הדרבי בחיפה, כמו כמעט בכל עיר בעולם, נחשב לדרבי יצרי, תחרותי, יוקרתי ולעיתים גם די אלים. האלימות יכולה להיות על כר הדשא, בקרב השחקנים והצוות המקצועי וגם ביציעים בין האוהדים, פיזית או מילולית. בקבוצות הילדים של הפועל "רובי שפירא" חיפה ובית"ר חיפה, החליטו שהשנה זה יהיה אחרת. אחרי שבעונה שעברה הסתיים הדרבי באווירה לא נעימה ואלימה, החליטו מאמני שתי הקבוצות כפיר עזרן מ"רובי שפירא" ושי אסיס מבית"ר חיפה, להרים את הכפפות ולא בשביל להתאגרף.
שני המאמנים התראיינו לחי פה ודיברו על היוזמה המבורכת לדרבי הספורטיבי :
כפיר עזרן:
אני ושי מכירים ובקשר תקופה לא ארוכה, אך התרשמתי שמדובר בבחור חיובי ובדמות מחנכת. ביום המשחק, לפני שיצאתי מהבית, כהרגלי, לקפה של לפני משחק, נזכרתי במשחק בעונה שעברה שהתדרדר למקומות לא נעימים ועד לבית הדין של ההתאחדות והחלטתי שהשנה זה לא קורה.
צריך להבין שמשחק בתוך חיפה, בין 2 קבוצות, הוא תמיד משחק שיש בו קטע של דרבי אם זה בגלל ה"מלחמה" על השחקנים הטובים ועוד מספר דברים. לכן, הרמתי טלפון לשי והזמנתי אותו לבוא לשתות איתי קפה וככה גם לנו, אם נרצה או לא, יהיה כבוד גדול יותר אחד לשני ואי נעימות ממצב של "לאבד את זה" באמוציות המשחק וזה ישפיע גם על השחקנים עצמם.
במקרה באותו יום, שחקנים שלי עברו ליד הבית קפה וראו אותנו וזה השפיע. לאחר מכן, בחדר הלבשה כאשר אני מציג את המאמן של הקבוצה היריבה כחבר שלי אז זה משפיע.
שי אסיס:
אני וכפיר חברים למקצוע,מדברים בטלפון וכו' והחלטנו להיפגש לפני המשחק בבית קפה ולדבר על הדרבי הקרוב. דבר ראשון, אני דוגל על מתן כבוד בין אחד לשני, גם הילדים וגם המאמנים נתנו דוגמה לילדים ומבוגרים שאפשר גם אחרת, כל אחד רוצה לנצח אבל יש צורה ויש דרך.
דרבי זה מפגש שחשוב לי במיוחד לנצח, הפעם לצערי הפסדנו אבל לא נורא יש עוד משחקים, בסוף השחקנים לחצו את הידיים ומבחינתי היה דרבי מותח וחם אבל רק מבחינה מקצועית.
האם הכתבה עניינה אותך?