בחזרה לחיי הטבע של הים החיפאי
בתקופה קשה זו, כשכולם בלחץ, בסגר, סובלים מבעיות כלכליות או אחרות, מגיע לחיפאים לדעת כי בצאתם מהסגר בחזרה לחיים הרגילים, הם עשויים לפגוש גם בדברים טובים שקורים בחיי הטבע בסביבתנו, ובעיקר בים.
מימי הים במפרץ חיפה זוהמו משך שנים ארוכות, בשפכים, בדשנים ובפסולת מסוגים שונים.
בשנתיים האחרונות, לאחר שנים רבות של היעדרות, אנו רואים כי חזרו למפרץ בעלי חיים ימיים שונים, המהווים אינדיקטורים חשובים בסיווג מצב הים.
נעלמו ולא נראו יותר…
לפני מעל לשלושים שנה, שכנו רכיכות ממינים שונים בים, כל הדייגים מאז, זוכרים זאת. עם הזמן ועם הזיהום שהלך והחמיר, החלו להיעלם הרכיכות הללו ולא נראו יותר.
את המעקב ואת הרישומים שלי אני מנהל כבר מאז שנות ה-70, כך שיש בידי נתונים עוד מאותה התקופה.
היעלמותן של הרכיכות תרמה, במשך הזמן, לפגיעה בכל שרשרת המזון, כשהתוצאה הייתה ירידה חדה בדגה. חלק מהרכיכות כבר חזרו מאז למפרץ, בכמויות מרשימות למדי. מדובר בשוכני המצע החולי, אך ניתן לראותם גם בסלעים.
כוכבי ים מועטים, נראים בימים האלה מול חופי הקריות
בתמונות שאני מציג בכתבה זו, מצויות הרכיכות שחזרו, וגם קווצי עור, אך לא כולם.
האבובית הישרה, שראיתיה בפעם האחרונה בשנת 1976, חזרה לחופי המפרץ. אפילו כוכבי ים מועטים, נראים בימים האלה מול חופי הקריות…
נכון לעכשיו, צריך עדיין להתרחק מעט מהחוף כדי לראותן, נתון שלא נראה שנים.
לגבי בעלי חיים נוספים אני כולי תקווה שגם הם יחזרו. הסימנים חיוביים… זו לא קורונה אז החיובי הוא במובן הטוב של המילה…
בעלי החיים המצוינים כאן, יחד עם סוגים נוספים של שוכני ים שעדיין לא ראיתי, משפרים את מצב הים, משפרים את תזונת הדגים ותורמים לניקיון המים.
אחת הסיבות שאכילת צדפות נחשבת לא בריאה, היא שחלק מהצדפות מעבירות סינון את מזונן מהים, כך שאתם יכולים לשער מה נותר בבשרן.
בעלי החיים הם נייר הלקמוס שלנו
אכילת צדפות ממקום מזוהם היא מסוכנת, כמו שקרה בשנות ה- 70 בנאפולי שבאיטליה, כשהתחוללה הרעלה של המוני בני אדם, שאכלו צדפות ששכנו במקום אליו הגיעה זרימת מי ביוב אל הים.
המים בקריות נקיים כעת מאי פעם. אני מתכוון בעיקר לקריית חיים. אפשר לדעת זאת, על פי ריכוז בעלי החיים במקום, הם נייר הלקמוס שלנו.
ובכן, מה קרה פה?
היום יש טיפול נאות יותר במה שנכנס אל ים. למעט גשמי זעף והצפות, שעליהם עדיין אין שליטה.
מי נחל הקישון גם היום, הם לא בדיוק "מי מעיין", אך לחץ מי הים והזרמים, משאירים את רובו של הזיהום בנחל ופחות נפלט אל הים.
יש לציין שגם הנחל נקי יותר מבעבר, ראו כתבה בחי פה על הקישון.
לסיכום: אף גוף לא יכול ממש לטפוח לעצמו על השכם ולומר שבזכותו קרה הנס המופלא הזה. הטבע משקם את עצמו, זהו כוחו, אך זהו תהליך ארוך והשאיפה והתקווה הן שנזכה לראות עוד מזה, עוד בימינו.
נקווה לימים טובים יותר, בריאות לכולם ולטבע.
שמחתי מאד לראות כתבה של אדם עתיר ניסיון וידע בנושאי החיים בים התיכון, שמביעה אופטימיות ותקווה לשיפור סיכויי הדגה וצמחית הים לשוב ולשגשג לאורך חופי מפרץ חיפה. תיקון הנזקים שגרמה הפקרות רבת שנים הצריכה השקעת מאמץ וסבלנות. קל להרוס וקשה לשקם ועדיין רבה המלאכה.
יש להשקיע רבות בחינוך ומניעת הצפת הים בפסולת קטלנית לדגים ולצבים. באופן אישי שמחתי על תקותת חלזון שחביב עלי במיוחד, ארגמון חד הקוצים, "שחקן ראשי" ביצירת צבעי התכלת והארגמן שאת סיפורו סיפרתי.
ישראל היקר.
אני אוהב את הטבע. מגיל צעיר שש.
צולל כמעט יום יום..אינני אדם דתי.אך מאמין בפסוק ותקן אם אני טועה…ונתתי לכם את הארץ לשומרה.
