בית בלוג

חיפה ירוקה • מסת אצות ענקית מציפה את חוף בת גלים

0
מסת אצות ענקית מציפה את חוף בת גלים בחיפה 20/8/26 (צילום: לורי הלב שבמים, מוטי מנדלסון)
מסת אצות ענקית מציפה את חוף בת גלים בחיפה 20/8/26 (צילום: לורי הלב שבמים)

בימים האחרונים אני עוקב אחר הצטברות חריגה של אצות בחוף בת גלים בחיפה. אמנם מדובר בתופעת טבע מוכרת שחוזרת כמעט מדי שנה, אך לפי הנתונים שבידי, השנה כמות האצות גדולה מהרגיל והן נשארות בחוף זמן ממושך יותר. נכון להיום, בחלקים מהחוף הצטברה מסה גדולה של אצות, המגיעה במקומות מסוימים לגובה של כמטר ועשרה.

מסת אצות ענקית מציפה את חוף בת גלים בחיפה - הבלילה הענקית של אצת הקודיום 20/8/26 (צילום: מוטי מנדלסון)
מסת אצות ענקית מציפה את חוף בת גלים בחיפה – הבלילה הענקית של אצת הקודיום 20/8/26 (צילום: מוטי מנדלסון)

"אצבע האיש המת" ועוד שורה של אצות

האצה הבולטת ביותר היא הקודיום, המכונה לעיתים "אצבע האיש המת" בשל צורתה הייחודית. לצדה ניתן למצוא בחוף גם סוגים נוספים של אצות, ובהם סרגאסום, אוזנית, אולווה ואצות נוספות, המעורבבות זו בזו ובחול.

האצות עצמן הן חלק מהמערכת הטבעית של הים, אבל כאשר הן מצטברות בכמויות גדולות בתוך חוף רחצה פעיל, התוצאה הופכת מבחינת הציבור למפגע של ממש.

מסת אצות ענקית מציפה את חוף בת גלים בחיפה 20/8/26 (צילום: לורי הלב שבמים, מוטי מנדלסון)
מסת אצות ענקית מציפה את חוף בת גלים בחיפה 20/8/26 (צילום: לורי הלב שבמים, מוטי מנדלסון)

ריח, זבובים ותחושה לא נעימה בחוף

לאחר שהאצות נפלטות מהים ונשארות מספר ימים בשמש, הן מתחילות להתייבש, להלבין ולהתפרק. בתהליך הזה עלול להיווצר ריח לא נעים, והחומר האורגני מושך אליו זבובים ובעלי חיים קטנים הניזונים ממנו.

מעבר לריח ולמראה, גם הכניסה למים הופכת לפחות נעימה. קשה ללכת בתוך שכבות עבות של אצות, ולא תמיד ניתן לראות על מה דורכים.

לאחר שהתייבשו, חלק מהאצות מתפרקות וחוזרות לים, שם הן משמשות בין היתר כחלק מהמערכת הביולוגית הימית. חלק אחר שוקע בתוך החול, ואז התחושה בזמן ההליכה על החוף יכולה להזכיר הליכה על מעין מזרן רך.

מסת אצות ענקית מציפה את חוף בת גלים בחיפה 20/8/26 (צילום: מוטי מנלדסון)
מסת אצות ענקית מציפה את חוף בת גלים בחיפה 20/8/26 (צילום: מוטי מנלדסון)

למה דווקא בת גלים?

חוף בת גלים מתפקד במשך שנים כאזור שבו מצטברות אצות הנסחפות עם הזרמים. המבנה הטופוגרפי של החוף ותנועת המים גורמים לכך שחומר טבעי שמגיע מהים יכול להיאסף באזור הזה.

התופעה אינה חדשה, אבל סוגי האצות וכמותן משתנים משנה לשנה. החורף, האביב והקיץ החם משפיעים על התפתחות האצות, והשנה נראה כי התנאים הובילו להצטברות משמעותית ומתמשכת יותר.
גם מתרחצים בחוף מספרים בימים האחרונים כי הכמות חריגה ומקשה על השהייה והרחצה.

מסת אצות ענקית מציפה את חוף בת גלים בחיפה - החוף הפתוח 20/8/26 (צילום: מוטי מנלסון)
מסת אצות ענקית מציפה את חוף בת גלים בחיפה – החוף הפתוח 20/8/26 (צילום: מוטי מנלסון)

תופעת טבע, אבל בחוף רחצה צריך לתת לה מענה

חשוב להדגיש שהאצות הן ערך טבע, ולכן לא ניתן פשוט לפנות אותן מהחוף ללא התייחסות ואישורים מתאימים. ברוב השנים מדובר באירוע קצר יחסית, אך השנה אני מעריך שהצטברויות נוספות עוד עשויות להגיע לחוף.

מבחינה בריאותית, האצות עצמן אינן אמורות להוות סכנה למתרחצים, והבעיה המרכזית היא אי הנוחות, הריח והפגיעה באסתטיקה של החוף.

כאשר מצטברת כמות גדולה של חומר אורגני ונוצר ריח חריג, נכון שהרשויות יבדקו גם את איכות המים. כל בדיקה כזו חשובה ונותנת לציבור ביטחון שהרחצה בטוחה.

מסת אצות ענקית מציפה את חוף בת גלים בחיפה - ביצת אצות מאחורי הקזינו 20/8/26 (צילום: מוטי מנדלסון)
מסת אצות ענקית מציפה את חוף בת גלים בחיפה – ביצת אצות מאחורי הקזינו 20/8/26 (צילום: מוטי מנדלסון)
מסת אצות ענקית מציפה את חוף בת גלים בחיפה - עירו בצבעים... מים לבנים ומרבד אצות בין הרכבל לקזינו 20/8/26 (צילום: מוטי מנדלסון)
מסת אצות ענקית מציפה את חוף בת גלים בחיפה – עירו בצבעים… מים לבנים ומרבד אצות בין הרכבל לקזינו 20/8/26 (צילום: מוטי מנדלסון)

ייתכן שנצטרך להתרגל לתופעה

אפשר לומר שיש גם נחמה מסוימת בכך שמדובר באצות ולא במדוזות. בנוסף, לבת גלים יש יתרון של תחלופת מים טובה יחסית לאזורים אחרים לאורך החוף החיפאי, בזכות המבנה המקומי של קו החוף.

אבל אם המגמה הנוכחית תימשך, ייתכן שהצטברויות גדולות של אצות יהפכו לחלק שכיח יותר מהקיץ שלנו.

זו תופעת טבע, אבל כאשר היא מגיעה בעוצמה כזו לחוף עירוני עמוס במתרחצים, כבר אי אפשר להתייחס אליה רק כאל עניין טבעי. השנה, יותר מבשנים קודמות, הגיע הזמן לבחון כיצד ניתן להתמודד איתה בצורה מסודרת, תוך שמירה על ערכי הטבע ועל איכות חוויית הרחצה.

מסת אצות ענקית מציפה את חוף בת גלים בחיפה - אצות בקזינו 20/8/26 (צילום: מוטי מנדלסון)
מסת אצות ענקית מציפה את חוף בת גלים בחיפה – אצות בקזינו 20/8/26 (צילום: מוטי מנדלסון)
מסת אצות ענקית מציפה את חוף בת גלים בחיפה 20/8/26 (צילום: לורי הלב שבמים, מוטי מנדלסון)
מסת אצות ענקית מציפה את חוף בת גלים בחיפה 20/8/26 (צילום: לורי הלב שבמים)
מסת אצות ענקית מציפה את חוף בת גלים בחיפה 20/8/26 (צילום: לורי הלב שבמים, מוטי מנדלסון)
מסת אצות ענקית מציפה את חוף בת גלים בחיפה 20/8/26 (צילום: לורי הלב שבמים)

רואים את השכנים שלנו • פשוט לשים לב לאזרחים ותיקים

1
באנר עיריית חיפה אל תשארו עם התחושה 20.08.26

בבנייני מגורים רבים בחיפה, השגרה מתנהלת כמעט אוטומטית: אנשים יוצאים לעבודה, חוזרים הביתה, מברכים לשלום את השכנים בחצי חיוך וממשיכים הלאה. אבל מה קורה כשהשגרה הזו משתנה? כשהעיתונים נערמים ליד הדלת, כשהאור בדירה נשאר כבוי ימים ארוכים, או כשהשכן המבוגר שאנו רגילים לראות מדי בוקר פשוט נעלם מהנוף האנושי של הבניין? לפעמים, סימן קטן יכול להיות קריאה גדולה לעזרה.

ערנות קהילתית – האחריות של כולנו

המחלקה לאזרחים ותיקים במינהל הרווחה של עיריית חיפה קוראת לתושבים לעצור לרגע ולהסתכל סביבם. לא מתוך חשדנות, אלא מתוך אכפתיות. המסר פשוט: אם משהו נראה חריג, אל תתעלמו.

  • לא ראיתם את השכן כמה ימים?
  • העיתונים מצטברים ליד הדלת?
  • משהו בשגרה שלו השתנה?
  • תחושה קטנה של “משהו לא רגיל”?

    אלה לא רק פרטים שוליים. לעיתים הם הסימנים הראשונים למצוקה.
באנר עיריית חיפה אל תשארו עם התחושה 20.08.26

שיחה אחת יכולה לשנות הכול

הפעולה הנדרשת אינה מורכבת: דפיקה בדלת, שיחת טלפון קצרה, התעניינות פשוטה.
מחקרים ונתוני רווחה מראים כי מגע אנושי בסיסי, אפילו כזה שמתחיל בשאלה “הכול בסדר?” – יכול למנוע מצבי בדידות קיצוניים ואף להציל חיים במקרים של הידרדרות בריאותית.

המסר ברור: קהילה חזקה היא קהילה שרואה את האנשים שבתוכה.

