בית בלוג

דגים נושכים בחופי ישראל • האמת, המיתוסים ומה שראיתי במו עיניי

1
נפוחית משקפים..אילת (צילום: מוטי מנדלסון)
נפוחית משקפים .אילת (צילום: מוטי מנדלסון)

כמי שמבלה בים התיכון מאז שאני זוכר את עצמי, אני רגיל לפגוש פולשים ימיים חדשים שנכנסו אלינו דרך תעלת סואץ. חלקם יפים, חלקם מסוכנים, חלקם פשוט מטרד, אבל כולם משנים את המערכת האקולוגית שלנו. בשנים האחרונות נדמה שהשיח סביבם הולך וגובר, ולעיתים גם מלווה בפאניקה. אז החלטתי לעשות סדר, מתוך ניסיון אישי של שנים מתחת למים.

נפוחית משקפיים מקרוב..עדיין לא חדרה (צילום: מוטי מנדלסון)
נפוחית משקפיים מקרוב..עדיין לא חדרה (צילום: מוטי מנדלסון)

הפולשים שהגיעו – ומה באמת מסוכן?

כן, נכנסו אלינו מינים כמו הפצחן האדמוני, זהרונים, קיפודי ים ארסיים, וכמובן, דגי הנפוחית, או בשמם העממי: אבו נפחא. אבל חשוב להבין: לא כל פולש הוא מפלצת, ולא כל מפגש הוא סכנת חיים.

פעם, לפני עידן שמירת הטבע, אנשים היו אוכלים כרישים, בטאים ומה לא. אפילו נפוחיות היו הופכות לקישוטי סלון, מנפחים אותן דרך הביב ותולים על הקיר. כך זה היה בשנות השישים והשבעים.

לגינון ים סופי..שהתנפח (צילום: מוטי מנדלסון)
לגינון ים סופי..שהתנפח (צילום: מוטי מנדלסון)

הנפוחית – לא תוקפת סתם, אבל כשהיא תוקפת…

הנפוחית הראשונה תועדה כאן בשנות השבעים, ומאז נוספו מינים נוספים. רובם לא אגרסיביים, אבל יש יוצאים מן הכלל ואני מכיר אותם מקרוב.

לגינון ..פלש לפני עשורים (צילום: מוטי מנדלסון)
לגינון ..פלש לפני עשורים (צילום: מוטי מנדלסון)

סיפור ראשון – תקיפה בעכו

חבר שלי, צולל ותיק מעכו, נהג לתלות את שלל הדיג על מותניו. יום אחד, באזור חוף הסוסים, להקת נפוחיות פשוט הסתערה על הדגים ועליו. הוא הגיע לאשפוז, עבר השתלה בירך, אחרי שחתיכת בשר נתלשה ממנו. השיניים של הדג הזה? מסוגלות לחתוך חוטי מתכת וכבלים של דייגים.

סיפור שני – אצבע שנקטעה

דייג ותיק מאחד הכפרים סיפר לי על יהודי שדג איתם. נמאס לו לחתוך את החוט בכל פעם שנפוחית נתפסה, אז הוא החליט להוציא אותה ביד. הדג סגר את הפה וקטע לו את האצבע.

ומה עם דגים אחרים? הספארוס מסוכן יותר

רוב האנשים חוששים מהנפוחית, אבל האמת? הספארוס – דג מקומי לחלוטין, הוא זה שמחכה לשחיין שיפסיק להזיז רגליים… ואז נוגס. הנפוחית, לעומת זאת, לא תוקפת סתם.

חמת ים סופי..פלאבי (צילום: מוטי מנדלסון)
חמת ים סופי..פלאבי (צילום: מוטי מנדלסון)

הסכנה האמיתית: לא הנשיכה – אלא הרעל

אכילת נפוחית היא סכנת חיים. ביפן קוראים לה פוגו, והיא נחשבת מעדן, אבל רק שפים שעוברים הכשרה של שנתיים רשאים להכין אותה. גם שם, במסעדות יוקרה, יש מקרי הרעלה.

בישראל היו מקרים שהסתיימו באשפוז קשה, כולל הרדמה והנשמה.

ואם אתם שואלים: "אבל אנשים שאוכלים דגים כאלה, לא מרגישים משהו?"
אז התשובה היא: לא מיד. הסימנים מגיעים אחרי.

אני עצמי, לצורך בדיקה (ואל תנסו את זה!), לקחתי פעם כבד של נפוחית, תיבלתי וצליתי. הריח היה נפלא. התוצאה, טראומה למי שטעם. זה רעל שלא משחקים איתו.

לגנון מאורך..פולש אגרסיבי עם חכה בפיו (צילום: מוטי מנדלסון)
לגנון מאורך..פולש אגרסיבי עם חכה בפיו (צילום: מוטי מנדלסון)

אז למה הנושא עלה עכשיו?

האמת, אין שום שינוי.
הנפוחית כאן כבר יותר מ־20 שנה. היא גורמת נזק לדייגים ולדגה, אבל לא מהווה איום חדש על המתרחצים.

מי שכן מסוכן הרבה יותר הוא הזהרון – דג ארסי, לא מפחד מבני אדם, והסיכוי להיפגע ממנו גבוה פי כמה.

לגינון מאורך (צילום: מוטי מנדלסון)
לגינון מאורך (צילום: מוטי מנדלסון)

המלצות שלי – אחרי עשרות שנים בים

  • לא לגעת בנפוחית. היא נושכת, חזק.
  • לא להחזיר לים מינים פולשים. הם פוגעים במערכת האקולוגית.
  • לא לאכול נפוחית – לעולם.
  • אם נתפסה בחכה – להיזהר מאוד.