בשורה מעודדת, מוטי. רב תודות על העידכון ובכלל על התמדתך במעקב אחרי האוכלוסיות בים שלנו, ובמיוחד לטובת שומרי מצוות פתיל תכלת בציצית שבטליתות התפילה.
כי הרי צבען התכלת מופק מהחילזון ארגמון קהה-קוצים, וכעת נערך מחקר חדש ביוזמתנו לשם גידול ורבייה של החילזון הזה בבריכות לשם ייצור תכלת מבלי לדלל את אוכלוסיית החילזון הזה בים התיכון.
הפרוייקט מתנהל בידי פרופ' מוקי שפיגל באוניברסיטת חיפה.
תגובה זאת מטעם מכון התכלת
שלום מאור.
אתה צודק,ורכיכות,פרוקי רגליים,ותולעים נרתיקנית,כולל סרטנים ישיבים.חלק מהם הם בוני שונית,ומשמשים גם כמקור מסתור ליצורים זעירים,החשובים לחיי הפאונה.
כמובן שצריך גם לטפל הפולשים מים סוף.כמו דגי האבו נפחא למיניו.
מעניין מאוד, תודה רבה מוטי.
לרכיכות שחיות בסביבה החופית יש גם תפקיד בהגנה על הסלעים מפני בלייה, ובהיעדרם החופים והמצוקים שלנו פגיעים יותר ומצטמצמים עם כל סערה.
שבת שלום מר אקסלרוד
אתה צודק,פתיחתה של תעלת סואץ,היא פגיעה קשה ונחשבת לאסון אקולוגי בלתי הפיך.וכן גם הסכר הוא גורם משמעותי ביותר.
אבל ממה שהבנתי ממומחים שעסקו בהרחבה של תעלת סואץ…הבנתי שאין עם מי לדבר במצרים.הפולשים הלסיפסיים,שממשיכים לחדור דרך התעלה,הסעת חולות האומללה.כל זה גורם לפגיעה בכל שרשרת המזון,ולנסיגת חופים.
יוסי,
לידעתך ארגמון קהה הקוצים וארגמון חד הקוצים נעלמו משנות ה70 מחופי מפרץ חיפה, למשך שנים ארוכות ע"פ מעקבי צלילותי, לכל אורכו ורוחבו של מפרץ חיפה.
רק בשנה האחרונה הם החלו לאכלס את הסדימנט במפרץ חיפה.
לצערי קל לך יותר להסתתר מאחורי מקלדת ולהשמיץ מבלי לבדוק או להבין בתחום.
מהמם. תודה על עדכון חשוב ומעודד
מישהו כאן מנסה לשנות דעת של תושבי חיפה והקריות שניזונים מחדשות שפורסמו ב העיר חיפה
בתאריך 9 באוקטובר 2020 בשעה 19:02
תמותה המונית של דגים בחופי הקריות
לפי המידע שהתקבל מהשטח 5/10/20 אלפי עשרות אלפי דגיי טורפן פוטה מתים
בהמשך מעריך שמדובר בהרעלת אצות אדומות וזו לא התופעה הראשונה , לפני שבועיים שוב נפלטו דגים. בעקבות הדיווחים יצא צוות ממשרד להגנת הסביבה לסייר במקום וקבעו כי הדגים הושלכו לים על ידי מכמורתן (כלי שייט המיועד לדייג) קביעה הזויה , הטיפול בנושא הועבר אליהם
מדהים ומצפה לחוות אתך את המראות המופלאים הללו.
מעניין אם יש קשר בין חזרת הרכיכות וסגירת "חיפה כימיקלים" אשר תרמה רבות לזיהום הקישון והים.
שבת שלום
כתבה סופר מעניינת. שמח לדעת שיש התעוררות בבעלי החיים הימיים. אני זוכר בשנות ה80 קיפודי ים באזור שקמונה. מקווה שנמשיך לקרוא עוד דברים מעודדים בכתבות המחקר שלך.
איזה יופי שהטבע משתקם
תודה על הכתבה המעודדת !
ארגמון תמיד היה בחיפה, מי זה כותב הכתבה שמדבר שטויות
יש לבצע משא ומתן עם המצרים לשחרור הסחף והדשנים לזרמי
הנילוס.
בסך הכל זה גם יועיל לשלל הדגה שלהם בדלתא של הנילוס.
זה גם יביא לשיתוף פעולה אזורי מבורך לכל.
יש לבצע משא ומתן עם המצרים לשחרור הסחף והדשנים לזרמי
הנילוס.
בסך הכל זה גם יועיל לשלל הדגה שלהם בדלתא וס.
סיבה חשובה נוספת להיעלמות יצורי הים והדיג מחופי הארץ היא
סכר האסוון על הנילוס במצרים.
הסכר עוצר את כל הסחף מהנילוס הכחול ואיזורי אתיופיה באפריקה.
סחף הנילוס כולל דשנים לצמחי ים ליצורים מיקרוסקופים
ומאכל לדגים שבלולים ושלל יצורי ים נוספים.
יפה לראות שהמורקס הארגמון חוזר לחופי חיפה.
יופי של כתבה ממש מעודד!
חופי חיפה תמיד נקיים. שבת שלום