כשצריך להתייעץ – יש מי שעונה

תושבים שמזהים שינוי מדאיג או שאינם בטוחים כיצד לפעול יכולים לפנות למחלקה לאזרחים ותיקים במינהל הרווחה – עיריית חיפה:
טלפון:  04-8355768 
ימים א׳–ה׳, בין השעות 8:00–15:00

הצוות המקצועי יעניק הכוונה, יבדוק את המקרה ויפעל בהתאם לצורך.

במקרה חירום – המוקד העירוני 106 זמין 24/7

כאשר עולה חשש מיידי לשלומו של אדם, המוקד העירוני 106 פועל מסביב לשעון ומספק מענה מהיר ומתואם עם גורמי חירום ורווחה.

קהילה שמסתכלת סביב – היא קהילה שמחזקת את עצמה

קריאה זו אינה רק פרסומית, היא חברתית, אנושית וערכית. כולנו יכולים להיות החולייה שמחברת בין אדם במצוקה לבין העזרה שהוא צריך. לפעמים זה מתחיל במבט קטן, ממשיך בשאלה פשוטה ומסתיים במעשה גדול.

מנכ"ל משרד הפנים ביקר במועצה האזורית חוף הכרמל לדיון בסוגיות פיתוח אסטרטגיות: חופי הים, עתלית, אנרגיה מתחדשת ועין חוד

0
מנכ״ל משרד הפנים ביקר במועצה האזורית חוף הכרמל לדיון בסוגיות פיתוח אסטרטגיות 20/8/26 (צילום: חוף הכרמל)
מנכ״ל משרד הפנים ביקר במועצה האזורית חוף הכרמל לדיון בסוגיות פיתוח אסטרטגיות 20/8/26 (צילום: חוף הכרמל)

מנכ"ל משרד הפנים, ישראל אוזן, הגיע היום (חמישי 20/8/26), לביקור עבודה שעסק בסוגיות מרכזיות הנוגעות לפיתוח המועצה האזורית חוף הכרמל. במרכז הדיון עמדו ניהול חופי הים, עתידה של עתלית, קידום אנרגיה מתחדשת והסדרת התכנון בכפר עין חוד. את הביקור ליוו ראש המועצה אסיף איזק, ממלא מקומו רפי אבני וסגנו אושר וקנין.

סקירת המועצה והאתגרים הייחודיים שלה

הביקור נפתח בסקירה על המאפיינים הייחודיים של מועצה אזורית חוף הכרמל, מרחב גדול ומגוון המשתרע על כ-190 אלף דונם, ובו 27 יישובים ורצועת חוף באורך 42 קילומטרים. לצד החקלאות, התיירות והתעשייה, הוצגו בפני המנכ"ל האתגרים הנובעים מהמרחב הגדול, מהשונות בין היישובים ומהאחריות על נכסי טבע וחוף בעלי חשיבות אזורית ולאומית. במרכז פגישת העבודה עמדו ארבע סוגיות אסטרטגיות שמקדמת המועצה מול משרד הפנים.

ניהול חופי הים ועתידה של עתלית

בסוגיית החופים הציגה המועצה את האתגר הייחודי הכרוך בניהול רצועת חוף מהארוכות בישראל, המשרתת ציבור גדול המגיע מכל רחבי הארץ. בשיחה עלה הצורך ביצירת מענה ארוך טווח שיאפשר למועצה להמשיך לספק בחופים שירותי ניקיון, תחזוקה, פיקוח ובטיחות ברמה גבוהה. נושא מרכזי נוסף שנדון היה עתידה של עתלית, על רקע דיוני הוועדה הגיאוגרפית בנושא עצמאות היישוב. בפני המנכ"ל הוצגו המשמעויות של המהלך עבור עתלית ועבור המועצה כולה, והצורך להבטיח כי כל החלטה באשר לעתיד היישוב תתקבל מתוך ראייה ארוכת טווח.

אנרגיה מתחדשת והסדרת כפר עין חוד

בביקור הוצגו גם המהלכים שמקדמת חוף הכרמל בתחום האנרגיה המתחדשת, בדגש על מתקנים פוטו-וולטאיים ואגרו-וולטאיים המשלבים ייצור אנרגיה עם המשך הפעילות החקלאית. בנוסף נדון הצורך בקידום התוכנית להסדרת הכפר עין חוד, לרבות השלמת הליכי התכנון והסדרת הזכויות, במטרה לאפשר את המשך התפתחותו של היישוב.
מנכ"ל משרד הפנים ישראל אוזן אמר כי "חוף הכרמל היא מועצה מובילה, חזקה ומתפתחת, שמתמודדת עם סוגיות מורכבות וייחודיות", והוסיף כי "הביקור אפשר לנו להכיר מקרוב את האתגרים, לשמוע את הצרכים ולבחון יחד את הדרכים לקדם את הנושאים שעל הפרק".

אסיף איזק, ראש מועצה אזורית חוף הכרמל (צילום: דודי ארדון)
אסיף איזק, ראש מועצה אזורית חוף הכרמל (צילום: דודי ארדון)

"להפוך את האתגרים להזדמנויות"

ראש המועצה אסיף איזק ציין כי "חוף הכרמל היא מועצה חזקה וצומחת, אבל גם מועצה עם מאפיינים ואתגרים שאין כמעט לאף רשות אחרת בישראל, מרצועת חוף ארוכה שמשרתת את הציבור כולו, דרך יישובים שנמצאים בתהליכי צמיחה משמעותיים ועד לחקלאות שאנחנו מבקשים לשמר ולחזק".

איזק הוסיף כי "משרד הפנים הוא שותף מרכזי שלנו ביכולת להפוך את האתגרים האלה להזדמנויות. הביקור אפשר לנו להניח על השולחן את הסוגיות האסטרטגיות שיעצבו את חוף הכרמל בשנים הבאות, ולפעול יחד להסרת חסמים ולקידום פתרונות ארוכי טווח".

כשהנחלה הופכת למוקד של סכסוך משפחתי • כך אפשר למנוע את המלחמה על הירושה

1
נחלה - עיבוד AI

(חי פה) סכסוכי ירושה סביב נחלות חקלאיות הולכים ומתרבים, ובמקרים רבים המחלוקת אינה מסתיימת רק בבית המשפט אלא קורעת משפחות. עו"ד מנחמי דקל, בעל משרד עוה"ד מנחמי דקל הממוקם בקיבוץ אפיקים ועוסקים באגודות שיתופיות מסביר מדוע נחלה חקלאית שונה מכל נכס אחר, מה מעמדו של "בן ממשיך", מדוע צוואה לבדה אינה תמיד מספיקה, ואילו צעדים יכולים למנוע מהילדים להיפגש דווקא בבית המשפט.

המקרה הקשה שאירע לאחרונה בעין איילה הפנה את הזרקור אל אחת הסוגיות הרגישות והמורכבות בחיי המשפחה במושבים: עתידה של הנחלה החקלאית והמאבק שעלול להתפתח בין בני המשפחה סביב השאלה מי יקבל אותה.

בניגוד לדירה או לנכס נדל"ן רגיל, נחלה חקלאית כפופה למערכת ייחודית של הסכמים, הוראות רשות מקרקעי ישראל וכללים הנוגעים להתיישבות החקלאית. כאשר מוסיפים לכך את העלייה הדרמטית בשווי הקרקע, את האפשרויות להרחבת זכויות המגורים ואת העובדה שלא ניתן פשוט לחלק את הנחלה בין כל הילדים, מתקבלת קרקע פורייה לסכסוכים.

עו"ד דקל, העוסק בתחום, מסביר בראיון ל"חי פה" מה הופך את הנחלה החקלאית לאחד מנכסי הירושה המורכבים ביותר, ואיך אפשר להיערך מבעוד מועד.

עו"ד מנחמי דקל (צילום: רון שלף)

בשנים האחרונות נדמה שסכסוכי ירושה סביב נחלות חקלאיות הופכים לשכיחים יותר. מה השתנה?

סכסוכי ירושה סביב נחלות חקלאיות הפכו לשכיחים יותר מכמה סיבות, ובראשן הערך הכלכלי של הנחלה והזינוק בשווי הקרקע. נחלות שבעבר היו בעלות ערך כלכלי נמוך יחסית, שוות כיום לעיתים מיליוני שקלים ואף יותר. בנוסף, קיימות אפשרויות להרחבת זכויות המגורים ולבניית יחידות נוספות, בהתאם למסלולים ולתנאים הקיימים, מה שהופך את הנחלה לנכס בעל פוטנציאל כלכלי משמעותי.

המושבים, שבעבר היו יישובים חקלאיים בעלי אופי פשוט ועממי, הפכו בחלק מהמקרים לשכונות מגורים יוקרתיות. לצד העלייה בשווי, קיימת מגבלה משפטית מרכזית: לא ניתן לחלק את הנחלה בין מספר יורשים, ובדרך כלל נדרש יורש אחד. כך נוצר מצב שבו כמה ילדים נאבקים על נכס יקר מאוד, כאשר בסופו של דבר רק אחד מהם יכול לקבל את הנחלה.

לכך מצטרפות הבטחות שניתנו לאורך השנים. לעיתים הורה מבטיח לילד אחד שהוא יהיה הבן הממשיך, לילד אחר מבטיח פיצוי, ובצוואה מופיעה הוראה שונה. במקרים כאלה, הסתירה בין ההבטחות, המסמכים והמצב המשפטי עלולה להוביל במהירות לסכסוך.

מה מייחד נחלה חקלאית לעומת נכס "רגיל" מבחינת הורשה וחלוקת עיזבון?

