המלחמה בפייק ניוז – כנס מידע 2018 – הילטון תל אביב

הכנס עסק באמינות המידע ברשתות החברתיות ובהשפעתו על החברה האנושית. המציאות המורכבת, בה מידע אישי מופץ ברחבי הרשת, לצד "חדשות", משפיעה על תפיסת המציאות שלנו. איסוף אינטרסים כלכליים ופוליטיים, משתלבים אלה באלה ומשפיעים על האופן שבו העולם שלנו מתנהל.

ד"ר ענת פלג – חברת נשיאות מועצת העיתונות

האחריות העיתונאית היא המענה למציאות המדומיינת בעידן הפייק ניוז

ד"ר אילן תמיר – פייק ניוז בספורט

פייק ניוז משפיע על הספורט, מכיוון שספורט אינו נגמר על המגרש. יש סביב הספורט תעשייה גדולה, שיש לה היבטים כלכליים וריבוי אינטרסים.  בישראל קיימים 7 ערוצי ספורט המשדרים 24X7, עובדה זו מייצרת מציאות תחרותית מטורפת. מי שמאפשר/מממן את זה הם האוהדים אשר צמאים למידע מיידי וצורכים אותו ללא הפסקה. פייק ניוז משפיע על המציאות כאשר סוכן שחקנים יושב באולפן ומפרשן באופן סובייקטיבי, על מנת לקדם שחקנים שהוא מייצג.תמיר טוען כי במקרה של הספורט, דווקא הרשתות החברתיות הן אלה שמרסנות את הפייק ניוז המתקיים באולפן.

ד"ר גולן להט (אונ' תל אבי ואונ' אריאל) – תיזת "סוף העולם"

חידושים טכנולוגיים מונעים את היכולת לחשוף זיופים ולמעשה פורצים את הדרך עבור הפייק ניוז. המילה האחרונה טרם נאמרה, בקרוב נוכל לשמוע נאומים שלא נאמרו, מכיוון שניתן לזייף קול של אדם ולהקליט אותו בדברים שלא אמר. בעידן הזה חייבים בני האדם לאמץ את גישת הספקנות ולבקר ולבדוק את המידע אותו הם צורכים.

 

ד"ר שגית יעקובוביץ' – יו"ר עמותת אשנב

העמותה חקרה את נושא האמון / אי האמון במידע הקיים ברשתות החברתיות.

המחקר מראה כי רק 14% מהנשאלים מעידים על כך כי הם חושבים שהמידע ברשת החברתית הוא אמיתי. זה מעיד על כך שרוב הציבור הוא מפוקח ומבין שרוחב המידע ברשתות החברתיות הוא פייק ניוז. לעומת זאת, רק 10% מהנשאלים סבורים כי רוב האנשים מסוגלים להבחין בין אמת לשקר במדיה החברתית. הגולשים מייחסים חשיבות גבוהה למקור המידע ולוקחים בחשבון את ההיכרות ביניהם לבין מפיץ המידע.

באופן הזה, אגב, התפשטו ברשת וירוסים קטלניים, אשר עברו בהודעות אישיות בין אנשים לבין "חבריהם" ברשת. החברים אשר זיהו הודעה מאדם מוכר, פתחו אותה ונפגעו.

היינו רוצים שיהיה לנו כלי שיוכל לזהות בצורה ברורה את הפייק ניוז, אבל ברור לנו שתמיד יהיה האקר שיעקוף כל כלי ולכן אנחנו צריכים להשקיע יותר בחינוך שמלמד תחילה להטיל ספק במידע שמופץ ברשת ולאחר מכן להקנות לגולשים כלים לזהות פייק ניוז.

 

דניאל כהנוב – מנכ"ל Personas Media

חברות מסחריות מייצרות באופן קבוע, יוזרים פיקטיביים ברשתות החברתיות. אנשים מנסים למצוא ידיעות שתומכות בדיעותיהם ומעודדים אותן ברשת, גם אם אינן נכונות וגם כאשר הם יודעים שאמינות המידע היא נמוכה.

