[hide_post_ads]

ניצולי שואה מחיפה, המתגוררים בבית החם של יד עזר לחבר, הפגינו היום, ה', 08/02/2018, מול שגרירות פולין בתל אביב. המפגינים מחו נגד ממשלת פולין, אשר העבירה חוק המכחיש את מעורבות העם הפולני ואחריותו לרצח יהודי פולין במהלך מלחמת העולם השנייה.

שמעון סבג, מנכ"ל ומייסד "יד עזר לחבר", אמר היום לחי פה:

כזכור, כ-3.4 מליון יהודים, אשר התגוררו בפולין, נרצחו בידי הגרמנים ותוך שיתוף פעולה נמרץ (מאד) של העם הפולני. כלומר, מעל מחצית  מכמות היהודים שנרצחו בשואה, היו פולנים. אדמת פולין רוויה בדם יהודי. החוק הפולני הוא מעשה חמור של ממשלת פולין נגד זכרון השואה, הוסיף סבג.

| צפו בווידאו מההפגנה:

| הפרלמנט בוורשה מכחיש את שיתוף הפעולה הפולני ברצח

הפרלמנט בוורשה אישר הלילה את "חוק מחנות ההשמדה הפולניים", שאוסר לטעון כי העם הפולני היה מעורב בפשעי הנאצים.

| המחאה של ניצולי השואה עתידה להתרחב:

כבר היום יוקם אוהל מחאה מול השגרירות הפולנית ומול קריית החסד של עמותת יד עזר לחבר, שבו יוכלו לחתום ניצולי שואה וכן אזרחים נוספים על עצומה שקוראת לפולנים לבטל החוק. "אנחנו כאן כדי להביע את המחאה שלנו ואנחנו מבטיחים שהיא לא תהיה שקטה" סיכם שמעון סבג. עשרות כלי תקשורת מארץ והעולם הגיעו לסקר את האירוע שני דיפלומטים פולנים ניסו להרגיע את הרוחות אבל כשאלה יצאו נשמע אחד הניצולים זועק. "עשיתם מאיתנו סבון בשלושה צבעים. תתביישו!!!! עכשיו אתם אומרים שאתם לא אחראים. סבון עשיתם מאיתנו!!!!".

| לשון החוק הפולני – תרגום לעברית:

לראשונה בעברית, תרגום מלא של החוק ודברי ההסבר שלו – סעיף a 55 לחוק "מכון הזיכרון הלאומי – IPN":

מי שמייחס לעם הפולני או למדינה הפולנית, בפומבי ובניגוד לעובדות, אחריות או שותפות באחריות, לפשעי הנאצים שבוצעו על ידי הרייך השלישי, כפי שהם מוגדרים באמנת בית הדין הצבאי הבינלאומי שבנספח להבנות הבינלאומיות בדבר רדיפתם וענישתם של פושעי המלחמה העיקריים ממדינות הציר באירופה, שנחתמה בלונדון ביום 8 באוגוסט 1945 (אמנת לונדון – יומן החוקים משנת 1947, סעיף 367), או לפשעים אחרים נגד השלום, נגד האנושות או פשעי מלחמה, או מקטין באופן בוטה את אחריותם של המבצעים האמיתיים של פשעים אלה, צפוי לקנס או למאסר עד 3 שנים. פסק הדין יובא לידיעת הציבור.

פעל מבצע המעשים המצוינים בסעיף 1 ללא כוונה תחילה, הוא צפוי לקנס או להגבלת חופש.

לא ייחשב עבריין מי שביצע את המעשים המוגדרים בסעיפים 1 ו-2 במסגרת פעילותו האומנותית או המדעית.

הנמקה

מזה שנים רבות אנחנו נתקלים במרחב הציבורי, בפולין ומחוצה לה, במונחים כגון "מחנות מוות פולנים", "מחנות השמדה פולנים" או "מחנות ריכוז פולנים". לא אחת משתמשים במונחים אלה שוב ושוב אותם אנשים, הם מופיעים באותם ביטאונים או באותן תחנות רדיו וטלוויזיה. מופיעים גם פרסומים או תוכניות המעוותים ביודעין את ההיסטוריה, בעיקר את זו החדשה ביותר.

אין ספק שביטויים מסוג זה, ביטויים הנוגדים את האמת ההיסטורית, מביאים לתוצאות משמעותיות ופוגעים ישירות בשמם הטוב של המדינה הפולנית והאומה הפולנית. הם משפיעים לרעה על תדמיתה של המדינה, בעיקר מחוץ לגבולותיה, כיוון שהם מעוררים אצל הנמענים את הרושם שהאחריות לפשעי הרייך השלישי הגרמני חלה על העם הפולני ועל המדינה הפולנית.