בנכס נדל"ן רגיל ניתן לרשום כמה יורשים, לחלק את הבעלות ביניהם או למכור את הנכס ולחלק את התמורה בהתאם לצוואה. בנחלה חקלאית המצב שונה. הנחלה היא יחידה אחת, וככלל לא ניתן לפצל את הזכויות בה בין מספר יורשים. לכן נדרשת הכרעה מי יקבל את הנחלה ומה יקבלו יתר היורשים.

בנכס רגיל הצוואה היא כלי מרכזי בקביעת אופן חלוקת הנכס. בנחלה, לעומת זאת, יש לבחון גם את הסכם המשבצת או הסכם החכירה ואת הוראות רשות מקרקעי ישראל. במקרים מסוימים הוראות אלה גוברות על מה שנכתב בצוואה. לכן אדם אינו יכול להניח שאם כתב בצוואתו שהנחלה תחולק שווה בשווה בין ילדיו, כך אכן תירשם.

קרע משפחתי- ריב-ירושה-עיבוד AI

מדוע דווקא נחלות יוצרות כל כך הרבה מחלוקות בין אחים ובני משפחה?

הנחלה היא לא רק נכס. לעיתים מדובר במפעל חיים. אח אחד עבד עם ההורים במשך שנים, השקיע במשק, בנה את ביתו בנחלה וטיפל בהורים. מבחינתו, הוא מרגיש שהנחלה היא תוצאה של השקעת חייו. מנגד, אחים שעזבו את המושב והקימו את חייהם במקום אחר רואים לפתע את שווי הנחלה ומרגישים שהם עומדים לוותר על ירושה משמעותית.

גם העובדה שילד אחד מתגורר בנחלה יוצרת קושי. לאחר פטירת ההורים, האחים האחרים עשויים לדרוש את חלקם, בעוד שהאח המתגורר במקום מתקשה לעזוב או לגייס את הסכומים הדרושים כדי לפצות אותם. אם הנחלה שווה עשרות מיליוני שקלים, גם כאשר יש רצון טוב, לא תמיד קיימת אפשרות מעשית לפצות את יתר האחים. ומעבר לכסף, יש כאן גם מטען רגשי: זיכרונות ילדות, שורשים וקשר לאדמה. לכן הסכסוך הופך לעיתים למאבק על זהות, מורשת ותחושת שייכות.

עד כמה החוק ברור בנושא, והיכן מתחילות הפרשנויות והמחלוקות המשפטיות?

זהו אחד התחומים המורכבים ביותר בדיני המקרקעין והירושה בישראל. אין חוק אחד שמרכז את כל סוגיית הנחלות. הזכויות מושפעות מהחלטות רשות מקרקעי ישראל ומהסכמים היסטוריים, הסכמי משבצת, הסכמי חכירה והסכמים מול האגודה השיתופית והגורמים המיישבים. לכן קיימים לא מעט אזורים שמחייבים פרשנות משפטית ובחינה של המסמכים הספציפיים.

עם זאת, יש כמה עקרונות בסיסיים שחשוב להכיר: הנחלה היא יחידה אחת; בעל הזכויות אינו בהכרח בעלים של הקרקע במובן של בעלות רגילה בטאבו, אלא חוכר או בר רשות בהתאם למבנה הזכויות; ויש גם תנאים הנוגעים למגורים ולניהול מרכז החיים בנחלה. המחלוקות מתחילות כאשר הוראות הצוואה, ההסכמים והמצב בפועל אינם מתיישבים זה עם זה.

מהו מעמדו של "הבן הממשיך", ומדוע המושג הזה מעורר לא פעם סכסוכים קשים?

"בן ממשיך" הוא מנגנון ייחודי להתיישבות העובדת. במונחים פשוטים, מדובר בילד שהוריו ייעדו אותו להמשיך ולהחזיק בזכויות בנחלה לאחר פטירתם, בכפוף לתנאים, למסמכים ולאישורים הנדרשים. כאשר מינוי הושלם ואושר בהתאם לדרישות הרלוונטיות, לא ניתן בהכרח לבטל אותו באופן חד-צדדי רק משום שההורים שינו את דעתם בשלב מאוחר יותר. וזה בדיוק אחד ממוקדי הסכסוך.

מצד אחד, האחים האחרים עשויים להרגיש שילד אחד קיבל נכס בשווי מיליונים על חשבונם. מצד שני, אותו בן ממשיך יכול לטעון שהוא בנה את חייו סביב ההבטחה של ההורים, עבר למושב, בנה את ביתו והשקיע את כספו במשק. כאשר לאחר שנים היחסים משתנים, עלול להיווצר מאבק קשה מאוד. בעיה נוספת מתעוררת כאשר קיים מינוי של בן ממשיך ובשנים מאוחרות יותר נערכת צוואה שמבקשת להעניק את הנחלה לילד אחר. במקרה כזה נוצרת התנגשות שמחייבת בדיקה משפטית של המסמכים והמעמד של המינוי.

האם צוואה לבדה מספיקה כדי להסדיר את העברת הנחלה, או שיש מגבלות שחייבים להכיר?

בדרך כלל, צוואה לבדה אינה מספיקה. כאשר מדובר בנחלה, צריך לבחון את הוראות רמ"י, את הסכם המשבצת או החכירה, את מעמדו של בן או בת הזוג, את קיומו של בן ממשיך ואת יתר הזכויות והחובות בנחלה. במקרים רבים, לאחר פטירת אחד מבני הזוג, לבן או לבת הזוג שנותרו בחיים יש מעמד מיוחד ביחס לנחלה, בהתאם להסכם החל על המשק. בנוסף, אם קיים מינוי תקף של בן ממשיך, לא ניתן להתעלם ממנו באמצעות צוואה מאוחרת.

גם היורש שמבקש לקבל את הנחלה צריך לעמוד בתנאים הרלוונטיים מול רמ"י והאגודה, לרבות הסדרת חריגות בנייה או חובות, ככל שקיימים.

אילו טעויות אתה רואה שבעלי נחלות עושים כשהם דוחים את ההחלטות לגבי העתיד?

הטעות המרכזית היא פשוט לא להחליט. הורים רבים משאירים צוואה שמורישה את הנחלה לכל הילדים בחלקים שווים, מבלי להבין שלא ניתן בהכרח לרשום אותה על שם כולם. בכך הם למעשה משאירים לילדים את הבעיה. טעות נוספת היא לאפשר לילד לבנות בית בנחלה, להשקיע מאות אלפי שקלים ולטפל בהורים במשך שנים מבלי להסדיר את מעמדו המשפטי.

גם הזנחת חריגות בנייה, מבנים ללא היתר, שימושים שאינם מוסדרים וחובות מול רמ"י עלולה להפוך לבעיה משמעותית לאחר פטירת ההורים. בנוסף, קיימים כיום מסלולים שונים המאפשרים, בתנאים מסוימים, להסדיר זכויות ולבחון פיצול מגרשי מגורים. דחיית הטיפול עלולה לגרום למשפחה לאבד אפשרויות שהיו פתוחות בפניה בחיי ההורים. ולא פחות חשוב, ייפוי כוח מתמשך. צוואה מסדירה את מה שיקרה לאחר המוות, אבל אינה נותנת מענה למצב שבו אחד ההורים עדיין בחיים אך אינו מסוגל עוד לקבל החלטות.

האם נתקלת במקרים שבהם משפחות התפרקו לחלוטין בעקבות סכסוך על נחלה? מה אפשר ללמוד ממקרים כאלה?

בהחלט. בתי המשפט לענייני משפחה מכירים לא מעט מקרים שבהם סכסוך על נחלה הפך לקרע משפחתי עמוק, אחים שהפסיקו לדבר, בני משפחה שנותקו זה מזה ולעיתים סכסוכים שנמשכים שנים. הלקח המרכזי הוא שצריך ליצור ודאות. הילדים לא חייבים להסכים להחלטת ההורים, אבל הם צריכים לדעת מראש מהי ההחלטה ומה עומד מאחוריה. חשוב גם להסדיר את הנחלה עוד בחיי ההורים, באמצעות אנשי מקצוע שמכירים את התחום הספציפי של נחלות ודיני רמ"י.

עד כמה להורים יש אחריות למנוע מראש סכסוכים בין ילדיהם?

להורים יש אחריות גדולה מאוד. כאשר מדובר בנכס שאי אפשר לחלק באופן רגיל בין הילדים, אי-החלטה משאירה את הילדים להתמודד עם בעיה מורכבת לאחר שההורים כבר אינם יכולים להסביר את רצונם. לכן עדיף לקבל החלטה ברורה, להסביר אותה לילדים ולהסדיר אותה משפטית, מאשר להשאיר אחריהם סימני שאלה.

באיזה שלב נכון להתחיל לדבר עם הילדים על חלוקת הנחלה והירושה?

ככל שמוקדם יותר, טוב יותר. ההורים צריכים להתחיל את התהליך כשהם עדיין בריאים, צלולים ויכולים לקבל החלטות בעצמם. מבחינה משפחתית, אפשר להתחיל לדבר על הנושא כאשר הילדים כבר בוגרים ומתחילים לבנות את חייהם, הקריירה והמשפחה שלהם. המטרה אינה שהילדים יקבלו את ההחלטה במקום ההורים, אלא שיבינו אותה ויוכלו להיערך אליה.

מהם הכלים המשפטיים שעומדים כיום לרשות משפחות כדי למנוע מאבקים עתידיים?

יש כמה כלים מרכזיים. ראשית, צוואה ייעודית לנחלה, שבה נקבע מי יקבל את הזכויות ומה יהיה מנגנון הפיצוי של יתר הילדים, ככל שנדרש. שנית, הסכם משפחתי בין-דורי, שמאפשר להסדיר מראש את ההבנות בין ההורים לילדים.