ולסיום – אפשר להמשיך ליהנות מהים

למרות כל הסיפורים, אין סיבה להיכנס לפאניקה. הים שלנו מלא חיים, חלקם חדשים, חלקם ותיקים, אבל רובם אינם מסוכנים למתרחצים.

אני ממשיך לצלול, לדוג, וליהנות מהים כמו תמיד. עם קצת ידע, הרבה זהירות והרבה אהבה לים, אפשר להמשיך ליהנות ממנו בלי פחד.

המדריך המלא לפיצול נחלה חקלאית במושבים

המדריך המלא לפיצול נחלה חקלאית במושבים - עו״ד קרין אמסלם 24/6/26 (צילום: ארכיון פרטי)
המדריך המלא לפיצול נחלה חקלאית במושבים - עו״ד קרין אמסלם 24/6/26 (צילום: ארכיון פרטי)

(חי פה) מחירי הנדל"ן המאמירים בישראל מציבים בפני זוגות צעירים אתגר כמעט בלתי אפשרי ברכישת דירה. משפחות רבות מהמגזר החקלאי פונות לפתרון שהפך לאחד הנושאים החמים בעולם המקרקעין: פיצול נחלה, הליך משפטי ותכנוני המאפשר להפריד מגרש מגורים מתוך משק חקלאי ולהפוך אותו ליחידה עצמאית ונפרדת. עו"ד קרין אמסלם, אשר מתמחה בדיני מקרקעין בדגש על נחלות ומושבים, תעשה לנו סדר ותסביר כיצד נולד המהלך, מהם השלבים בדרך לחלום ומהן העלויות?

מנגנון "הבן הממשיך" והסיבות לירידת קרנו

היסטורית, המדיניות של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) קבעה כי נחלה חקלאית היא יחידה משקית אחת שלמה שאינה ניתנת לחלוקה, וזאת כדי לשמור על כושר הייצור החקלאי שלה. מכוח עיקרון זה נולד מנגנון "הבן הממשיך" – מי שנבחר בידי ההורים לרשת את המשק ועליו להמשיך לעבד את האדמה, בעוד יתר האחים נדחקים אל מחוץ לתמונה. המנגנון הזה הוביל לאורך השנים לקרעים משפחתיים עמוקים ולמאבקים משפטיים מרים בין יורשים שחשו מקופחים. נקודת המפנה הגיעה ב-11 בפברואר 1999 עם אישור הוראה 62 של האגף החקלאי ברמ"י, המעוגנת כיום בהחלטה 1523, אשר פתחה לראשונה פתח חוקי להפרדת מגרש מגורים מתוך הנחלה לטובת ילד נוסף.

שבעה שלבים קריטיים בתהליך פיצול הנחלה

עו"ד קרין אמסלם, המתמחה בדיני מקרקעין בדגש על נחלות ומושבים, מסבירה כי פיצול נחלה הוא הליך מורכב הכולל שבעה תהליכים קריטיים:

  • תחילה נדרשת הסכמת ההורים, ברי הרשות, בכתב, לרבות הסדרת העלויות.
  • לאחר מכן יש לקבל אישור בכתב מהאגודה השיתופית ומהסוכנות היהודית.
  • בשלב הבא מכינים תב"ע ומאשרים אותה בוועדות התכנון.
  • מסדירים חריגות בנייה מול רמ"י.
  • בהמשך משלמים דמי חכירה מהוונים או דמי היתר בשיעור של 33% משווי המגרש וכן מס רכישה, היטל השבחה ומס שבח.
  • חותמים על חוזה חכירה מול רמ"י
  • רושמים את המגרש כיחידה עצמאית ונפרדת בטאבו.

מדוע נדרש ליווי משפטי מקצועי בהליך פיצול נחלה

פיצול נחלה הוא תהליך ארוך, יקר ורגיש במיוחד, נוכח מפגש האינטרסים המשפחתיים המורכבים עם הבירוקרטיה הקשיחה ודיני מיסוי סבוכים.
לדברי עו"ד אמסלם, תפקידו של עורך דין המומחה בתחום הוא ללוות את המשפחה מקצה לקצה, החל מגיבוש הסכמות פנים-משפחתיות למניעת סכסוכים, דרך תכנון מס אופטימלי שימנע תשלומים מיותרים ועד לניהול המרתון מול ועדות התכנון, רשות המסים ורמ"י.
במקרים בהם קיימות צוואות סותרות או מחלוקות בין יורשים, הליווי המקצועי מאפשר למצוא פתרונות הוגנים שיקיימו את רצון ההורים מבלי להפר את נהלי הרשויות.

מחקר ישראלי פורץ דרך בתחום סרטן השד נבחר לאחד מעשרת המחקרים המשפיעים בעולם • בשורה בינלאומית מבית החולים כרמל

0
ד"ר שירה רגב בכנס בארה"ב (צילום: אלי דדון)
ד"ר שירה רגב בכנס בארה"ב (צילום: אלי דדון)

הישג מרשים למערכת הבריאות הישראלית: מחקר רחב היקף מבית החולים כרמל מקבוצת כללית, העוסק באחת הסוגיות הרפואיות הרגישות ביותר עבור נשאיות BRCA, נבחר לאחד מעשרת המאמרים המומלצים והמשפיעים בעולם לשנת 2024 בתחום סרטן השד.

המחקר, בהובלת ד"ר שירה רגב ובהנחיית ד"ר יקיר שגב, מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית בכרמל, בחן את השפעת הטיפול ההורמונלי החליפי (HRT) על נשים נשאיות BRCA לאחר כריתת שחלות מניעתית. השאלה המרכזית: האם טיפול הורמונלי מעלה את הסיכון לסרטן השד?

