הופעת הקניונים בשנות מסוף שנות השמונים והתשעים שימחו את ליבנו ויצרו דפוסי קניה ובילוי חדשים.
במהלך הזמן נוצרו תגובות בעד ובנגד אבל אין עוררין על כך שהקניונים מייצגים כוח עצום ואלטרנטיבה שונה לחלוטין לכל מה שהיינו רגילים קודם לכן: ללכת ברחובות העיר והשכונה, ללא מזגן או בידור נלווה, חנויות פרטיות עצמאיות – לא ממותגות ולא סניפי רשתות.
האם מישהו הבין את השפעתם על ריקון המרכזים הכלכליים והמסחריים של לב העיר? את האפקט הקשה שנוצר לאלפי עסקים ומשפחות אשר עסקיהם ששכנו ברחובות ההומים והמרכזים השכונתיים היו מקור פרנסתם?
ואולי זהו מחיר הקידמה, אולי אין מקום למסחר ולעסקים פרטיים מול כוחן של הרשתות והמותגים? אולי אין מנוס מכך שהציבור מעדיף מקומות מבוקרי טמפרטורה המציעים עיסקאות של "הכל כלול ונגיש"?
נשמח לשמוע את תגובותיכם בהמשך לכתבה אודות החזרה למרכזים השכונתיים מאת מיכל ירון ב-mynet