השפעה על דעת הקהל באמצעות קניית לייקים: חברות ובעלי עניין משלמים סכומים גבוהים לסימוני לייקים ותגובות בתשלום. המטרה היא לקדם תכנים חיוביים או שליליים. למשל, אם אני מבקש חוות דעת על רכב מסוג מסויים, יש סיכוי גבוה שאקבל תגובה ברשת המעודדת את השימוש במוצר הזה. ההודעה תופיע מאד שהוא כביכול אמיתי, אך למעשה מדובר בעובד של החברה, אשר מאתר את ההושא ברשת, באמצעות מערכות ניטור מדוייק ומגיב לחיוב ולשלילה, על  פי הצורך העסקי של אותה חברה. חלק מתגובות אלה נעשה גם על ידי רובוטים. חשוב לדעת כי בחלק מהמקרים, רובוט אחר עשוי להגיב לרובוט הראשון ולמעשה נוצרת שיחה מזוייפת (פייק) על ידי מספר רובוטים המגיבים זה לזה.

כיצד הקורא התמים מזהה פייק ניוז?

תחילה ניתן לזהות פייק יוזר – משתמש ללא תמונה, או עם תמונה אחת. ניתן לזהות תגובה שחוזרת על עצמה במספר מקומות (אז ניתן להבין שמדובר ברובוט או שמשתמש שמבצע "העתק – הדבק"…)

 

ישראל וייסמל – מנור – אונ' חיפה, חוקר תקשורת פוליטית

פייק ניוז והבחירות בארה"ב 2016

הקוטביות בעמדות הציבור בארה"ב ובכלל מגיעה לשיאים חדשים. הקוטביות נובעת מהיכולת של אנשים לסנן חדשות שאינן מזוהות עם דעתם. כך נוצר מצב שאנשים צורכים חדשות מותאמות וחיים למעשה בבועת מידע שתואמת את השקפתם. זה מאד שונה מהסיטואציה התקשורתית שהייתה נהוגה בעבר, כאשר צרכנו חדשות ממספר מצומצם של ערוצים, אשר הקפידו לשדר מסר מאוזן שאינו מזוהה עם עמדות כאלה ואחרות (כמו למשל ערוץ 1 של שנות ה-80).

דונלד טראמפ הוא יצרן של פייק ניוז, אבל הוא לא מסתיר את זה, כלומר, הוא אומר שאין אמת או שקר, יש את "האמת שלי". מחקרים מראים שטראמפ אמר עד היום מעל 3000 שקרים ברשת.

לפייק ניוז יש 70% סיכוי לשיתוף ויגיע ל לפחות 1500 איש. מחקרים מראים כי פייק ניוז מתפשטות ברשת פי שש מהר יותר מחדשות אמיתיות.

כעת מסתמנת עלייה משמעותית בארה"ב ברכישת מנויים לעיתונים. זוהי מגמה מסקרנת ביותר. המגמה הזאת מייצגת את הרצון של הציבור לצרוך מידע אמין ומאוזן. בישראל עדיין לא רואים את המגמה הזאת. ייתכן שבישראל, זה  נובע מהתפיסה של מערכות התקשורת החינמית כתקשורת איכותית.

 

ד"ר נילי שטיינפלד – אונ' אריאל

הקשר בין חדשות לבין משחקי רשת

אפליקציות חדשות שנולדו בשנים האחרונות מתארות מציאות מדומה המשולבת בתוך משחקים רשת: הקונפליקט הישראלי פלסטיני, הרעב בקונגו, המלחמה בטרור, המלחמה בסוריה, רעב בלוס אנג'לס ועוד. אנשים חווים את המציאות המדומה כאילו שהם חלק ממנה.

הצופה / השחקן, למעשה מגבש עמדות מדיניות / פוליטיות, על סמך משחק.

 

רביב טל – VIGO מקבוצת יפעת

ידיעות רבות ברשת מתחילות במילים "שמעתי ש…", "אמרו ש…" וכו'. אלה מילים שבמקרים רבים מהוות הקדמה לפייק ניוז. שמועות לא בדוקות ובמקרים רבים שקריות, מתרוצצות ברשת החברתית.

בנוגע לפרופילים שמפיצים ידיעות מזוייפות, בחלק מהמקרים אנחנו מצליחים לנתח את הפרופיל ומדוע הוא מפיץ ידיעה מזוייפת, למשל בנוגע לרצון שלו להטות דעת בנושאים פוליטיים או מסחריים. בחלק מהמקרים קשה לנו לפענח מדוע פרופיל מזוייף או אמיתי מפיץ תוכן מזוייף.