התשובה, כך מתברר, חד־משמעית ומפתיעה: לא רק שאין עלייה בסיכון, טיפול באסטרוגן בלבד אף נמצא כמפחית את הסיכון, במיוחד בקרב נשאיות BRCA1.

המחקר עקב אחר כ־900 נשים במשך כעשור, והתפרסם בכתב העת היוקרתי JAMA Network Open. הוא הוצג בכנס בינלאומי מוביל בארה"ב וזכה לתגובות נלהבות מהקהילה המדעית. מדובר בשיתוף פעולה ישראלי בין כרמל, שערי צדק ושיבא תל השומר, שיתוף פעולה שהוביל לתובנות בעלות משמעות קלינית רחבה.

ד"ר יקיר שגב (צילום: אלי דדון)
ד"ר יקיר שגב (צילום: אלי דדון)

"ניצחון של המדע עבור המטופלת"

ד"ר יקיר שגב מסביר כי הממצאים מספקים "צפירת הרגעה" משמעותית לנשים צעירות שנדרשות לכריתת שחלות בגיל מוקדם, וחוות תסמיני גיל מעבר קשים לצד סיכונים בריאותיים נוספים, לדבריו: "היכולת להציע טיפול הורמונלי שמשפר את איכות החיים ומגן על בריאותן, מבלי לחשוש מעלייה בסיכון לסרטן, היא ניצחון של המדע עבור המטופלת. ההכרה הבינלאומית ממקמת את היחידה שלנו בשורה הראשונה של המרכזים בעולם."

ד"ר שגב עם מנהל מערך נשים ויולדות פרופ' עופר לביא (צילום: אלי דדון)
ד"ר שגב עם מנהל מערך נשים ויולדות פרופ' עופר לביא (צילום: אלי דדון)

כרמל – מרכז מצוינות בינלאומי בתחום האונקו־גינקולוגיה

פרופ' עופר לביא, מנהל מערך נשים ויולדות בכרמל, מדגיש כי ההישג משקף את ה־DNA המחקרי של בית החולים: "רפואה מצוינת חייבת להישען על מחקר אקדמי קפדני. הבחירה במאמר כאחד מעשרת הטובים בעולם היא כבוד גדול לבית החולים ולמדינת ישראל כולה."

בית החולים כרמל נחשב לאחד המרכזים המובילים בישראל ובעולם בתחום הסרטן הגניקולוגי, ומשלב טכנולוגיות מתקדמות עם גישה טיפולית אישית ומבוססת־מחקר.

השלכות קליניות: טיפול מותאם אישית לנשאיות BRCA

המחקר מצביע על הבחנה חשובה:

  • טיפול באסטרוגן בלבד – בטוח ואף מגן מפני סרטן השד
  • טיפול משולב עם פרוגסטרון – דורש זהירות בשימוש ממושך

הנתונים מאפשרים לצוותים הרפואיים לגבש פרוטוקולים מדויקים יותר, המותאמים אישית לכל מטופלת ומאזנים בין איכות חיים לבין בטיחות רפואית.

סיכום

המחקר של כרמל אינו רק הישג מדעי, הוא תקווה אמיתית עבור אלפי נשים בישראל ובעולם. הוא משנה את השיח הרפואי סביב טיפול הורמונלי לנשאיות BRCA ומבסס את ישראל ככוח מוביל במחקר אונקולוגי בינלאומי.

104 הולכי רגל נפגעו במעברי חציה בחיפה ב-2025

1
חיפה מובילה: 104 הולכי רגל נפגעו במעברי חציה בעיר ב-2025 24/6/26 (צילום: אור ירוק)
חיפה מובילה: 104 הולכי רגל נפגעו במעברי חציה בעיר ב-2025 24/6/26 (צילום: אור ירוק)

(חי פה) נתונים חדשים של עמותת אור ירוק, המבוססים על נתוני הלמ"ס, חושפים תמונה מטרידה: 83% מהולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים בעת חציית כביש בשנת 2025 נפגעו דווקא במעבר החציה, המקום שאמור להיות הבטוח ביותר. חיפה מובילה את הערים הגדולות במספר הנפגעים.

1,371 הולכי רגל נפגעו במעברי חציה בשנת 2025

מהנתונים עולה כי 1,371 הולכי רגל נפגעו בתאונות דרכים כאשר חצו את הכביש במעבר חציה בשנת 2025, מתוכם 33 נהרגו ו-228 נפגעו קשה. הרוב המוחלט של הפגיעות אירע בכבישים עירוניים – 1,328 הולכי רגל נפגעו בכבישים עירוניים, מהם 28 נהרגו ו-215 נפצעו קשה. בסך הכול, 126 הולכי רגל נהרגו בתאונות דרכים בכבישי ישראל בשנת 2025, המספר הגבוה ביותר בעשרים השנים האחרונות, והם מהווים 27% מכלל הרוגי תאונות הדרכים באותה שנה.

נפגעים מתאונות דרכים לפי מקום חציה (צילום: אור ירוק)

חיפה בראש רשימת הערים – 104 נפגעים במעברי חציה

חיפה מובילה את רשימת הערים הגדולות עם 104 הולכי רגל שנפגעו בתאונות דרכים במעבר חציה בשנת 2025, אחד מהם נהרג ו-11 נפצעו קשה. בעשור האחרון (2016–2025) נפגעו בעיר 1,122 הולכי רגל במעברי חציה, מהם 16 נהרגו ו-155 נפצעו קשה. אחרי חיפה נמצאות ירושלים ותל אביב-יפו עם 100 נפגעים כל אחת בשנת 2025. בירושלים נהרגו שלושה ו-21 נפצעו קשה, ובתל אביב-יפו נהרגו שניים ו-22 נפצעו קשה. בפתח תקווה נפגעו 90 הולכי רגל, באשדוד 80, בנתניה 71, באשקלון 49, בחולון 48, בכפר סבא 45, בבת ים 41 ובבני ברק 40.

