סיפור על בניין: בקצה המזרחי של העיר התחתית, בין רציפי נמל חיפה למסילת הברזל, ניצב בניין בית המכס (רחוב העצמאות 1) – אחד ממבני הציבור החשובים שהוקמו בחיפה בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. במשך עשרות השנים מאז משמש בית המכס אחד משערי הסחר הימיים החשובים של ישראל. דרכו עברו חלק ניכר מן הסחורות שיובאו לארץ או יוצאו ממנה דרך נמל חיפה.
הקמת הנמל והצורך בבית מכס
הקמת נמל חיפה הייתה אחד ממפעלי התשתית הגדולים שביצע השלטון הבריטי בארץ ישראל. עד אז התבסס המסחר הימי בעיקר על נמלים פתוחים, ובראשם נמל יפו, שלא התאימו עוד להיקף הפעילות המסחרית שהלך וגדל.
עם חנוכת נמל חיפה בשנת 1933 הפכה העיר לשער הימי המרכזי של ארץ ישראל ולאחד מנמלי המפתח של האימפריה הבריטית במזרח הים התיכון. פעילות המכס, שהייתה חיונית לתפקודו של הנמל, התנהלה באותן שנים מתוך מבני המנהלה של הנמל.
בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, עם הגידול המתמשך בהיקף היבוא והיצוא, הוחלט להקים בניין ייעודי לבית המכס. המבנה, שנחנך בשנות ה־50, ריכז תחת קורת גג אחת את פעולות הפיקוח על היבוא והיצוא, גביית המכסים והבלו ושחרור המטענים. מיקומו, בין רציפי הנמל למסילת הברזל, לא היה מקרי. הוא תוכנן כחלק ממערכת לוגיסטית אחת, שבה עברו הסחורות מן האונייה אל המכס, ומשם אל הרכבת שהובילה אותן לכל רחבי הארץ.
כאן המקום להזכיר כי כבר במאה ה־18 הקים שליט הגליל דאהר אל־עומר בית מכס משלו, בבניין הסראיה שלמרגלות מצודתו, דאר א־סלאם. בכך נשמר הרצף ההיסטורי של פעילות המכס בחיפה במשך למעלה ממאתיים וחמישים שנה, אף שמיקומו ומבניו השתנו לאורך התקופות.

על הבניין
בית המכס תוכנן בגישה פונקציונלית, האופיינית למבני הממשל של ימי ראשית המדינה. הבניין הוא בעל 5 קומות מעל קומת קרקע בעל צורה מלבנית פשוטה. החזיתות מאורגנות במקצב קבוע של פתחים, והעיצוב כולו נטול קישוטיות מיותרת. הדגש הושם על יעילות, סדר ועמידות – ערכים שהתאימו לייעודו כמבנה מנהלי מרכזי של מערכת המכס.
האלמנט האדריכלי הבולט ביותר בחזית הדרומית הוא כוורת מבטון גלוי, הבנויה כרשת שתי וערב של צלעות אופקיות ואנכיות משולבות. הכוורת נועדה ליצור הצללה באמצעות שבירת קרני השמש הישירות, ובכך להפחית את התחממות חללי המשרדים. מעבר לתפקידה הפונקציונלי, היא מהווה גם את המרכיב העיצובי המרכזי של חזית המבנה. שאר המבנה מחופה באבן בהירה.
המבנה השתמר במתכונתו המקורית למעלה משבעים שנה, אף שבמהלך השנים בוצעו בו התאמות אחדות שנדרשו לצורכי תפעול ואבטחה, ובהן העתקת הכניסה הראשית והקמת מערך בקרה על הנכנסים לבניין.
בניגוד למבנים רבים אחרים בחיפה, לא עלה בידי לברר את שמו של האדריכל שתכנן את בית המכס. ככל הידוע, המבנה תוכנן במסגרת מחלקת העבודות הציבוריות (מע״צ) של ממשלת ישראל, שהייתה באותן שנים אחראית לתכנון ולביצוע של רבים ממבני הציבור והתשתיות הממשלתיים במדינה. אם מי מקוראי הכתבה מחזיק במידע העשוי לשפוך אור על זהות מתכננו, אשמח מאוד לקבלו ולעדכן את הכתבה בהתאם.

השער הכלכלי של המדינה
חשיבותו של בית המכס לא נבעה מיופיו האדריכלי אלא מן התפקיד שמילא. במשך עשרות שנים היה זה המקום שבו נפגשו הספנות, הרכבת, המסחר והמנהל הציבורי. מרבית המטענים שיובאו לישראל או יוצאו ממנה דרך נמל חיפה עברו את הליכי המכס שנוהלו בין כתליו.
גם כיום, כשהוא ממשיך למלא את ייעודו המקורי, מזכיר בית המכס את התקופה שבה הפכה חיפה למוקד הסחר הימי ולשערה הכלכלי של מדינת ישראל אל העולם.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.


״רשת של שתי וערב … למניעת התחממות״
רצוי לאמץ גם היום