שלישית, יש לבחון את האפשרות להסדרת זכויות המגורים ופיצול מגרשים, בהתאם למסלולים ולהחלטות הרלוונטיות של רמ"י. במקרים מתאימים ניתן גם לבחון העברת זכויות עוד בחיי ההורים, תוך שמירה על זכויותיהם ומגוריהם. הדבר החשוב הוא לא לבחור כלי אחד באופן אוטומטי, אלא לבנות תוכנית כוללת שמתאימה לנחלה ולמשפחה הספציפית.

האם גישור משפחתי יכול למנוע הליכים משפטיים ארוכים ויקרים?

בהחלט. גישור יכול להיות אחד הכלים היעילים ביותר במחלוקות על נחלות, במיוחד כאשר פונים אליו לפני שהסכסוך הופך למאבק משפטי. עם זאת, חשוב שהמגשר יכיר את התחום הספציפי של נחלות, את הנהלים ואת המערכת המשפטית והרלוונטית לרמ"י ולהתיישבות.

האם יש מקרים שבהם כדאי למכור את הנחלה במקום לנסות להעביר אותה לדור הבא?

בהחלט. אם הילד שנבחר לקבל את הנחלה אינו יכול כלכלית לפצות את יתר האחים, אם אף אחד מהילדים אינו מעוניין לחיות במושב, אם מרכז חייהם כבר נמצא במקום אחר או אם הבחירה בילד אחד צפויה ליצור מלחמה משפחתית, מכירת הנחלה יכולה להיות פתרון נכון יותר.

גם חובות משמעותיים, סוגיות מס או מבנה זכויות מורכב עשויים להצדיק בחינה של מכירה במקום העברה בין-דורית. המטרה היא לא לשמר את הנחלה בכל מחיר, אלא למצוא פתרון שמגן ככל האפשר על המשפחה ועל זכויותיה.

כמה זמן יכולים להימשך סכסוכי ירושה על נחלה, ומה העלויות הכלכליות והרגשיות של מאבק כזה?

אין פרק זמן קבוע. סכסוכים מורכבים עלולים להימשך שנים, ובמקרים מסוימים אף עשור ויותר. המחיר אינו רק שכר טרחת עורכי דין, שמאים ומומחים. יש גם מחיר כלכלי של עיכוב במימוש הנכס, ולעיתים מחיר רגשי כבד בהרבה, פירוק היחסים בין האחים והמשפחה המורחבת.

האם קיימים מיתוסים נפוצים שבעלי נחלות מאמינים בהם, אך בפועל אינם נכונים?

בהחלט. המיתוס הראשון הוא שאפשר לכתוב בצוואה שהנחלה תחולק שווה בשווה בין כל הילדים וזה בהכרח יקרה. המיתוס השני הוא שאם מונו בן ממשיך ואחר כך התחרטו, אפשר פשוט לבטל את המינוי או לשנות אותו באמצעות צוואה חדשה. המיתוס השלישי הוא שהילדים מסתדרים היום ולכן יסתדרו גם בעתיד.

והמיתוס הרביעי הוא שילד שגר בנחלה או בנה בה בית נחשב אוטומטית לבן ממשיך. זה אינו נכון. מגורים בנחלה כשלעצמם אינם יוצרים בהכרח מעמד של בן ממשיך.

אם היית צריך לתת שלוש המלצות מרכזיות לבעלי נחלות שרוצים להבטיח שהילדים שלהם לא ימצאו את עצמם בבית המשפט, מה הן?

  • לא לדחות את קבלת ההחלטות.
  • לערוך תכנון משפטי כולל, הכולל צוואה מותאמת לנחלה, הסכם משפחתי ובחינת הזכויות מול רמ"י.
  • לבחון עוד בחיי ההורים את האפשרויות הקיימות להסדרת זכויות, לרבות פיצול מגרשי מגורים, כאשר הדבר אפשרי ומתאים למשפחה.

מה המסר החשוב ביותר שהיית רוצה שכל משפחה המחזיקה בנחלה תיקח מראיון זה?

המסר החשוב ביותר הוא, שההחלטה לא להחליט היא בעצמה החלטה ולעיתים היא ההחלטה המסוכנת ביותר. בעלי נחלה צריכים לקבל החלטות ברורות עוד בחייהם, כשהם בריאים וצלולים, לשתף את הילדים במידת האפשר ולהסדיר את הדברים באמצעות הכלים המשפטיים המתאימים. כי אם ההורים משאירים אחריהם נחלה ששווה מיליונים, אבל לא משאירים הוראות ברורות הילדים עלולים לקבל ירושה כלכלית גדולה, ולשלם עליה במחיר המשפחתי הכבד ביותר.

הנחלה יכולה לעבור מדור לדור. השאלה היא האם יחד איתה תעבור גם המשפחה או שהירושה תהפוך לסיבה שבגללה היא תתפרק.

פרץ לבית קשישה בת 91 וגנב את הטלפון שלה: "באתי רק לאכול"

0
קריית ביאליק - פרץ לבית קשישה בקריות כבת 91 (צילום: משטרת ישראל)
קריית ביאליק - פרץ לבית קשישה בקריות כבת 91 (צילום: משטרת ישראל)

(חי פה) תושב קריית ביאליק בן 45 נעצר ונגדו הוגש כתב אישום לאחר שהתפרץ לביתם של זוג קשישים בקריית ביאליק, גנב את הטלפון הנייד של המתלוננת, ילידת 1935 הנזקקת לבלון חמצן, בעת שישנה בסלון ביתה, ונמלט מהמקום.

התפרצות בזמן שינה וגניבת הטלפון ◄ צפו

על פי הודעת המשטרה, הנאשם נכנס לדירתם של הזוג הקשישים בקריית ביאליק בעת שהמתלוננת, ילידת 1935, ישנה בסלון הבית כשהיא מחוברת לבלון חמצן. הנאשם גנב את מכשיר הטלפון הנייד שלה שהיה מונח לצדה. כשיצא מחדרה, הוא פגש את בנה של המתלוננת ואמר לו "באתי רק לאכול", ולאחר מכן נמלט מהמקום. בעקבות האירוע הוגש דיווח למשטרה, ושוטרי תחנת זבולון פתחו בחקירה.

חקירה מהירה הובילה למעצר ולכתב אישום

פעולות חקירה מהירות של חוקרי זיהוי פלילי וחוקרי תחנת זבולון, אשר הפיקו ממצאים מזירת האירוע, הובילו לאיתורו של החשוד. הלה נעצר לחקירה ובסיומה נכלא. לאחר שהחוקרים הצליחו להוכיח תשתית ראייתית כי החשוד ביצע את המעשים, הגישה שלוחת התביעות זבולון של משטרת ישראל כתב אישום נגדו בגין התפרצות למגורים וגניבה, לצד בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

כנס ההיערכות לשנת הלימודים תשפ"ז: אלימות, מחסור במורים והרבה תקווה לשיפור

2
מזכ"לית הסתדרות המורים וסגניתה יפה בן דוד ועדנה דוד (צילום: מיכל גרובר)
יפה בן דוד - מזכ"לית הסתדרות המורים וסגניתה עדנה דוד (צילום: מיכל גרובר)

(חי פה) מאות מפקחים, ראשי ערים, אנשי משרד החינוך, מנהלי אגפי חינוך והסתדרות המורים הגיעו היום (חמישי, 20/8/26), לאצטדיון סמי עופר במבואות הדרומיים של חיפה, לכנס היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ז. לצד הדיון המרכזי בנושא האלימות הגואה בקרב בני הנוער, עלו שוב ושוב שתי סוגיות שמעסיקות את מערכת החינוך כולה: המחסור החריף במורים והמשבר המתמשך סביב חוק החינוך המיוחד. הדוברים הדגישו כי שילוב תלמידים מהחינוך המיוחד הוא ערך חשוב, אך ללא כלים מתאימים למורים ולמנהלים, הכיתות הופכות למרחב שאינו בטוח ואינו מאפשר למידה משמעותית.

השפעת האלימות על מערכת החינוך

האלימות בקרב בני הנוער הינה תופעה כלל־ארצית, המורגשת היטב גם בחיפה והצפון. מנהלי בתי ספר מדווחים על עלייה באירועי אלימות פיזית ומילולית, על בריונות ברשת ועל תחושת חוסר ביטחון בקרב תלמידים ומורים כאחד. בחלק מבתי הספר נרשמה עלייה במספר התלמידים שנזקקו להתערבות טיפולית, ובמקרים מסוימים אף הוזעקה המשטרה בעקבות אירועים חריגים. האלימות משפיעה על האקלים הבית־ספרי, על יכולת הלמידה ועל תחושת השייכות של התלמידים. עבור מערכת החינוך, ההתמודדות עם האלימות הפכה לאתגר מרכזי, הדורש שיתוף פעולה בין העירייה, המשטרה, שירותי הרווחה ומשרד החינוך.

כנס החינוך באיצטדיון סמי עופר בחיפה (צילום: מיכל גרובר)
כנס החינוך באיצטדיון סמי עופר בחיפה (צילום: מיכל גרובר)
מזכ"לית הסתדרות המורים וסגניתה יפה בן דוד ועדנה דוד (צילום: מיכל גרובר)
מזכ"לית הסתדרות המורים וסגניתה יפה בן דוד ועדנה דוד (צילום: מיכל גרובר)

פתיחת הכנס: קריאה לעצור את מגפת האלימות

שלי קרן, יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות ומנהלת אגף החינוך במועצה המקומית גזר, פתחה את הכנס בדברי ברכה, אך מיד הציבה את האלימות במרכז השיח. היא הזכירה את שמותיהם של אלדד דיין ובניהו רזי, שני בני הנוער שנרצחו לאחרונה על ידי בני גילם, והדגישה כי כל המעורבים גדלו במערכת החינוך.