עמותת אור ירוק: "המציאות מוכיחה שמעבר החציה הוא המקום המסוכן ביותר"

עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, אמר כי "מעבר החציה אמור להיות המקום הבטוח ביותר לחציית כביש אבל המציאות מוכיחה כי לעיתים קרובות הוא המקום המסוכן ביותר". לדבריו, "במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים להפוך את הפירמידה ולשים את בטיחותם של הולכי הרגל בראש סדר העדיפויות. יש למתן ולרסן את מהירות נסיעת כלי הרכב בערים. הנחת פסי האטה או הגבהת מעברי חציה הם פתרונות יעילים וזולים שיכולים לייצר שינוי ולצמצם את הסכנה".
יעקב הוסיף כי "האחריות לחיזוק בטיחותם של הולכי הרגל מונחת לפתחם גם של ראשי וראשות הערים, יש לאתר את הרחובות האדומים והמסוכנים להולכי רגל ולשפר בהם את התשתית. הגיע הזמן להחזיר את תחושת הבטחון להולכי הרגל בערים".

ישראל בולטת לרעה בהשוואה בינלאומית – וג'סטה יכולה להציל חיים

לפי עמותת אור ירוק, הולכי הרגל הם אוכלוסייה פגיעה מאחר ואין להם שלדת ברזל או מערכות בטיחות שיגנו עליהם, ומערכת התחבורה בישראל תוכננה ברובה מנקודת מבטו של משתמש הרכב ללא התחשבות ממשית בצרכים של ההולכים ברגל. ישראל היא מהמדינות שבהן שיעור הולכי הרגל מכלל ההרוגים גבוה מאוד בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD. מחקר שביצע ד"ר אסף שרון מהרלב"ד מצא כי שימוש בתנועת יד (ג'סטה) מצד הולכי רגל לאיתות על כוונתם לחצות כביש הוביל לשיפור של 55% בשיעורי מתן זכות קדימה להולכי הרגל, וברחובות דו-מסלוליים השימוש בג'סטה הוביל לשיפור של כ-80% במתן זכות קדימה.

מספר המנהלים במערכת החינוך ממשיך לעלות • יותר נשים, יותר אקדמאים ופחות עוזבים

1
מנהלים במערכת החינוך (צילום: הלמ״ס)
מנהלים במערכת החינוך (צילום: הלמ״ס)

(חי פה) – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים ראשוניים לשנת הלימודים תשפ"ו (2025/26), החושפים תמונה רחבה על היקף המנהלים במערכת החינוך, מאפייניהם, תחלופה, שכר ושעות עבודה. מהנתונים עולה כי מספר המנהלים ממשיך לגדול בעקביות, לצד שינויי עומק במבנה כוח האדם הניהולי.

עלייה במספר המנהלים – בעיקר בחינוך העל־יסודי

בשנת תשפ"ו נמנו 4,871 מנהלים במערכת החינוך, לעומת 4,691 בשנה הקודמת, עלייה של 3.8% (“בשנת תשפ״ו היו 4,871 מנהלים בכלל המערכת החינוך, לעומת 4,691 בשנת תשפ״ה”).

הגידול בולט במיוחד בחינוך העל־יסודי, שבו נרשמה עלייה של 8.7% במספר המנהלים.

מאז שנת 2010/11 נוספו למערכת 1,447 מנהלים, מהם 930 לחינוך היסודי ו־486 לעל־יסודי.

שעות עבודה: עלייה משמעותית בחינוך העל־יסודי

מספר שעות העבודה של מנהלים הגיע בשנת תשפ"ו ל־186 אלף שעות, עלייה של 3.4% לעומת השנה הקודמת. העלייה הבולטת ביותר נרשמה בחינוך העל־יסודי, 8.4%.

זינוק במספר המנהלים החדשים

בשנת תשפ"ו נכנסו לתפקיד 634 מנהלים חדשים, עלייה חדה של 31% לעומת השנה הקודמת. הנתון משקף עלייה רחבה בכל המגזרים, ובמיוחד בחינוך העל־יסודי, שם נרשמה קפיצה של 53.5%.

אחוז המנהלים החדשים מכלל המנהלים עלה ל־13%, לעומת 10.3% בשנה שעברה.

שיעורי עזיבה בקרב מנהלים חדשים (צילום: הלמ"ס)
שיעורי עזיבה בקרב מנהלים חדשים (צילום: הלמ"ס)

פחות מנהלים עוזבים – בעיקר בחינוך היסודי

בשנת תשפ"ג עזבו את תפקידם 427 מנהלים, ירידה של 11.4% לעומת השנה שלפניה. הירידה בולטת במיוחד בחינוך היסודי, 18.9% פחות עוזבים.

במגזר הערבי נרשם שיעור העזיבה הנמוך ביותר, 6% בלבד.

יותר נשים, יותר תארים מתקדמים

הלמ"ס מציגה מגמות ארוכות טווח המשקפות שינוי משמעותי בפרופיל המנהל הישראלי:

  • עלייה בשיעור הנשים המנהלות: בחינוך היסודי – מ־64.5% בשנת 1999/00 ל־67.1% כיום. בחינוך העל־יסודי – מ־32.5% ל־54.5%.
  • עלייה חדה בהשכלה האקדמית: שיעור המנהלים בעלי תואר שני בחינוך היסודי עלה מ־29.9% ל־80.7%. בעל־יסודי – מ־45.8% ל־79.8%.