הניסיון המצטבר מראה שאזרחי פולין, גם אלה הנמצאים מחוץ לגבולותיה, כמו גם ארגונים לא ממשלתיים מגיבים על התבטאויות מסוג זה. בעיקר הם נוהגים להודיע על מקרים כאלה לגופים ממלכתיים בציפייה לנקיטת צעדים מהירים ויעילים כדי להעמיד על דיוקו את המידע השגוי הזה, שלא נסמך על אמת היסטורית, אך חודר למרחב הציבורי. הם מנסים גם לנקוט צעדים משפטיים נגד אנשים ומוסדות שפרסמו תכנים מסוג זה. פעולות אלה לא היו יעילות על פי רוב, לא רק בשל היעדר אמצעים פיננסיים אלא גם בשל מכשולים משפטיים.

הנוהג במקרים כאלה היה להסתייע בהתערבות דיפלומטית טהורה בלבד, כלומר הגשת כתבי מחאה על ידי שגרירי פולין. יש לציין שכתוצאה מן הפעילות הדיפלומטית הזאת התחייבו פרסומים וסוכנויות ידיעות מסוימים לא להשתמש עוד בהגדרות כגון "מחנות פולנים". ואולם במבט נרחב יותר נראה שאין די בפעילות דיפלומטית זו. עדיין מופיעות בשיח הציבורי הצהרות המצביעות על השתתפות, ארגון או אחריות של העם הפולני והמדינה הפולנית לפשעי הרייך השלישי הגרמני, דבר שמעורר מחאות מוצדקות בדעת הקהל הפולנית.

במצב עניינים זה יש ליצור כלים משפטיים יעילים שיאפשרו לשלטונות פולין לנהל מדיניות היסטורית תקיפה ועקבית נגד זיוף ההיסטוריה הפולנית ולמען שמירה על שמן הטוב של הרפובליקה הפולנית ושל האומה הפולנית.

לאור האמור לעיל ובמסגרת אמצעי ההגנה שמעניק החוק הפלילי מוצע בזאת להוסיף סעיף חדש לחוק מיום 18 בדצמבר 1998 – "המכון לזיכרון לאומי – הוועדה לרדיפת פשעים נגד העם הפולני" (יומן החוקים משנת 2016, רשומה 152 עם שינויים מאוחרים יותר) (להלן "המכון לזיכרון לאומי"). הסעיף המוצע, שיסומן a55, יציג סוג חדש של עבירה שעיקרה ייחוס לאומה הפולנית או למדינה הפולנית, בפומבי ובניגוד לעובדות, אחריות או אחריות משותפת לפשעי הנאצים שנעשו על ידי הרייך השלישי הגרמני.

מדובר בפשעים כפי שהם מוגדרים בסעיף 6 של "אמנת בית הדין הצבאי הבינלאומי" הנספח ל"הבנה הבינלאומית בדבר רדיפה וענישה של פושעי מלחמה עיקריים ממדינות הציר באירופה", שנחתמה בלונדון ביום 8 באוגוסט 1945, או פשעים אחרים הפוגעים בשלום, באנושות ופשעי מלחמה, או הקטנה בוטה בדרך אחרת של חלקם של האשמים האמיתיים בפשעים אלה.

רעיון הענישה על התנהגות המוגדרת בסעיף a 55 המוצע שואב מפירות העבודה המשפטית של האיחוד האירופי – החלטת מסגרת של המועצה 2008/913 מיום 28 בנובמבר 2008 בדבר מאבק בצורות מסוימות ובתופעות של גזענות ושנאת זרים באמצעות החוק הפלילי (UE L מיום 6.12.2008, עמ' 55; להלן "החלטת מסגרת 2008/913).

על פי סעיף 1 סעיף קטן 1d להחלטה זו חייבות המדינות החברות להבטיח ענישה על מעשים מכוונים שהם הסכמה בפומבי, שלילה או הקטנה בולטת של הפשעים המוגדרים בסעיף 6 של אמנת בית הדין הצבאי הבינלאומי הנספחת ל"הבנה בינלאומית לעניין רדיפה וענישה של הפושעים העיקריים של מדינות הציר האירופי" שנחתמה בלונדון ב-8 באוגוסט 1945, הכפופים לסמכות השיפוט של בית הדין הצבאי הבינלאומי בנירנברג.

