תיאטרון חיפה לא מפחד לקחת סיכון: מעלה 4 הפקות מקור בבת אחת

הנהלת התיאטרון הציגה את ההצגות שעתידות לעלות בקרוב על במת תיאטרון חיפה ואת "החיפאית", קבוצת השחקים החדשה שלה. מנכ"לית התיאטרון ניצה בן-צבי: אנחנו יוצרים תיאטרון חדשני ופורץ דרך ונותנים תקווה לצעירים בכל הארץ שבחיפה אפשר לממש חלומות אמנותיים.

תיאטרון חיפה ערך מסיבת עיתונאים בעיר התחתית על מנת להציג את ההצגות החדשות שהוא עתיד להעלות בשבועות הקרובים. לצד ההצגות החדשות, תיארה מנכ"לית התיאטרון ניצה בן-צבי גם את השיפוץ הבית ברחוב ירושלים 23 בהדר, שייערך כמה חודשים ולאחר השיפוץ ישמש כמועדון לתיאטרון. המועדון שעתיד לפתוח את שעריו לאחר השיפוץ בחודשי הקיץ עתיד לחזק את הקשר בין התיאטרון לשכונת הדר בה הוא שוכן.

ניצה בן צבי – מנכ"לית תאטרון חיפה 12.02.2018 (צילום – ירון כרמי)

יו"ר תיאטרון חיפה ישראל סביון אמר ששנת 2018 עומדת להיות שנה מאוד משמעותית עבור התיאטרון. "תיאטרון חיפה שוכן בהדר והיינו רוצים לראות אותו כעוגן לשכונה. שכונת הדר עומדת בפני התחדשות וחזרה למקום המרכזי לו היא רואיה, והיינו רוצים לראות את התיאטרון כאחד השחקנים המרכזיים בתהליך הזה. תיאטרון חיפה מתמודד בסביבה תחרותית ואנחנו נעשה כל מה שניתן על מנת לסייע לו בתחרות ואין לנו ספק שהתיאטרון יצליח מאוד. אני רוצה גם להודות לידידי התיאטרון שמאמינים בו מאוד ותורמים לו בנדיבות".

ישראל סביון וניצה בן צבי (צילום – ירון כרמי)

"היוצרים הצעירים בתיאטרון חיפה אמורים להעביר מסר לכל צעיר בארץ שיש לו חלום לגבי תיאטרון", אמרה בן צבי, "תיאטרון חיפה נותן הזדמנות למחזאים ושחקנים צעירים וזה אמור לשלוח מסר מעודד שערים כמו חיפה הן מקום להתגשמות חלומות. לקחנו כאן סיכון גדול ולא היינו יכולים לעשות את זה אם העירייה לא הייתה תומכת כל כך בתיאטרון וזה הזמן להגיד תודה. ההכנסות העצמיות שלנו עומדות על 40% מסך התקציב השנתי שלנו (כ 14-15 מיליון ש"ח) ואילו התמיכה בנו מגיעה לכ-16 מיליון בשנה (תמיכת העירייה והממשלה) ובסך הכול יש לנו מחזור של 31 מיליון ש"ח. רמה כזאת של הכנסות עצמיות נדיר למצוא בארץ וזה משתווה לרמת ההכנסות העצמיות שזוכה לה התיאטרון בגרמניה, למשל, ואנחנו עובדים קשה על מנת להיות ראויים לאמון הזה מהציבור ומאוד מעריכים אותו. המטרה היא לחולל שינוי, שינוי שכבר קורה והוא עוד יצבור תאוצה".

משה נאור מסביר על תכניתו לקהל שהגיע (צילום: ירון כרמי)

4 הצגות מקור במקביל

במהלך מסיבת העיתונאים הוצגו 9 השחקנים של החיפאית, הקבוצה החדשה של תיאטרון חיפה, בנבחרו מתוך כ-400 שחקנים שהציגו את מועמדותם.

המנהל האמנותי של התיאטרון משה נאור הדגיש את הסיכון שלוקח תיאטרון חיפה שרוצה להיות פורץ דרך וחדשני. "החלטנו היום לערוך את מסיבת העיתונאים בגלל שאנחנו יוצאים עכשיו עם 4 הפקות מקור בו זמנית, שכל אחת מהן היא סיכון. זה חדשות תרבות. אף תיאטרון בארץ לא מוציא 4 הפקות מקור בבת אחת. אף אחת מההפקות האלה לא דומה להפקות שכבר נראו בתיאטרון הרפרטוארי בארץ.