קרן אמרה כי “מערכת החינוך 'חולה' במחלת אלימות אנושה לדעת רבים, אבל אנחנו עובדי ההוראה מלאי תקווה שאפשר לשנות ולשפר את המצב”, והציגה נתונים מדאיגים: זינוק של 26% במספר בני הנוער שנפתחו להם תיקים פליליים, ועלייה של 50% בדיווחים על אירועי אלימות ובריונות לפי מחקרים של אוניברסיטת בר־אילן. לצד התמונה הקשה, היא ביקשה מהנוכחים לראות גם את התקווה: “אנחנו אנשי החינוך, אנחנו הכתובת לשותפות עם המשטרה, תנועות הנוער והקהילה. יש לנו תפקיד מפתח לשנות את המציאות.”

ראש העיר יונה יהב בכנס החינוך (צילום: מיכל גרובר)
ראש העיר יונה יהב בכנס החינוך (צילום: מיכל גרובר)

ראש העיר יונה יהב: “אסור לשעמם את התלמידים”

ראש העיר חיפה, יונה יהב, היה הראשון לברך את המשתתפים. הוא התייחס לשינויים שהוביל בעיר מאז חזר לתפקיד, וביקר את מערכת החינוך הארצית על כך שאינה מתאימה את עצמה למציאות המשתנה.

יהב אמר כי “מערכת הלימודים משעממת”, והסביר כי בחיפה הונהגה עצירה שבועית בלמידה: בכל יום רביעי התלמידים בוחרים פעילות שהם אוהבים, ובסוף היום מגישים עבודה. לדבריו, “אם לא נכניס עניין וחידושים, נאבד את התלמידים.” הוא גם ציין כי בחיפה הוחלפה הערבית הספרותית בערבית מדוברת, מתוך תפיסה פרקטית של תקשורת בין־אישית.

מנכ"ל משרד החינוך: “המאבק הוא על דמותה של החברה”

מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, התנצל בשם שר החינוך יואב קיש שלא הגיע, והדגיש כי האלימות היא לא רק בעיה חינוכית אלא חברתית. הוא דיבר על הצורך לייצר מרחב של ביטחון ושייכות לבני הנוער, ועל חשיבות ההקשבה.

שמעוני אמר כי “התקווה נוצרת כשילד יודע שהמבוגר שמולו מאמין לו”, והדגיש כי האחריות היא משותפת לכל הגורמים במערכת. לדבריו, העתיד של הילדים נקבע במה שנבנה היום, ולא רק במה שנאמר להם.

לכנס הגיעו מנהלי המחוז במשרד החינוך באזורים שונים בארץ ומנהלי אגפים. מנהלת המחוז במשרד החינוך בחיפה סיגל כהן אמרה, שהיא נרגשת לראות את כל הגורמים, המעורבים בשנת הלימודים המתקרבת, עובדים לילות כימים על מנת לפתוח את שנת הלימודים בצורה המיטבית בעוד כמה ימים.

חיים ביבס: “השלטון המקומי נושא את כל הנטל”

יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מכבים־רעות, חיים ביבס, תקף בחריפות את משרד החינוך ומשרד האוצר. לדבריו, מאז הקורונה השלטון המקומי הוא זה שמנהל את האירועים בשטח, בעוד המדינה מגיבה באיחור.

ביבס אמר כי הרשויות המקומיות מממנות בניית בתי ספר על חשבון התושבים, וכי המדינה “לא באירוע”. הוא ציין כי בקיץ האחרון השקיעו הרשויות מעל חצי מיליון שקלים בפעילות נגד אלימות, ללא תמיכה ממשלתית. לדבריו, “מערכת החינוך עובדת על אוטומט. היא צריכה ניעור וחשיבה מחוץ לקופסה.”

ביבס התייחס גם למשבר החינוך המיוחד, וטען כי המערכת עומדת לקרוס בשל מחסור בסייעות ובכח אדם שהוכשר על מנת להתמודד עם אתגרי השילוב. הוא קרא להכשיר כוח אדם נוסף ולחזק את המערכת כדי שתהיה אטרקטיבית עבור אנשי מקצוע איכותיים.

יפה בן דוד: “חוק החינוך המיוחד יקריס את המערכת”

יו"ר הסתדרות המורים, יפה בן דוד, התייחסה בחריפות לחוק החינוך המיוחד וטענה כי ההתנגדות שלה בעבר לחוק במתכונתו הנוכחית הייתה מוצדקת. לדבריה, החוק נחקק ללא תשתית מקצועית מתאימה וללא תקציבים מספקים.

בן דוד, אמרה כי “אי אפשר לחוקק חוק בלי אמצעים ושיטות טיפול”, והדגישה כי מורים שאינם מוכשרים לטפל בתלמידי שילוב אינם יכולים להתמודד עם עומס של תלמידים בכיתה שחלקם הם תלמידי שילוב, שדורשים תשומות נוספות, כשלמורים אין את הידע הנדרש על מנת לסייע להם. היא הזהירה כי אם לא יבוצעו שינויים, מנהלים ומורים רבים ינטשו את המערכת.

היא קראה לצמצום מספר התלמידים בכיתות ובגנים, להקמת מרכזים טיפוליים בכל בית ספר, ולהפסקת העברת אחריות להורים בבחירת המסגרת החינוכית. לדבריה, “המאבק האמיתי הוא על תקצוב ועל שינוי חוק החינוך המיוחד.” בנוסף היא אמרה שעל מנת להשיג הישגים מול משרד האוצר צריך לפעול בשיתוף פעולה והיא כבר נעזרת בביבס ומשיגה הישגים בזכות שיתוף הפעולה.

סגניתה של בן דוד, עדנה דוד, שהיא גם יו"ר סניף חיפה, אמרה בכנס כי הסתדרות המורים שמה לה למטרה לייצג את עובדי ההוראה ולפעול על מנת לתת מענה לכל צורך של המורים. כמובן, על מנת לדאוג למעמדם של עובדי ההוראה צריכה להיעשות גם עבודה מול כלל הגורמים המשפיעים על בתי הספר. היא סיימה את דבריה באיחולי הצלחה לקראת שנת הלימודים המתקרבת למנהלים, למורים, לגננות, הסייעות וכמובן לתלמידים והוריהם.

המשטרה מציגה תמונת מצב: אלימות, סמים ושינויים בחקיקה

ראש מנהל חינוך, תרבות וספורט בעירייה אילנה טרוק בכנס (צילום: מיכל גרובר)
ראש מנהל חינוך, תרבות וספורט בעירייה אילנה טרוק בכנס (צילום: מיכל גרובר)

את המושב השני הנחתה ראש מנהל החינוך, תרבות וספורט בעיריית חיפה אילנה טרוק. טרוק זכתה למחווה מרגשת מצד הצוות שלה, שניצל את הכנס על מנת להחמיא לה על הזכייה, שפורסמה אתמול, בפרס החינוך לעיר חיפה. המושב השני עסק בנושא המרכזי של הכנס, האלימות לצד התקווה.

סנ"צ יובל רביבו הציג את תמונת המצב מזווית המשטרה. לדבריו, בתי הספר מבקשים מהמשטרה להגיע ולדבר עם תלמידים על השלכות האלימות והבריונות ברשת. הוא הדגיש כי אחת המטרות המרכזיות היא להגדיל את שיעור הגיוס המשמעותי לצה"ל.

רביבו התייחס גם לשינוי בחקיקה בנוגע לשימוש בקנאביס, וציין כי קטינים שיגיעו לחקירה יקבלו סניגור כבר מהשנה הבאה. לדבריו, “אני מקווה שהחקירות לא ייפגעו כתוצאה מכך, כי צריך לחשוב גם על קורבנות העבירה.” הוא ציין כי לא רק מערכת החינוך מתמודדת עם מחסור במורים והמצב דומה גם במשטרה, שמתקשה לאייש תקנים של שוטרים.

שולחנות עגולים: בין אלימות לתקווה

לאחר הפסקה קצרה התיישבו המשתתפים לשולחנות עגולים, שבהם דנו במרחב שבין אלימות לתקווה בחברה הישראלית ובמערכת החינוך. המפקחים, מנהלי אגפי החינוך ונציגי הרשויות ניסו לגבש דרכי פעולה משותפות להתמודדות עם האלימות, לחיזוק החינוך המיוחד ולשיפור תנאי העבודה של המורים.

הדיון התמקד בשאלה כיצד ניתן לייצר מערכת חינוך שמעניקה ביטחון, שייכות ומשמעות לתלמידים, תוך התמודדות עם מחסור בכוח אדם, עומס בכיתות ושינויים חברתיים מהירים.

בסיום הכנס הדגישו המשתתפים כי ההיערכות לשנת הלימודים הקרובה חייבת להישען על שיתוף פעולה רחב בין כל הגורמים במערכת, מתוך הבנה שהאלימות, המחסור במורים והאתגרים בחינוך המיוחד אינם בעיות נקודתיות אלא מציאות שמעצבת את חיי התלמידים מדי יום. לצד הקושי, הורגשה גם תחושת מחויבות עמוקה לשינוי, ורבים הביעו תקווה שכנסים מסוג זה, המפגישים את כל בעלי התפקידים סביב שולחן אחד, ימשיכו להתקיים ויחזקו את תחושת המוגנות של התלמידים בכל רחבי הארץ.

המכון לחקר כתבי הרמב״ם-בין חזון למציאות

0
המכון לחקר כתבי הרמב”ם (איור ד״ר דוד בר און)
המכון לחקר כתבי הרמב”ם (איור ד״ר דוד בר און)

בשכונת רמת בגין, ברחוב הרב דוד אסף 3, ניצב מבנה ציבורי יוצא דופן – ״יד הרב דוד אסף, המכון לחקר כתבי הרמב“ם”. שמו מעיד על ייעודו המקורי, אך סיפורו של המקום מלמד כי במהלך השנים השתנה אופיו במידה ניכרת.