שכר המנהלים: פער בין היסודי לעל־יסודי

בשנת 2024 השכר החודשי הממוצע למשרה מלאה עמד על:

  • 27,486 ש"ח בחינוך היסודי
  • 30,949 ש"ח בחינוך העל־יסודי

מאז 2012 עלה השכר ב־35%–42%, ובקרב מנהלים חדשים אף יותר.

הכשרת מנהלים: רוב המוכשרים נכנסים לתפקיד

בין השנים 2011/12–2023/24 הוכשרו 4,650 מנהלים, מהם כ־61% נכנסו בפועל לתפקיד ניהולי. נשים נכנסו לתפקיד בשיעור מעט גבוה יותר מגברים.

תמונה כוללת: מערכת גדלה – ואתגרי הניהול מתרחבים

הנתונים מצביעים על מערכת חינוך שבה מספר המנהלים גדל בקצב מהיר יותר מהגידול במספר התלמידים. במקביל, המנהלים נדרשים לנהל יותר מורים ויותר כיתות מאשר בעבר.

לדוגמה: “ממוצע המורים למנהל בחינוך היסודי גדל מכ־30 מורים למנהל בשנת תש״ע לכ־33 מורים למנהל בשנת תשפ״ה”.

שמן זית ממותג "טיפה טהורה" • חשד לזיוף – צרכן פונה למיון עם תסמיני הרעלה

0
שמן זית ממותג "טיפה טהורה" (צילום: משרד הבריאות)
שמן זית ממותג "טיפה טהורה" (צילום: משרד הבריאות)

(חי פה) – משרד הבריאות מפרסם אזהרה חמורה לציבור בעקבות תלונה שהתקבלה על מוצר שמן זית הנמכר תחת המותג "טיפה טהורה". על פי המשרד, קיים חשד ממשי כי מדובר במוצר מזויף שאינו עומד בהגדרה של שמן זית ועלול לסכן את בריאות הציבור.

התלונה התקבלה לאחר שאדם שרכש את המוצר פנה לחדר מיון כשהוא סובל מתסמינים המתאימים להרעלת מזון. הוא שוחרר לאחר מספר שעות, אך האירוע עורר בדיקה מיידית של שירות המזון במשרד הבריאות.

ממצאי הבדיקה: שיווק ללא סימון, ללא פרטים וללא עמידה בדרישות החוק

בבדיקה שנערכה על ידי שירות המזון עלה כי המוצר שווק דרך האינטרנט, ללא כל סימון כנדרש בחוק. על גבי האריזה לא הופיעו פרטים בסיסיים וחיוניים כגון:

  • סוג השמן
  • איכותו
  • שם היצרן
  • כתובת היצרן

בנוסף, הליך הרכישה עצמו העלה חשדות נוספים שהובילו את המשרד לבחון את האפשרות שמדובר בהונאת מזון.

משרד הבריאות מדגיש כי שיווק מוצרי מזון ללא סימון תקני מהווה הפרה ברורה של החוק, וכי צרכנים עלולים להיחשף למוצרים שאינם מפוקחים ועלולים להיות מסוכנים לבריאות.

אזהרה לציבור: להימנע מצריכת המוצר ומרכישה ממקורות לא מזוהים

המשרד קורא לציבור לא לצרוך את המוצר "טיפה טהורה" ולהימנע מרכישת מוצרי מזון ממקורות שאינם מזוהים, במיוחד כאשר חסרים סימונים ופרטים כנדרש.

במשרד מזכירים כי יש לרכוש מזון רק ממשווקים מורשים וממקורות מוכרים, וכי סימון מלא וברור על גבי האריזה הוא תנאי בסיסי לבטיחות המזון.

המאבק בהונאות מזון נמשך

שירות המזון במשרד הבריאות ממשיך לפעול לאיתור זיופים והונאות בתחום המזון, ובפרט בתחום שמן הזית, תחום שבו קיימים מקרים רבים של זיופים בארץ ובעולם.

במשרד מציינים כי אם יימצא כי הופרו דרישות החוק והתקינה, ינקטו צעדים משמעותיים נגד האחראים, בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים.

זיהום חריג בנחלי הצפון • אזהרה מפני כניסה למים

0
נקודות דיגום מיקרוביאליות בנחלי הצפון (צילום: משרד הבריאות)
נקודות דיגום מיקרוביאליות בנחלי הצפון (צילום: משרד הבריאות

(חי פה) – משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה פרסמו אזהרה לציבור בעקבות תוצאות חריגות שנמצאו בדיגום מים בנחלים שונים בצפון הארץ. בבדיקות שנערכו ב־22 ביוני 2026 נמצאו ריכוזים גבוהים של חיידקי קולי צואתי, מעל לרף המומלץ של משרד הבריאות, העומד על 400 חיידקים ל־100 מ"ל מים.

הנתונים מצביעים על זיהום משמעותי במקורות מים פופולריים במיוחד בקרב מטיילים בעונת הקיץ. בין האתרים שבהם נמצאו חריגות: בניאס, חצבאני, מקטעים שונים של נהר הירדן, בריכת המשושים, נחל ג'ילבון, זאכי, יהודייה ונחל צלמון.