על פי סעיף 6 באמנת בית הדין הצבאי הבינלאומי, הפשעים הנדונים הם: פשעים נגד השלום, הכוללים תכנון, הכנה, ייזום או ניהול מלחמה תוקפנית או מלחמה שהיא הפרה של הסכמים, הבנות או ערובות בינלאומיות, או השתתפות בתכנון או במזימה לשם ביצוע אחד המעשים דלעיל; פשעי מלחמה, דהיינו: הפרה של חוקים ונוהגים של ימי מלחמה שיכללו, אבל לא יוגבלו, לרצח, יחס רע או גירוש לעבודות כפייה או למטרה אחרת של אזרחים בשטח כבוש או משטח כזה, רצח או יחס רע לשבויי מלחמה או יורדי ים; רצח בני ערובה; ביזה של נכסים ציבוריים או פרטיים; הרס כלאחר יד של שכונות, ערים או כפרים או הרס שאינו מחויב על ידי המלחמה; פשעים נגד האנושות, דהיינו: רצח, השמדה, שעבוד, גירוש ומעשים בלתי אנושיים אחרים נגד אוכלוסייה אזרחית כלשהי לפני מלחמה או במהלכה, או רדיפה פוליטית, גזענית או דתית תוך ביצוע פשעים הנכללים בסמכותו של בית הדין או קשורים לסמכותו, ללא קשר אם היו המעשים מוגדרים כפשע במדינה בה בוצעו אם לאו.

הסעיף המוצע 55א יהווה השלמה פונקציונלית ליישום במסגרת סדר הדין הפולני של אותה החלטת מסגרת 2008/913. סעיף זה ממלא גם את המטרות הכלליות של החוק המוצע, כיון שלדעת המציע הצהרות המסלפות עובדות היסטוריות הקשורות למשל לפשעים המוניים במחנות ריכוז מסלפים את אופיים האמיתי של אירועים כאלה ובכך מהווים מעשים שתוכנם מתאימה לסעיף הנדון של החלטת המסגרת 2008/913. ביטויים פומביים מטעים בדבר מהותם האמיתית של מעשים נפשעים תוך ייחוס האחריות למעשים כאלה לאזרחי מדינה אחרת מקרינים על תפיסת המעשים האלה על ידי הנמענים תוך סילוף טיבם האמיתי והיקף העובדות ההיסטוריות ותוך צמצום האחריות של מבצעיהם האמיתיים של מעשים אלה.

אחריות על סמך סעיף 55a המוצע תחול גם על התבטאויות אחרות המצמצמות באופן בוטה את אחריותם של המבצעים אמיתיים, למשל כאלה הממזערות באופן קיצוני את הכוונה או את ההיקף של הפשעים הנזכרים.

על מנת לשמור על לכידות מערכת המשפט, הסעיף המוצע 55א מתייחס למינוח המופיע בסעיף 55 של חוק "מכון הזיכרון הלאומי", המגדיר גם הוא פעילות "ציבורית ומנוגדת לעובדות".

העונשים המוצעים בסעיף 55a הם קנס או שלוש שנות מאסר והם תואמים את מידת הנזק הציבורי של עבירה זו ומתאימים למקובל היום במסגרת ענישה על מעשים בעלי אופי דומה, במיוחד בסעיף 55 של חוק "המכון לזיכרון לאומי" וסעיף 133 של סדר הדין הפלילי.

עם זאת, במסגרת העונשים הצפויים מוצע גם עונש חלופי – קנס – דבר שלא רק מבטיח לבית המשפט גמישות רבה יותר במתן גזר הדין, אלא גם מקיים את אחת המטרות החשובות של החוק המוצע, והוא שגזר הדין יגרום לעובר העבירה מצוקה אמיתית, ותפקיד כזה אמורה למלא קודם כול אחריות פיננסית במובנה הרחב (גם במסגרת אמצעי הגנה של המשפט הפלילי).

יש להוסיף, כי העונשים המצוינים בסעיף 55a המוצע – קנס או מאסר – אינם הבחירות היחידות העומדות לרשות בית המשפט במקרה של אשמה. כמו בכל הליך פלילי, גם במקרה זה עומדת לרשות בית המשפט שורה רחבה של כלים, המאפשרים לנקוט כלפי הנאשם אמצעי ענישה חמורים פחות. למשל, אם התמלאו התנאים שבחוק, יכול בית המשפט לגזור על הנאשם עונש של הגבלת החופש במקום עונש מאסר (סעיף 37a לסדר הדין הפלילי), לוותר על מתן עונש (סעיף 59 לסדר הדין הפלילי) או לגזור עונש על תנאי (סעיף 66 לסדר הדין הפלילי).

