בין עקיצה מציקה לסכנת חיים • כך תזהו ותטפלו בעקיצות חרקים

עם בוא האביב והתחממות מזג האוויר, החרקים חוזרים לחיינו ובעונת הקיץ עולה הסיכון לעקיצות חרקים. רובנו נסיים מפגש עם דבורה או צרעה בגרד קל ונפיחות מקומית, אך עבור אחוז קטן מהאוכלוסייה מדובר במצב חירום רפואי שעלול לסכן חיים. ד"ר ויסאם אנדראוס, מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית במאוחדת מחוז צפון, מסביר כיצד להבדיל בין תגובה רגילה לבין אנפילקסיס מסוכן, מתי יש להשתמש במזרק אפיפן, ומדוע אלרגיה לעולם אינה מופיעה בעקיצה הראשונה.

מי החרקים המסוכנים ביותר?

"החרקים החשובים ביותר בהקשר האלרגי הם ממשפחת הדבורניים: דבורת הדבש, צרעות, דבורי בר ונמלת האש", מסביר ד"ר אנדראוס. "אלו חרקים שמזריקים ארס ועלולים לעורר תגובה אלרגית מערכתית. לעומת זאת, עקיצות יתושים, פרעושים או פשפשים גורמות לרוב לתגובה מקומית בלבד, גרד, אודם ונפיחות, שאינה מסכנת חיים."

ומה לגבי עכבישים? "רוב הנשיכות גורמות לתגובה מקומית בלבד, אך יש מינים נדירים שעלולים לגרום לתסמינים מערכתיים כמו כאבי בטן, הזעה או קושי נשימתי. במקרים כאלה יש לפנות לבדיקה רפואית בהקדם."

איך תדעו אם מדובר בתגובה מסוכנת?

ד"ר אנדראוס מגדיר שלושה מצבים עיקריים:

1. תגובה מקומית רגילה – כאב, אודם ונפיחות קלה סביב מקום העקיצה.
2. תגובה מקומית גדולה – נפיחות מעל 10 ס"מ, לעיתים לאורך גפה שלמה. למרות המראה המלחיץ, מדובר לרוב בתגובה לא מסוכנת.
3. תגובה מערכתית (אנפילקסיס) – מצב חירום רפואי המתבטא בתפרחת מפושטת, נפיחות בשפתיים או בלשון, קוצר נשימה, סחרחורת וירידת לחץ דם. יש להזעיק עזרה מיד.

טיפול נכון – לפי סוג התגובה

• תגובה מקומית פשוטה: קירור המקום, משחה מרגיעה ואנטיהיסטמינים.
• תגובה מקומית גדולה: ניתן לשקול טיפול סטרואידלי קצר לפי הוראת רופא.
• תגובה מערכתית: אדרנלין תוך-שרירי הוא הטיפול הראשון והחשוב ביותר. יש להשכיב את המטופל, להזעיק עזרה ולפנות למיון.

אלרגיה לא מופיעה בעקיצה הראשונה

"אלרגיה מתפתחת רק לאחר חשיפה קודמת לארס", מדגיש ד"ר אנדראוס. "העקיצה הראשונה יוצרת נוגדנים, ורק בעקיצה הבאה תיתכן תגובה אלרגית."

בדיקות וטיפול מונע

לאחר תגובה מערכתית יש לבצע בירור אלרגולוגי הכולל תבחיני עור ובדיקות דם לנוגדנים ספציפיים. במקרים חמורים ניתן לשקול אימונותרפיה נגד ארס חרקים – טיפול הדרגתי המלמד את הגוף להגיב בצורה מתונה יותר ומפחית משמעותית את הסיכון לעתיד.

מתי להחזיק אפיפן?

מזרק אפינפרין אוטומטי מומלץ למי שחווה בעבר תגובה מערכתית או אנפילקסיס. יש לשאת אותו בכל עת ולוודא שהסביבה הקרובה יודעת להשתמש בו. לאחר תגובה מקומית בלבד, לרוב אין צורך במזרק.

מניעה – הדרך הבטוחה ביותר

• הימנעו מקרבה לקיני דבורים וצרעות.
• הקפידו לסגור מזון ומשקאות בחוץ.
• לבשו בגדים ארוכים בסביבה מועדת לעקיצות.

רוב העקיצות יסתיימו באי-נוחות קלה, אך מודעות לסימני האזהרה ופנייה מהירה לטיפול רפואי עשויות להציל חיים.