תוצאות הדיגום הבולטות

  • בניאס – גשר כפר סאלד: 550
  • חצבאני – גן הצפון: 680 טיילת מפגש הנחלים: 2,500
  • ירדן – גשר יוסף: 1,100 גשר להבות הבשן: 1,900 גשר החמישה: 1,050 גשר הפקק: 420 מצד עתרת: 470 גשר אריק: 440
  • בריכת המשושים: 1,800
  • ג'ילבון – מפל דבורה: 620
  • זאכי: 470
  • יהודייה: 430
  • צלמון – טחנת הקמח: 1,100

אזהרה למטיילים: הימנעו מכניסה למים

בעקבות הממצאים, משרדי הבריאות והגנת הסביבה מודיעים כי הכניסה לנחלים ולאתרים הבאים עלולה להיות מסוכנת עד לקבלת תוצאות תקינות ויציבות. החשש המרכזי הוא מפני מחלות מעיים וזיהומים הנגרמים מחשיפה לחיידקים שמקורם בזיהום צואתי.

אין מקור זיהום ידוע – הדיגום יימשך

למרות החריגות, המשרד להגנת הסביבה מציין כי לא נמצא מקור זיהום ידוע בנחלים. הדיגום מתבצע בשגרה אחת לשבועיים על ידי פקחי רשות הטבע והגנים, בנקודות קבועות המייצגות מקטעים מרכזיים בנחלי הצפון.
שני המשרדים מדגישים כי הם ממשיכים במעקב צמוד ויעדכנו את הציבור ואת הרשויות המקומיות בהתאם להתפתחויות.

האמת העירומה – לא קיימים צבעים בעולם

0
אין צבעים בעולם (AI)
אין צבעים בעולם (AI)

 אני שואל את עצמי: אם העולם הוא לא מה שאנחנו רואים, מה זה אומר על היכולת שלנו להגיע ל"אמת" אובייקטיבית? 

הטענה שלי נוגעת ישירות לליבה של הפילוסופיה הפיזיקליסטית, הניסיון להבין מה "אמיתי" ומהו בסך
האמת העירומה: האם המדע חוקר את היקום או רק את מגבלות התודעה שלנו?

דמיינו את עצמכם עומדים על הטיילת בחיפה בשעת שקיעה. אתם מביטים מערבה והעיניים שלכם משדרות למוח תמונה מרהיבה: גוונים של כתום עז, ורוד שמתמזג בסגול וזהב שמשתקף על המים. אתם שומעים את רחש הגלים המתנפצים על הסלעים ומריחים את המליחות המרעננת של הים. המראה הזה מרגיש מוחשי, אובייקטיבי, "אמיתי".

אבל האמת, האמת העירומה, היא שאף אחד מהדברים האלה לא באמת קורה בחוץ. אנחנו נתקלים כאן בליבה של הפילוסופיה הפיזיקליסטית, הבוחנת מה "אמיתי" ומהו בסך הכל "תוצר לוואי" של המערכת העצבית שלנו.

הפיזיקה של העולם: אין צבע, יש תדר

אם נסתכל על העולם דרך העיניים של פיזיקאי (ללא המשקפיים של הביולוגיה), המציאות מורכבת מגלים אלקטרומגנטיים ומפוטונים, חלקיקים חסרי מסה שנושאים אנרגיה. כשפוטון פוגע באובייקט, חלק מהאנרגיה נבלע וחלק מוחזר. אין באובייקט עצמו שום "אדום" או "כחול". המציאות בחוץ היא חסרת תכונות: היא לא צבעונית, היא לא מרעישה (קול הוא בסך הכל תרגום של גלי לחץ באוויר), והיא לא חמה או קרה (חום הוא תנודה קינטית של מולקולות). כל מה שאנחנו תופסים כ"עולם", הצבעים, הריחות, הטעמים והצלילים, הם יצירות מוח מבודדות שקיימות רק בתוך הגולגולת שלנו.

מהפרח ועד הים: האשליה שבנינו לעצמנו

כדי להבין עד כמה המציאות שלנו היא תוצר של תרגום מוחי ולא של אובייקטיביות, בואו נבחן כמה דוגמאות יומיומיות:

הפרח האדום בגינה: הפרח עצמו אינו אדום. הוא בנוי כך שהוא בולע את רוב אורכי הגל ומחזיר רק את זה שאנחנו מתרגמים ל"אדום". אם הייתם דבורה, הייתם רואים את אותו הפרח בצבעים שונים לגמרי (בתדרים אולטרה-סגולים) כי המוח שלכם היה זקוק למידע אחר. האם הפרח הוא אדום? הוא לא זה ולא זה, הוא פשוט אובייקט שמחזיר אנרגיה.

מי הים בחיפה: המים שקופים לחלוטין. ה"כחול" שאנחנו רואים הוא המקבילה המוחית למספרים פיזיקליים של תדרים מפוזרים. אם המוח שלנו היה בנוי אחרת, היינו יכולים לראות את הים כמרקם של תנודות מולקולריות או כזרם של חלקיקים.

הפרי הבשל: ה"אדום" של התפוח הוא הסימן שהמוח משתמש בו כדי לומר: "זהו פרי בשל, יש בו סוכר". זוהי מערכת התרעה מתוחכמת שנועדה להבטיח את ההישרדות שלנו.

המוח כמתרגם: האבולוציה כסימולטור

המוח שלנו לא "רואה" את המציאות כפי שהיא, אלא יוצר מודל ייצוגי שלה. האבולוציה פיתחה אצלנו את היכולת לתרגם תדרים ונתונים יבשים לחוויות של "קואליה" (Qualia) כדי שלא נדרוך על מוקש או ניפול מצוק. אנחנו חיים בתוך "סימולציה" שהמוח יוצר עבורנו מתוך בליל של מידע פיזיקלי גולמי.

בעבודתי המחקרית על בינה מלאכותית (AI) במינהל הציבורי, אני מזהה תהליך מקביל: אנחנו מנסים להחיל מודלים לוגיים, כמו "מודל שעון החול", על מציאות חברתית מורכבת. השאלה היא האם המודלים שאנחנו בונים משקפים מציאות, או שמא הם רק משכפלים את ההטיות הקוגניטיביות המובנות שלנו?

