פרופ' רפי ביאר: "עד שבית החולים התת-קרקעי לא יהיה מוכן, אני לא ישן בלילות"
עיכוב בתשלום האחרון לבניית בית החולים התת קרקעי: משרד האוצר מסרב להעביר כמה עשרות מיליוני שקלים.
סכום זה דרוש להשלמת המבנה החיוני שהיה אמור להיפתח בסוף החודש הבא. נוכח האיום הביטחוני, והעובדה כי מבנה ביה"ח התת-קרקעי מיועד לשמש את כל תושבי הצפון בעת חירום, קיימו ראש העיר ומנהל רמב"ם, פרופ' רפי ביאר מסיבת עיתונאים בקומה מינוס 2, אשר הוכשרה לשמש במקרה חירום רק כמקלט עבור מאושפזי רמב"ם ועובדיו. קומה זו, יש לציין, לא ממוגנת בשלב זה בפני לוחמת אב"כ, כפי שהיתה אמורה להיות לפי התוכניות. קומה זו גם חסרת תשתיות המשמשות לטיפול רפואי, זאת עקב אותו עיכוב בתשלום.
"בית החולים התת-קרקעי הוא אינטרס של כל תושב באזור חיפה והצפון", אמר יהב היום, "במדינת ת"א מצאו את הכסף לבנות בית חולים ממוגן ורכבת תחתית, אבל כשזה מגיע לפריפריה אז אין כסף. אם יהיה צורך נעמיס תושבים על אוטובוסים וניסע להפגין בירושלים".
"המראות ותנאי האשפוז שהיו קיימים בתקופת מלחמת לבנון השנייה לא יכולים לחזור על עצמם. אני נדרתי נדר", אמר פרופ' ביאר באותו המעמד, "עד שבית החולים התת-קרקעי לא יפתח, אני פשוט לא ישן בלילות. האיום קיים כל הזמן, ואנחנו בישורת האחרונה. ברגע שיגיעו הכספים, נוכל בפרק זמן קצר להכשיר את המבנה ולטפל בחולים בכל תרחיש".
כזכור, בשבוע שעבר שלחו יהב וביאר מכתב משותף למשרד האוצר, ובו התריעו על העיכוב והסכנה הגלומה בו, נוכח האיום המתחדש על ביטחון אזור הצפון.
בית החולים התת קרקעי / חניון שנבנה ברמב"ם
• הרעיון לבנית בית חולים תת קרקעי משולב בחניון למבקרים / מטופלים / סגל, נולד אחרי מלחמת לבנון השנייה, בעקבות ירי הטילים הישיר על חיפה, כמו גם ההבנה שבמלחמה הבאה יהיה צורך להעניק טיפול רפואי תחת אש.
• משלחת מרמב"ם יצאה לסינגפור, בכדי לבחון מתקן משולב של חניון המסוגל להפוך בהתראה קצרה לבית חולים לכל דבר בעת חירום.
• בתחילת הדרך הוחלט להקים את החניון התת קרקעי שבו תשולב רק קומה אחת עם 750 מיטות לעת חירום, לספק את הצרכים של מיגון חולים ופצועים של רמב"ם.
• פיקוד העורף ומשרדי הממשלה ביקשו לשנות את התכנון כך שבית חולים תת קרקעי לעת חירום יוכל לקלוט 2,000 מיטות ועוד אלפי אנשי צוות, כבית חולים אזורי, ובכך להפוך בעת חירום לבית החולים התת קרקעי הממוגן הגדול מסוגו בעולם.
• מימון: הקמת הפרויקט, מתחילתו ועד סופו, נאמדת ב-420 מיליון ₪. המימון הראשון לפרויקט הענק הגיע ממשפחת סמי עופר ז"ל ( כ-80 מיליון ₪ ). עוד 160 מיליון ₪ הועברו ע"י משרדי ממשלה, ו-110 מיליון ₪ מהלוואה שנלקחה להקמת הפרויקט. כדי להשלים את השלב האחרון יש צורך בהזרמת כמה עשרות מיליוני ₪ שלהם התחייבה הממשלה ושאותם מעכב כעת משרד החשבת הראשית של משרד האוצר.
• לפי התכנון הסופי, ניתן יהיה להפוך את קומות מינוס 2 ומינוס 3 (המשתרעות על פני 20 אלף מ"ר כל אחת) לקומות בית חולים לכל דבר, אטומות ללוחמה כימית או ביולוגית.
• קומה מינוס אחת מיועדת לשמש מחסה ומקלט, לא מוגן אב"כ, לפעילות לוגיסטית תוך כדי מלחמה ולקליטת נפגעי נפש ומיון כללי.
• במצב של לוחמה כימית ניתן לסגור את פתחי האוורור והמיזוג, להפעיל את עשרות מסנני האב"כ שהותקנו כבר במתקן ולהיות עצמאיים מקשר עם העולם החיצון במשך 72 שעות – עם אספקת חשמל ומים עצמאיים.
• בניית המתקן הענקי חייבה חפירה אל מתחת לגובה פני מי התהום וביצוע עבודות איטום בהיקף נדיר. חדירת מי ים בכמויות עצומות לבור שנחפר, חייבה הקמת מערך שאיבה בהיקף שלא בוצע בפרויקטים בישראל מעולם.
• לאחר שהתגברו על בעיות השאיבה והאיטום, בוצעה יציקת בטון של עשרות אלפי טון בטון, כדי ליצור יסודות מסיביים שגם יבטיחו אטימה מפני מי תהום וגם יספקו יסוד למבנה המוגן.
• בתוך קירות ותקרות החניון הועברו אלפי ק"מ של קווי תקשורת, גזים רפואיים, חמצן, צנרת וואקום רפואי – כל התשתית המאפשרת לחניון להפוך לבית חולים לכל דבר.
• בזמן חירום יוכל החניון לקלוט עשרות עמדות דיאליזה, יולדות, חולים אונקולוגים, מיטות טיפול נמרץ, חדרי ניתוח, הדמיית רנטגן וכל תשתית רפואית אחרת הנדרשת מבית חולים.
• לפי התכנון יעברו אל החניון במקרה חירום חלק גדול מהמחלקות בבית החולים ועוד מאות מקומות יאפשרו קליטה מבתי חולים אחרים בחיפה.
• מאות מקומות יועדו במתקן לקליטת פצועים מזירות מלחמה עתידיות ולתת להם טיפול רפואי גם תחת אש.
• בכך הופך בית החולים התת קרקעי שנבנה ברמב"ם למתקן אסטרטגי חיוני לכל צפון מדינת ישראל.
[attachment=1:1ieqlyol]מחלקה אונקולוגית מאולתרת רמבם במלחמת 2006.jpg[/attachment:1ieqlyol]
[attachment=0:1ieqlyol]הכנות אחרונות להסבת מרתף לקליטת חולים במלחמה 2006.JPG[/attachment:1ieqlyol]