קיצור תולדות המכון

ראשיתו של המכון במפעלו של הרב דוד אסף, שהקדיש שנים לחקר לשונו של הרמב"ם ויזם את „אוצר לשון הרמב"ם” – קונקורדנציה, כלומר מפתח אלפביתי מקיף למילים ולמראי המקום ב„משנה תורה”. הכרכים הראשונים ראו אור בחיפה ב־1960.

לאחר פטירתו המשיך בנו, הרב יהודה אסף, את המפעל, ובראשית שנות ה־70 הוקם לזכרו „יד הרב דוד אסף – מכון לחקר כתבי הרמב"ם”. פעילות המכון כללה הוצאה לאור של ספרים ומחקרים שעסקו בכתביו של הרמב"ם, ובהם גם כתביו הרפואיים.

בשנות ה־80 הוקם עבור המכון משכן קבע ברמת בגין, בתכנון האדריכלים ישעיהו אילן וגדעון אדרת.

המחלוקת סביב השימוש במבנה

שנים לאחר הקמתו הפך השימוש במבנה למוקד של מחלוקת ציבורית ומשפטית.

בשלהי 2017 מחו תושבים ברמת בגין על כך שבמקום החלה לפעול ישיבה חרדית. לטענתם, מבנה שנועד לשמש מכון לחקר כתבי הרמב"ם החל לשמש בפועל למטרה אחרת, החורגת מן הייעוד שלשמו הוקצה.

בעקבות תלונות התושבים פעלה עיריית חיפה במקום, בין היתר לפינוי ציוד ולפירוק מחיצות שהותקנו במבנה. העמותה המפעילה את המכון טענה מצדה כי פעולות העירייה נעשו שלא כדין וגרמו נזק למבנה, והסכסוך עבר לזירה המשפטית.

בשנת 2018 הגישו העמותה ויהודה אסף תביעת נזיקין נגד עיריית חיפה ובכירים בה. בהמשך פונתה הישיבה מן המקום, ובשנת 2020 הסתיים ההליך המשפטי בהסכם פשרה שהושג במסגרת גישור. בית משפט השלום בחיפה נתן להסכם תוקף של פסק דין, ובעקבותיו נדחתה התביעה.

העמותה המנהלת

העמותה „יד הרב דוד אסף – מכון לחקר כתבי הרמב"ם” עדיין רשומה כעמותה פעילה וכתובתה היא במקום. עם זאת, הנתונים הכספיים העדכניים מצביעים על פעילות מצומצמת מאוד: המחזור המדווח לשנת 2024 עמד על אלפי שקלים בודדים, ללא עובדים וללא מתנדבים מדווחים.

נתונים אלה, בצירוף היעדר פרסומים עדכניים על פעילות מחקרית, כנסים או הוצאה לאור בהיקף משמעותי, מעלים את האפשרות כי פעילותו של המכון כמוסד מחקר הצטמצמה מאוד. נראה כי כיום עיקר השימוש במבנה הוא לצורכי תפילה ולימוד.

המכון לחקר כתבי הרמב”ם (איור ד״ר דוד בר און)
המכון לחקר כתבי הרמב”ם (איור ד״ר דוד בר און)

על הבניין

הבניין הוקם ב-1982 ותוכנן בידי האדריכלים ישעיהו אילן וגדעון אדרת. מן התכניות המקוריות השמורות בארכיון ישעיהו אילן בספרייה הלאומית עולה כי אחד המרכיבים המרכזיים בפרויקט הוא בית מדרש ובית כנסת, ובו אולם תפילה, בימה, ארון קודש וגלריות.

הבניין עצמו מתוכנן כקובייה ומעליה גג מרחף שמנותק מדפנות הקובייה. חלל הקובייה בגובה של כ-15 מ׳, מכיל את אולם התפילה המשמש כבית כנסת וכבית מדרש. גלריה היקפית הצופה אל חלל התפילה משמשת לאזור לימוד ואחסון ספרים.

המאפיין הייחודי של הבניין הוא ״הגג המרחף״, המנותק ממעטפת הבניין ומורכב ממערכת של קמרונות מוצלבים הנתמכת ע״י סידרת עמודי בטון גבוהים. 

על האדריכלים

האדריכל ישעיהו אילן (1931–1999) היה מבכירי המתכננים שעסקו בישראל באדריכלות של בתי כנסת, ישיבות ומוסדות דת. הוא למד אדריכלות בטכניון ובהמשך נמנה עם הסגל האקדמי של הפקולטה. לצד עבודתו המקצועית עסק גם בהיבטים העיוניים של הקשר בין אדריכלות למחשבה היהודית, ובין היתר חקר את תפיסת החלל האדריכלי במשנה ובתלמוד.

משנות ה־60 פעל אילן בשותפות עם האדריכל גדעון אדרת, ובמסגרת משרדם תוכננו מבני ציבור, מוסדות חינוך ומבני דת רבים. גם המכון לחקר כתבי הרמב"ם תוכנן על ידי משרד ישעיהו אילן–גדעון אדרת, אדריכלים ומתכנני ערים.

אחד המאפיינים הבולטים בעבודתו של אילן בתחום בתי הכנסת היה העיסוק בגג כאלמנט אדריכלי וסמלי בפני עצמו. במכון לחקר כתבי הרמב"ם בולט במיוחד „הגג המרחף”, המנותק חזותית מקירות החלל המרכזי. מוטיב  זה מופיע בשני מבנים נוספים שתוכננו ע״י י.אילן בחיפה: בית הכנסת בעין הים ובית הכנסת ״אליהו הנביא״ בשכונת אחוזה.

המצב כיום

בביקור במקום מתגלה פער ניכר בין שמו וייעודו של המוסד, „המכון לחקר כתבי הרמב"ם”, לבין המציאות כיום. לא ניכרה פעילות של מוסד מחקר פעיל. הרושם המתקבל מן הביקור הוא כי עיקר השימוש במבנה כיום הוא לצורכי תפילה ולימוד בהיקף מצומצם.

מצבו העכשווי של המבנה אינו מנותק, ככל הנראה, ממצבה של העמותה המנהלת אותו, כפי שעולה מן הדיווחים הכספיים העדכניים. מצב זה עשוי להסביר, לפחות בחלקו, את הפער בין ייעודו של המוסד לבין מצבו הפיזי והתחזוקתי הנוכחי.

סיפורו של ״המכון לחקר כתבי הרמב״ם״ הוא גם סיפורו של הפער שבין חזון שאפתני לבין מציאות שהלכה והצטמצמה עם השנים.

תודות

תודתי לנגה כרמי, מנהלת תאגיד החדשות ״חי פה״ על הצעת הנושא לכתבה ועל תמיכתה לאורך השנים בפרויקט ״סיפור בניין״ שמתפרסם באתר זה.

קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.

המכון לחקר כתבי הרמב”ם (איור ד״ר דוד בר און)
המכון לחקר כתבי הרמב”ם (איור ד״ר דוד בר און)

נתינה או ריצוי? הגבול שבו אנו מתחילים לוותר על עצמנו

0
ריקי מבחינה בהודעה שנשלחה אליה מחברתה בטלפון הנייד.(יצירת AI) פנינה אמור
ריקי מבחינה בהודעה שנשלחה אליה מחברתה בטלפון הנייד.(יצירת AI) פנינה אמור

הנייד בתיקה של ריקי רטט.
היא הוציאה את הטלפון, ומעבר לקו נשמע קולה של חברתה.

"היי, ריקי, מה נשמע?"
"אני מביאה לך את רונן אחרי העבודה, אני חייבת לצאת לפגישה חשובה ואין לי שמרטף."

ריקי שתקה רגע, כל מה שרצתה אחרי העבודה היה לחזור הביתה, לחלוץ נעליים, להכין משהו לשתות ולנוח.
השבוע האחרון היה עמוס במיוחד, והיא הבטיחה לעצמה שהיום היא בעיקר רוצה לנוח.
אך אם אומר לה לא, היא בטח תכעס, חשבה לעצמה.

"אה… תקשיבי … אני…"

"מה קרה ריקי? איני שומעת אותך."
"את מסיימת בשתיים, נכון?"

"כן… אבל…" לחשה ריקי.

יופי, אביא אותו בסביבות רבע לשלוש."
"את פשוט מצילה אותי." הבהירה לה חברתה.

ריקי ניסתה להסביר שהבקשה אינה מתאימה לה, אך בצד השני נשמע קולה הממהר של חברתה.
"תודה, נשמה, ידעתי שאפשר לסמוך עלייך".

השיחה נותקה. ריקי נשארה להביט במסך, היא לא אמרה כן, אבל גם לא השיבה בשלילה.

בשעה רבע לשלוש נשמעה נקישה בדלת.
רונן נכנס עם תיק קטן, בקבוק מים וטאבלט בידו.

"אני אחזור בשש, גג שש וחצי." הבטיחה ומיהרה לצאת.

ריקי הנהנה קלות בראשה.

בשש וחצי היא לא הגיעה, וגם לא בשבע.
רונן היה רעב, הסלון נראה כאילו עבר טורנדו קטן, וריקי הרגישה את העייפות מטפסת יחד עם הכעס.

בשבע ועשרים נשלחה הודעה: "מאמי, הפגישה מתארכת, עוד שעה בערך. מקווה שזה בסדר.
היא הוסיפה אייקון לב.

ריקי קראה את ההודעה שוב, האצבעות שלה היו מונחות על המקלדת, היא כתבה: "זה ממש לא בסדר, אמרת שש."
מחקה מיד, ושוב כתבה: "אני מאוד עייפה ולא כך סיכמנו."
ושוב חששה ומיד מחקה.
לבסוף כתבה: " אין בעיה."