הפער הזה מקבל משנה תוקף בפוליטיזציה של החירום. בחיפה, "ארכיטקטורת הפחד", המקלטים והתכנון המבוצר, היא דרך פיזית לעצב את התודעה. כשאנחנו חיים תחת איום, המוח עובר למצב "פילטר סלקטיבי". אנחנו לא רואים את המציאות, אלא את "דימוי המשבר". הממסד הפוליטי לעיתים מעצב את המרחב הציבורי כך שהוא מקבע את התחושה שזהו העולם היחיד הקיים.

המרדף אחר האמת

אם המציאות בחוץ היא "חושך ושקט" של חלקיקים, האם המדע בכלל חוקר את העולם, או שהוא חוקר רק את מגבלות המוח האנושי?

העובדה שאנחנו מבינים שהחושים שלנו מטעים אותנו, שהבינה המלאכותית שלנו עשויה להטות נתונים, ושהפוליטיקה מעצבת את תפיסת המציאות שלנו, היא ההישג הגדול ביותר של האדם. היכולת להביט מעבר ל"צבעים" שהמוח מצייר ולהבין שהמציאות עמוקה יותר מכל מודל ביולוגי או פוליטי, היא הסיבה לכך שאנחנו ממשיכים לחקור. המדע הוא הניסיון הנועז ביותר לפרוץ את גבולות הגולגולת ולגעת באמת העירומה, גם אם היא זרה ורחוקה מכל מה שהחושים שלנו מסוגלים לדמיין.

סיכום

בפיזיקה, לעולם החיצוני אין צבע. תפוח הוא לא "אדום" והשמיים הם לא "כחולים". יש רק קרינה אלקטרומגנטית באורכי גל שונים. כאשר הגלים האלו פוגעים ברשתית העין, הקולטנים שלנו (המדוכים והקנים) מתרגמים את האותות הפיזיקליים לאותות חשמליים. רק אז, בתוך החושך המוחלט של הגולגולת, המוח מייצר את מה שאנחנו מכנים "צבע". זוהי האמת העירומה: הצבעים לא קיימים בטבע, הם קיימים רק בתוך התודעה שלנו.

משק הגפ"ם (גז פחמימני מעובה) על סף טלטלה: תשתיות תקועות, ריכוזיות גבוהה וחיפה במרכז המחדל

1
התעשיות הפטרוכימיות במפרץ חיפה (צילום: שרון לייבל)

(חי פה) – ישראל מתקרבת במהירות לשנת 2030, השנה שבה בתי הזיקוק בחיפה אמורים להיסגר, אך המדינה רחוקה מלהיות ערוכה למהפכה במשק הגפ"ם (גז פחמימני מעובה). דוח מבקר המדינה מציג תמונה מדאיגה של תכנון חסר, תשתיות שלא קודמו בזמן, ריכוזיות גבוהה בשוק, ופערי מחירים קיצוניים לצרכנים. חיפה, שנמצאת בלב תהליך סגירת בז"ן, בולטת במיוחד במחדלים.

חיפה: מוקד המשבר העתידי של משק הגפ"ם

החלטת הממשלה לסגור את בז"ן עד 2030 אמורה להפחית זיהום ולשנות את פני מפרץ חיפה. אך לפי הדוח, ההיערכות להקמת תשתיות יבוא ואחסון גפ"ם בצפון, קריטיות להחלפת הייצור המקומי, תקועה בשלביה הראשוניים.

הנתונים הבולטים:

  • 80% מצריכת הגפ"ם בישראל תתבסס על יבוא לאחר סגירת בז"ן, אך אין תשתיות מוכנות לכך.
  • חלופת המקשר הימי ביבור, שאמורה לאפשר פריקת גפ"ם בצפון, התעכבה משמעותית: "רק לאחר מועד סיום הביקורת באפריל 2026 התקבלה החלטת ממשלה לעניין קידום תוכניות סטטוטוריות למקשר יבור"
  • מסוף הכימיקלים בחיפה, שיכול היה לשמש כפתרון מהיר ליבוא גפ"ם, אינו מתקדם בשל אי־הסכמה על תנאי בטיחות: "טרם קבעו חנ"י ומשרד האנרגיה את התנאים הבטיחותיים… ועל כן אי אפשר למצות את בחינתה של חלופה זו"
  • אתר האחסון המתוכנן ביבור – המכרז טרם פורסם, והפרויקט עלול לחרוג מהיעד לשנת 2030.

בפועל, חיפה שאמורה להיות חלק מרכזי בפתרון, עלולה להפוך לצוואר בקבוק שיסכן את אספקת האנרגיה של ישראל.

המדינה לא ערוכה לסגירת בז"ן: תכנון לקוי וחשש ממונופול יבוא

הדוח מצביע על כך שמשרד האנרגיה, משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה לא השלימו את ההיערכות למעבר למשק מבוסס יבוא:

  • כיום רק 37% מהגפ"ם מיובא, אך לאחר סגירת בז"ן יידרשו 500 אלף טון גפ"ם מיובאים בשנה.
  • קיים רק מקשר ימי אחד (מול אשקלון) ורק טריידר אחד שמייבא גפ"ם לישראל.
  • ללא תשתיות חדשות, ישראל עלולה להיות תלויה במונופול יבוא יחיד.

תשתיות יבוא בצפון: שנים של דיבורים – מעט מאוד ביצוע

1. מקשר ימי ביבור – תקוע בתכנון
למרות לוחות זמנים ברורים, התכנון ההנדסי לא הושלם בזמן, והעבודות טרם החלו.