בסעיף קטן 2 בסעיף 55a מוצע להגדיל את המרחב הפלילי למעשים דומים שנעשים ללא כוונה תחילה. החובה לשמור על הזהירות המתחייבת במקרים אלה כמו גם האיום בהשלכות על שימוש בטענות כוזבות קובעים את הסטנדרטים הנאותים לפרסומים הן בכלי התקשורת והן בפרסומים מדעיים.

קנס או הגבלת החופש על מעשה אסור המוגדר בסעיף קטן 2 של סעיף 55a המוצע מתאימים למידת הנזק הציבורי של עבירה כזאת ועולים בקנה אחד עם העונשים הצפויים על מעשים המתוארים בסעיף קטן 1 של סעיף 55a. כמו במקרה של 55a, סעיף קטן 1, גם כאן יוכל בית המשפט להפעיל את המנגנונים המופיעים בסדר הדין לשם מתן גזר דין מקל.

הוספת עבירה שלא בכוונה תחילה חיונית לביצוע יעיל של עקרונות ההגנה על פי הדין האזרחי בסעיפים המוצעים 53o -53r של חוק "מכון הזיכרון הלאומי". הסמכות השיפוטית בעניינים אלה תוגדר בראש וראשונה על פי תקנות הפרלמנט האירופי ומועצת אירופה מס' 1215/2012 מיום 12 בדצמבר 2012 בדבר סמכות השיפוט והכרה בהחלטות בתי משפט וביצוען בעניינים אזרחיים ומסחריים. על פי סעיף 7 סעיף קטן 3 של תקנה זו אדם המתגורר בשטחה של מדינה חברה יכול לעמוד לדין במדינה חברה אחרת בעניינים הנוגעים לתביעות במסגרת החוק האזרחי בדרישת פיצוי או החזרת המצב לקדמותו, הנובעים ממעשה שבגינו צפוי עונש בפני בית משפט שבו הוגש כתב האישום, אם בית משפט זה רשאי על פי החוק הנוהג במדינה זו לדון בתביעות במסגרת הדין האזרחי.

באשר לביצוע קנסות שנגזרו על מי שנמצאו אשמים במעשים המפורטים בסעיף 55a לחוק, סעיפים קטנים 1 ו-2, יש לציין שכלי המשפט הפלילי של האיחוד האירופי מבטיחים אפשרויות רחבות של גביית קנסות בין מדינתית שנפסקו לאזרחי מדינה חברה אחרת (החלטת מסגרת 2005/214 מיום 24 בפברואר 2005 בדבר הכרה הדדית בעונשים כספיים).

בסעיף 55a סעיף קטן 3 לחוק "מכון הזיכרון הלאומי" מוצעת תקנה המחריגה אחריות פלילית כאשר מי שביצע מעשה המוגדר בסעיפים קטנים 1 ו-2 עשה זאת במסגרת פעילות אומנותית או מדעית. המבנה המשפטי המוצע כאן מקבל במידה רבה את הפתרון המופיע עכשיו בסעיף 256 § 3 של סדר הדין הפלילי בדבר מבצעי עבירה פומבית של הפצת משטר פשיסטי או משטר טוטליטרי אחר או קריאה לשנאה בשל הבדלים לאומיים, אתניים או גזעיים, דתיים או שוללי כל דת (סעיפים 256 § 1 ו-2 של סדר הדין הפלילי). בניגוד לסעיף 256 § 3 של סדר הדין הפלילי, סעיף 55a סעיף קטן 2 המוצע כאן אינו מכיל התייחסות לפעילות אספנות או חינוך. במקרה של פעילות אספנות ההנחה היא שאופיים של המעשים האסורים המופיעים בסעיפים קטנים 1 ו-2 של סעיף 55a שולל את עצם האפשרות של העבירות האלה תוך ניהול פעילות של אספנות. פעילות חינוכית מניחה לעומת זאת ביצוע נאמן של משימות הקשורות במילוי תפקידים דידקטיים-חינוכיים הכוללים העברת ידע לגבי אירועים היסטוריים קונקרטיים. על כן האפשרות להחריג אחריות פלילית במקרה שהעבריין מנהל פעילות חינוכית הייתה עומדת בסתירה מובהק עם היעדים הבסיסיים של חינוך ומדע, כלומר הבטחת חינוך והשכלה נאותים

– עד כאן לשון החוק הפולני –

תמונות מההפגנה