שתי מילים בלבד, אך הפעם כאשר הביטה בהן על המסך משהו בה התכווץ, היא חשה שיש בעיה.
הבעיה הייתה שהיא אומרת שהכל בסדר, ובתוכה הרגישה אחרת.

כעבור מספר ימים שוב צלצל הטלפון.

"ריקי, אני צריכה שתעשי לי טובה. תוכלי לקפוץ אחרי העבודה לקניון ולהחליף לי את המתנה שקניתי לאימא שלי? אין לי זמן להגיע לשם היום, ומחר אני צריכה להגיש לה."

ריקי נשמה עמוק. היא כבר הכירה את התחושה הזו,
עוד בקשה, עוד סידור שהיא אמורה לדחוף ללו"ז שלה.
אך הפעם משהו בה השתנה.

בימים האחרונים היא חשבה לא מעט על עצמה, על הפעמים בהן אמרה כן, כאשר התכוונה ללא, פעמים בהן ויתרה כדי לא לאכזב ולמנוע אי – נעימות.
היא הבינה שאם לא תתחיל לעבוד עם עצמה, שום דבר לא ישתנה.

ומיד השיבה:
"לא, היום איני יכולה, יש לי דברים שאני צריכה לעשות."
לכמה שניות השתררה שתיקה.
"מה?" שאלה בפליאה חברתה.
"אני לא אוכל להגיע לקניון היום." השיבה ריקי.
"מה זאת אומרת לא תוכלי?"
"פשוט לא מתאים לי היום." השיבה ריקי.
קולה של חברתה התחדד.
"לא מתאים לך? ממתי את עונה לי ככה!"

ריקי הרגישה איך הדופק שלה מתחיל לעלות.
"אני משיבה לך יפה, שאיני יכולה."
"באמת, כל פעם שאני צריכה משהו קטן, אני אמורה להתחנן אליך?" נזפה בה חברתה.
"את ממילא מסיימת מוקדם, מה הבעיה לקפוץ לשם?"
"מצטערת, איני יכולה, יש לי סידורים לעשות."
"סידורים לעשות… " חזרה על דבריה בלעג.
"פתאום נעשית מאוד עסוקה…"
ריקי שתקה.

"אני באמת לא מבינה מה קרה לך ריקי?
שנים את עושה למעני דברים מבלי לעשות עניין, ופתאום כל דבר צריך לבדוק אם הוד מעלתה פנויה?"
המילים צרבו, לרגע עלה בה הדחף הישן, לומר: "טוב בסדר, אעשה." כדי להחזיר את השקט ולמנוע את כעסה.
אך הפעם היא עצרה.

"איני חייבת לבצע כל מטלה שאת דורשת ממני."
"סליחה?" חזרה בפליאה, כלא מאמינה למשמע אוזניה.
"אני שמחה לסייע כאשר אני יכולה וברגע שמתאים לי, אך זה לא אומר שאני תמיד פנויה עבורך."
חברתה צחקה צחוק קצר וקר.

"ואוו ריקי, הפתעת אותי, איני מבינה מה עובר עליך? זו אינה חברות!
ריקי השיבה בקול ברור: "כאשר לא מתאים לי, החלטתי לומר זאת."
"עזבי, אני כבר אסתדר."
חברתה ניתקה את הטלפון.

ריקי נותרה עם הטלפון ביד, ליבה פעם בחוזקה.
מצד אחד חשה אשמה, אך בתוכה הייתה לה תחושה שצלחה בהשמת הגבול.
ומיד עלתה בה שאלה שלא נתנה לה מנוח:
איך קרה שהעזרה שלה, שניתנה שוב ושוב מרצון, הפכה בעיני האחר לדבר מובן מאליו?

זה בדיוק המקום שבו ריצוי מתחיל לגבות מחיר.
אנחנו משיבים בחיוב גם כאשר לא מתאים לנו, כדי לא להכעיס.
שותקים, ובתוכנו מצטברים כעס, עייפות ותסכול.

הריצוי עשוי להיראות כמו נדיבות, אך יש הבדל משמעותי בין נתינה לבין ריצוי.
נתינה נעשית מתוך בחירה.
ריצוי נעשה פעמים רבות מתוך פחד.
הפחד שהאחר יכעס או יתרחק.
ככל שאנו מרצים, הסביבה עלולה להתרגל לכך שאנו זמינים עבורם תמיד.
וביום שאנו מסרבים, נדמה שעשינו משהו חריג.

לומר לא, אינו מעשה תוקפני. אסרטיביות היא היכולת לומר בצורה ברורה ומכבדת מה מתאים לנו ומה לא. בלי לתקוף את האחר ובלי לבטל את עצמנו.
אדם אסרטיבי אינו חייב להסביר את עצמו שוב ושוב, להמציא תירוצים או להתנצל על עצם העובדה שיש לו גבולות.
אכזבה של האחר אינה בהכרח סימן שעשינו משהו לא בסדר.
הגבולות שאנחנו מציבים יכולים ללמד אותנו הרבה על הקשרים שלנו.
אדם שמכבד אותנו יכול להתאכזב, אך עדיין להבין שגם לנו יש צרכים, זמן ורצונות, וכאשר כל סירוב מצידנו מתקבל בכעס ובהאשמות, כדאי לשאול את עצמנו אם הקשר הזה אכן חיובי עבורנו.

ריקי לא הפסיקה להיות חברה טובה, היא החלה להבין שחברות טובה אינה מחייבת אותה לוותר על עצמה.
כל מי שנוטה לרצות אחרים מתוך חשש, צריך להבין:
אסרטיביות מתחילה ברגע שבו אנו מפסיקים לשאול רק "איך הוא ירגיש אם אסרב?"
ומתחילים לשאול גם: "מה יקרה לי אם שוב אסכים בניגוד לרצוני?"

אם ההצבעה תעבור את 75% – הקול הדרוזי עשוי להיות המנדט ה־61 | טור דעה

0
בחירות - הקול הדרוזי (AI)
בחירות - הקול הדרוזי (AI)

הבחירות הקרובות עשויות להיות מהמכריעות שידעה ישראל. בעוד המפלגות הערביות נערכות להגדיל את כוחן, והליכוד, איזנקוט, ליברמן ובנט נאבקים על כל קול, כ־113 אלף בעלי זכות בחירה דרוזים בישראל וברמת הגולן יכולים להפוך ממאגר קולות מפוצל לכוח פוליטי מכריע. התנאי: להעלות את שיעור ההצבעה מכ־52% לכיוון 75%.

מערכת הבחירות נכנסת לשלב שבו כל מנדט וכל קבוצת מצביעים מקבלים משמעות מיוחדת. המאבק אינו רק על זהות המפלגה הגדולה ביותר, אלא על היכולת להרכיב גוש של 61 חברי כנסת.

במצב כזה, הקול הדרוזי אינו שולי. אם הציבור הדרוזי יעלה משמעותית את שיעור השתתפותו בבחירות, הוא עשוי להיות אחד הגורמים שיכריעו מי ירכיב את הממשלה הבאה.

מ־52% ל־75% – זה האתגר

בישראל צפויים להיות בבחירות הקרובות כ־92 אלף בעלי זכות בחירה דרוזים, וביישובי הגולן כ־21 אלף נוספים, בסך הכול כ־113 אלף.

בבחירות האחרונות שיעור ההצבעה בחברה הדרוזית היה סביב 52%. המשמעות היא שעשרות אלפי קולות נשארו בבית.

היעד צריך להיות ברור: 75% הצבעה לפחות.

בשיעור כזה יותר מ־80 אלף דרוזים עשויים להגיע לקלפיות. במערכת שבה ההכרעה בין הגושים עשויה להיות על חודו של מנדט, זהו כוח פוליטי משמעותי.

לכן האתגר הראשון אינו רק למי להצביע, אלא קודם כול לעודד את הציבור לצאת ולהצביע.

איזנקוט וליברמן כבר הבינו

גדי איזנקוט כבר החליט שיהיה מועמד דרוזי ברשימתו. אם המועמד יוצב במקום ריאלי, הרשימה עשויה לזכות ביותר מעשרת אלפים קולות דרוזיים.

גם אביגדור ליברמן מבין היטב את משמעות הקול הדרוזי. אם ישראל ביתנו תציג מועמד דרוזי במקום ריאלי, גם היא עשויה להתמודד על יותר מעשרת אלפים קולות.

עשרות אלפי מצביעים דרוזים עדיין "חונים" וממתינים. הם רוצים לדעת לא רק מי יהיה המועמד, אלא איזו מפלגה תציג תוכנית אמיתית לאתגרי העדה.

חוק הלאום, חוק קמינץ, תכנון ובנייה, קנסות, הרחבת שטחי שיפוט, תקציבי הרשויות, תעסוקה ושילוב במערכות המדינה, אלה הנושאים שלפיהם צריך לבחון את המפלגות.

בנט – יש גם קבלות

בתחרות הזאת ראוי לבחון את נפתלי בנט לא רק על פי הצהרותיו כיום, אלא גם על פי מעשיו בעבר.

בתקופות שבהן כיהן בתפקידים מיניסטריאליים התקבלו החלטות שסייעו להרחבת שטחי השיפוט של עוספיא ודלית אל־כרמל באלפי דונמים. לבנט יש אפוא זכויות ממשיות בקרב הציבור הדרוזי בכרמל.

בנט גם הצהיר בהזדמנויות שונות כי בכוונתו לתקן את חוק הלאום ולטפל בסוגיות התכנון והבנייה, הקנסות והבעיות שנוצרו בעקבות חוק קמינץ.

הניסיון המיניסטריאלי שלו מוכח. אולם כדי להפוך את האהדה לקולות, עליו להבין שהציבור הדרוזי מבקש ייצוג דרוזי במקום ריאלי, לצד התחייבות ברורה לפתרון הבעיות המרכזיות.