2. מסוף הכימיקלים בחיפה – פתרון מהיר שלא מקודם
היעדר החלטה על תנאי בטיחות מונע התקדמות.

3. אחסון גפ"ם בצפון – מכרז שלא יוצא לדרך
החשכ"ל טרם פרסם מכרז, למרות חשיבותו ליצירת מלאי חירום.

ריכוזיות גבוהה ופערי מחירים קיצוניים

הדוח מצביע על שוק ריכוזי שבו ארבעת הספקים הגדולים שולטים ב־63%–77% מהשוק הביתי. פערי המחירים בין ערים סמוכות בגוש דן מגיעים ל־111% במרכזיות מכלים, "הפער בין המחיר הממוצע הנמוך ביותר… למחיר הממוצע הגבוה ביותר… 111%"

גם בתוך אותה עיר, למשל ירושלים, נמצאו פערים של עד 155% במחירי מכלי 12 ק"ג.

השלכות על הצרכנים: מעבר ספקים מוגבל, מידע חלקי

למרות עלייה במעברי לקוחות לספקים קטנים, התחרות בין הספקים הגדולים כמעט אינה קיימת. בנוסף, אתר משרד האנרגיה אינו מאפשר השוואת מחירים אמיתית בין שכונות ויישובים.

אכיפה חלשה והברחות גז

  • בממוצע 37 תיקי חקירה בשנה על פעילות ללא רישיון.
  • 20 תיקי הברחות גז מאיו"ש בשנה, ללא יכולת אמיתית לאמוד את היקף התופעה.

חיפה משלמת את המחיר – והמדינה חייבת להתעורר

דוח מבקר המדינה מציג תמונה ברורה: ישראל אינה ערוכה לסגירת בז"ן ולמעבר למשק גפ"ם מבוסס יבוא. חיפה, שנמצאת בלב המהלך, עלולה להפוך למוקד משבר אנרגטי אם לא יואצו התשתיות בצפון.

המבקר קורא לממשלה לפעול בדחיפות:

  • לקדם תשתיות יבוא ואחסון בצפון ובדרום
  • לחזק את הפיקוח על השוק
  • להתמודד עם הריכוזיות ופערי המחירים
  • ולהבטיח אספקת אנרגיה יציבה גם בעת חירום

    הזמן עד 2030 הולך ואוזל והשעון של מפרץ חיפה מתקתק.

נוסטלגיה • ואדי לוטם עבר והווה…

1
מנקים את ואדי לוטם (צילום: ריאלי מטו"ס)

לפני זמן מה  התפרסמה  במגזין חי פה, כתבה יפה ומרגשת על קבוצת אזרחים שאיכפת להם. אזרחים טובים שהחליטו לנקות את ואדי לוטם היפה שהלכלוך  מצטבר בו ואיש אינו מתרגש…

ואדי לוטם הנשקף מחלוני מעורר בכל צופה מראה של הוד קדומים וגעגועים לימים עברו:

לימים שהייתי צעירה וזה היה מזמן… כל שבת יצאנו עם ילדינו לטיול בוואדי לוטם… הוא היה עדיין נקי, טיילנו בין שביליו בצל האורנים, בצל החרוב והקטלב המלבלבים בשלהבת ירוקה עם בוא האביב…  והאזנו לכול רחש ולחש.

גם היום, עם בוא הערב שומעים את קולות השועלים ויללות התנים… בבוקר רואים  את העפרוני המנתר והמצייץ, שומעים את העורב המרקד שקורע לב בקריאתו קרע, קרע, קרע… וכולם יחד שוכנים בוואדי לוטם המקסים, שהוא שמורת טבע ייחודית במרכז הכרמל שלנו.

התרגשתי מאוד מיוזמתם של אותם אזרחים יקרים שיצאו לנקות את ואדי לוטם, על אף שזה לא מתפקידם.

תפקידם של כל האנשים הגרים סמוך לוואדי ואלה הפוקדים אותו לשמור על ניקיונו, על תרבות וערכים ולא לזרוק לכלוך ברשות הרבים. לשמחתנו עוד מוצאים אנשים טובים בדרך…
שאהבת הטבע וניקיונו חשובה להם.

אך מסתבר שאין חדש תחת השמש…

כאז כן עתה… לפני כעשרים שנה בערך, תלמידיי בתי ספר בכרמל ובראשם תלמידיי בית ספר הריאלי סניף מטוס במרכז הכרמל, הנושק לוואדי לוטם ולגן החיות, יצאו לנקות את וואדי לוטם.

על עבודתם היפה ועל הטקס שנערך באותו יום, תוכלו לצפות בסרט המצורף על וואדי לוטם באותם ימים ואולי מישהו יזהה את עצמו באותו סרט מאותה שנה…

"וואדי לוטם"   הסרט ◄ צפו            


ילדי בי"ס ריאלי / ואדי לוטם – יהודית יחזקאל-גלילי (צילום: זמן חיפה)

נשמח כולנו  ונברך את התלמידים ואת חניכי תנועות הנוער של היום אם יצטרפו ליוזמה הברוכה של האזרחים שאיכפת להם, שינקו  וישמרו על וואדי לוטם, פנינת הטבע בה זכינו במרכז הכרמל. ולא רק את וואדי לוטם  גם את  שמורות הטבע האחרות ואת שפת הים, שיערכו תוכניות קבועות ומסודרות. אולי עם החברה להגנת  הטבע.

ונזכה לראות ברכה בעמלכם… קדימה צאו לדרך…
בברכה ובהצלחה. היו ברוכים.
בהווה, בעתיד ולתמיד…