מימין – הבמאי אמיר קליגר – משה נאור – הילה גולן (צילום – ירון כרמי)

משה נאור: "הבמאית הילה גולן לוקחת סיכון בהצגה "ביטון" 

אנחנו נעלה את ההצגות:  'ביאות ראשונות', שחושפת את מה שקורה בליל כלולות של זוג חרדי מביים עמיר קליגר, 'ביטון' שנכתבה על ידי הילה גולן, שאותה ראיתי מופיעה בפסטיבל עכו עם הדודות שלה והיה בזה משהו מאוד עוצמתי ומרגש בשבילי. הבאנו אותה אלינו והיא מעלה את ההצגה שמתארת תהליך משמעותי שהיא עברה סביב זהותה. אני לא הייתי מעז לעלות עם הדודות שלי על הבמה, אבל גולן עושה את זה וכשראיתי אותה עוד בעכו עם הדודות מאחורה היה בזה כוח עצום. אני לא בטוח שאתם מבינים כמה אמון התיאטרון וניצה נותנים בנו. כל הפקה מקורית כזו היא סיכון גדול. אפשר גם לא להצליח, ולכן בדרך כלל לא עושים כל כך הרבה הפקות מקור בבת אחת, אבל אנחנו רוצים שהזרקור יופנה אל תיאטרון חיפה שבאומץ מעז להסתכן ואני מקווה שגם יצליח מאוד".

הילה גולן – במאית ההצגה "ביטון" (צילום – ירון כרמי)

"העבודה שלי נוצרה מנקודת מוצא מאוד אישית", הוסיפה גולן עצמה, "אני מרגישה שהסיפור שלי הוא סיפור שרצה מאוד להיות מסופר. אספתי חומרים עוד לפני החזרות. במהלך החיפוש נפתחתי לכל מיני קולות שלא הייתי קשובה להם קודם. הסיפור המשפחתי שלי הוא סיפור עלייה ממרוקו (1956). זה מעורר הרבה שאלות על זהות ונראות כיון שאני מצד אחד מרוקאית ומד שני נכדה לניצולי שואה. אני לא יודעת האם הייתה לי הפריבילגיה לעשות את ההצגה הזו בגיל 32 אם לא היו קוראים לי הילה גולן. אני רוצה להבין את מה שלקחו ממני, ואיך השפיעה עליי ההחלטה של המשפחה שלי לשנות את שם המשפחה מביטון לגולן".

 

"יש לנו חלומות גדולים", אמרה רוני ברודצקי, מי שביימה את ההצגה "אקווריום" שקצרה שבחים רבים , "שתי ההפקות הראשונות, שאנחנו מתכוונים להעלות הן 'הוראות הפעלה', מחקר של טקסטים של הוראות הפעלה ו'אמסטרדם'. אמסטרדם הוא מחזה של מאיה ערד יסעור, שעוסק בתעלומת חשבון גז שלא שולם משנות ה-40 באמסטרדם. המטרה שלנו היא ליצור מקום לקהל צעיר, אנחנו רוצים שאנשים ירצו להגיע לחיפה על מנת לצפות בתיאטרון. זה באמת רגע מרגש עבורנו".

דיור מוגן – רחב
רוני ברודצקי – במאית ההצגה אקווריום

אחד הנושאים שעלה הוא הנכונות של התיאטרון השנה לקחת סיכונים עם הפקות מקוריות וחדשניות ובנוסף ההבנה, שמקובלת כבר בעולם, שלכל הצגה צריך להיות חלל ייעודי משלה. הרעיון הוא שאם בעבר ניתן היה לשנות תפאורה באותו אולם תיאטרון, כיום מבינים שכל הצגה וכל חזון בימויי צריכים חלל שיצור את האינטימיות הנכונה בין הקהל לשחקנים. מובן, שהעלויות מאוד יקרות וגם הלוגיסטיקה ממורכבת.

דיור מוגן – רחב

לא ניתן להגיב