גם יועז הנדל השאיר חותם

ליועז הנדל יש נקודת זכות משמעותית. בתקופתו כשר התקשורת הוא פעל לחיבור היישובים הדרוזיים לתשתיות סיבים אופטיים, בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים.

לכן, אם המסגרת שבה הוא פועל תמשיך באופן עצמאי ולא תחבור לרשימה אחרת, ואם תציב מועמד דרוזי במקום ריאלי, גם היא יכולה לזכות באלפי קולות.

המצביע הדרוזי בוחן לא רק הצהרות אלא גם עשייה.

הליכוד והדמוקרטים – המועמדים הדרוזים נדחקו לאחור

בליכוד ובדמוקרטים נוצרה בעיה אחרת: בשתי הרשימות המועמדים הדרוזים נדחקו למקומות שאינם נראים כיום ריאליים.

בליכוד המועמד הדרוזי נמצא במקום ה־37, ובדמוקרטים ניתן למועמד הדרוזי המקום ה־18. לפי תמונת המנדטים הנוכחית, שני המקומות אינם מבטיחים ייצוג בכנסת.

זהו מסר שהציבור הדרוזי יבחן היטב, במיוחד כאשר מפלגות מתחרות מציעות מועמד במקום ריאלי.

יוסף חדאד – מהלך אפשרי בליכוד

כעת נכנס למשוואה גם יוסף חדאד. שמו עולה כאפשרות לשריון בליכוד, ובמקביל נבחנות מבחינתו אפשרויות פוליטיות נוספות בימין, לרבות חבירה אפשרית למסגרת של עופר וינטר.

אם נתניהו יחליט לשריין את חדאד, למהלך עשויות להיות שתי מטרות: למנוע חבירה שלו למסגרת של וינטר שעלולה לגרוע קולות מגוש הימין, ובמקביל לנסות למשוך לליכוד קולות מהציבור הערבי־נוצרי ומקהלים נוספים המזדהים עם עמדותיו.

כל עוד לא התקבלה החלטה סופית, נכון להתייחס לכך כאפשרות ולא כעובדה מוגמרת.

מבחינת הציבור הדרוזי חשוב להבהיר: שריון מועמד ערבי־נוצרי אינו תחליף לייצוג דרוזי. מדובר בשתי אוכלוסיות בעלות זהות, צרכים ואתגרים שונים.

הממשלה הנוכחית – התמיכה בדרוזים בסוריה אינה מספיקה

אי אפשר להתעלם מתמיכתה של הממשלה הנוכחית בדרוזים בסוריה. למרות העיכוב בתגובה בחלק מהאירועים, ישראל נקטה צעדים להגנתם, והציבור הדרוזי בישראל מעריך זאת.

אבל הבחירות בישראל יוכרעו גם על פי מה שהתרחש כאן.

חוק הלאום לא תוקן. השלכות חוק קמינץ ממשיכות להטריד משפחות רבות. בעיות התכנון והבנייה לא נפתרו, תקציבים נותרו תקועים והרשויות המקומיות ממשיכות להתמודד עם קשיים.

התמיכה באחים הדרוזים מעבר לגבול חשובה, אך היא אינה יכולה להחליף טיפול בבעיות הדרוזים אזרחי ישראל.

לכן קשה לראות את הציבור הדרוזי חוזר בהמוניו ובאופן אוטומטי למפלגות הממשלה.

המפלגות הערביות – 15 ואף 16 מנדטים?

ההתפתחות שעשויה לשנות באופן משמעותי את המתמטיקה של הבחירות מתרחשת בחברה הערבית.

המגעים בין חד"ש, תע"ל ובל"ד עשויים לסלול את הדרך להקמת רשימה משולשת. ההסכמות עדיין אינן סופיות, אבל בתרחישים מסוימים מדובר על פוטנציאל של כ־9 מנדטים לרשימה כזאת.

במקביל, מנסור עבאס פועל להרחיב את בסיס התמיכה של רע"ם. המגעים עם יואב סגלוביץ' הם חלק מהניסיון לפנות גם לקהלים שאינם מזוהים באופן מסורתי עם התנועה האסלאמית.

קיים גם ניסיון להרחיב את הפנייה לציבור הנוצרי, ובין האפשרויות הנבחנות שילובה של דמות נוצרית מוכרת מעולם התקשורת הערבית.

אם רע"ם המורחבת, תגיע ל־6–7 מנדטים והרשימה המשולשת תתקרב ל־9, שתי הרשימות הערביות עשויות להגיע יחד ל־15 ואף 16 מנדטים.

זו עדיין הערכה ולא תוצאה ידועה מראש. הרבה תלוי בשיעור ההצבעה בחברה הערבית. גם הערכתו של הסוקר יוסף מקלדה, מצביעה על הפוטנציאל הטמון באיחוד הכוחות ובעלייה בשיעור ההצבעה.

וכאן חוזרים למנדט ה־61

אם המפלגות הערביות אכן יגיעו יחד ל־15–16 מנדטים, המתמטיקה הפוליטית משתנה.

אם המפלגות הציוניות יבקשו להרכיב ממשלה של 61 חברי כנסת ללא הישענות על המפלגות הערביות, כל כמה אלפי קולות עשויים להיות מכריעים.

בדיוק כאן גדלה חשיבותו של הציבור הדרוזי.

יש מאגר גדול של מצביעים דרוזים שעדיין לא החליטו היכן להניח את קולם. איזנקוט, ליברמן, בנט, הליכוד ומסגרות נוספות יתחרו עליהם. כמה אלפי קולות שיעברו מצד אחד לאחר יכולים להיות שווים מנדט ובמערכת צמודה אולי אף להכריע איזה גוש יוכל להרכיב ממשלה.

הציבור הדרוזי אינו צריך להיות קולות בכיסו של איש. עליו לבחון שלושה דברים: מי מציב מועמד דרוזי במקום ריאלי, מי מציג תוכנית מחייבת לאתגרי העדה, ומי הוכיח בעבר שהוא מסוגל גם לבצע.

אבל התנאי הראשון הוא השתתפות.

אם נישאר סביב 52% הצבעה, אחרים יקבעו עבורנו. אם נעלה ל־75% ומעלה, הקול הדרוזי יכול להפוך מכוח מפוזר לכוח פוליטי מכריע.

במערכת שבה המפלגות הערביות עשויות להגיע ל־15–16 מנדטים, ובמקביל מתנהל מאבק קשה על היכולת להגיע ל־61, הציבור הדרוזי יכול להיות הרבה יותר מעוד קבוצת מצביעים.

הוא עשוי להיות המנדט ה־61.

שריפה פרצה במרפאת שיניים בבחיפה

0
שריפה פרצה במרפאת שיניים בשדרות מוריה בחיפה – דיירים חולצו מהמבנה - דוברות כבאות והצלה לישראל | מחוז חוף 20/8/26 (צילום: כבאות והצלה לישראל)
שריפה פרצה במרפאת שיניים בשדרות מוריה בחיפה – דיירים חולצו מהמבנה - דוברות כבאות והצלה לישראל | מחוז חוף 20/8/26 (צילום: כבאות והצלה לישראל)

(חי פה) שריפה פרצה במרפאת שיניים הממוקמת בקומה השנייה של מבנה מגורים בן שלוש קומות בשדרות מוריה בחיפה. צוותי כבאות והצלה מתחנת חיפה הוזעקו למקום לאחר דיווחים על אש ועשן רב. דיירי המבנה הונחו להסתגר בבתיהם, ושלושה מהם חולצו לאחר מכן. לא דווח על נפגעים.

מוקדני 102 הנחו את הדיירים להסתגר בבתיהם

עם קבלת הדיווחים במוקד 102 אודות השריפה והעשן הרב שהיתמר מהמבנה, הנחו המוקדנים את דיירי הבניין להישאר בבתיהם וסיפקו להם הנחיות מצילות חיים. צוותי הכבאות שהגיעו למקום פעלו לכיבוי מוקד האש, ובמקביל ביצעו סריקות לאיתור לכודים ופעלו לשחרור העשן מהמבנה. בשל העובדה שבמרפאת השיניים נמצאים מכשירי רנטגן, הוזנק למקום גם צוות ניטור ואיכות סביבה, על מנת לשלול מעורבות של אווירה רעילה ומסוכנת.

שריפה פרצה במרפאת שיניים בשדרות מוריה בחיפה – דיירים חולצו מהמבנה - דוברות כבאות והצלה לישראל | מחוז חוף 20/8/26 (צילום: כבאות והצלה לישראל)
שריפה פרצה במרפאת שיניים בשדרות מוריה בחיפה – דיירים חולצו מהמבנה – דוברות כבאות והצלה לישראל | מחוז חוף 20/8/26 (צילום: כבאות והצלה לישראל)

שלושה דיירים חולצו מהקומה השלישית

לאחר שהצליחו הכבאים לשחרר את העשן מהמבנה, שלושה דיירים שהונחו להסתגר בקומה השלישית הוצאו מהמבנה בליווי לוחמי האש. לא דווח על נפגעים באירוע, אולם נגרם נזק למרפאת השיניים. חוקר דליקות מתחנת חיפה עושה את דרכו למקום ויבחן את נסיבות פרוץ השריפה.

שריפה פרצה במרפאת שיניים בשדרות מוריה בחיפה – דיירים חולצו מהמבנה - דוברות כבאות והצלה לישראל | מחוז חוף 20/8/26 (צילום: כבאות והצלה לישראל)
שריפה פרצה במרפאת שיניים בשדרות מוריה בחיפה – דיירים חולצו מהמבנה – דוברות כבאות והצלה לישראל | מחוז חוף 20/8/26 (צילום: כבאות והצלה לישראל)