מ40 שנה (חניכי כיתות ט' והשכבה הבוגרת). זה לא מובן מאליו!!
אילן איזן, אחיו של דויד ז"ל, הדריך שכבה בוגרת בשבט כרמל בתחילת שנות ה-80 ומאז מתקיים קשר הדוק בין האתר לבין חניכי ומדריכי השבט לדורותיהם.
גם נציגי הפנימיה הצבאית שליד בית הספר הריאלי מקפידים לשלוח נציגים מדי שנה, חניכי אחת השכבות, מלווים בנגד או קצין שמנהל את הטכס הקצר והספונטני. מרשים ומרגש מאד.
בנוסף מגיעים מדי שנה גם בני המשפחות השכולות, חבריהם לנשק של הנופלים, בוגרי שבט "כרמל" וחברים. הטכס נשאר צנוע וספונטני, ובזאת ייחודו ויופיו. כמות האנשים הולכת וגדלה משנה לשנה.
אני זוכרת אותו יום שנפלה פצצה על חדר האוכל והרגה אותם . זה לא נשכח לעולם. ..
יהי זכרם ברוך .
של חבריי מחיפה .ומקום מגוריי בהדר.
כחיילת ברפידים – אזכור אותו יום לעד. רק הזמן לא עוצר מלכת…
מעניין ! חשוב !
שמח לשמוע שהמקום מתחזק כראוי,נראה מהמלון שגם שונה. בעבר הייתה בעית ונדליזם והרבה של המצבה.
מגיע למקום כי לידה יש מצבת זכרון לנדב קליין ז"ל שהיה מדריכי הנערץ בצופים,בוגר הפנימיה.המצבה הוקמה עי חבריו ומשפחתו.
סגן דוד אייזן היה קת"ק מעוז המזח במלחמת ההתשה בעת שאני שירתי כקשר המעוז.
יהי זכרו ברוך
המצפור מטופח יפה.חג עצמאות ישראל.
מכיר את המקום מבקר בו ודואג שגם אחרים ידעו