כמה באמת עולה לגדל ילד בישראל? המספר שרוב ההורים לא מעזים לחשב

רוב ההורים יודעים שילדים עולים כסף. הם משלמים על חוגים, בגדים, קייטנות, טלפונים ניידים ומזון, אבל מעטים עוצרים לרגע ושואלים שאלה פשוטה: מהו הסכום הכולל שהילד יעלה עד גיל 18?

התשובה עשויה להפתיע גם הורים מנוסים. בעוד שרבים מעריכים את העלות בכמה מאות אלפי שקלים, חישוב הכולל לא רק את ההוצאות הישירות אלא גם את ההוצאות העקיפות, כמו דיור גדול יותר, תחבורה, טכנולוגיה ומסגרות חינוך, מצביע על כך שגידול ילד בישראל עשוי לעלות כמיליון עד מיליון וחצי שקלים עד הגיעו לבגרות.

הסיבה לכך פשוטה: ההוצאות אינן מגיעות במכה אחת אלא מטפטפות במשך שנים. כמה מאות שקלים על חוג, עוד כמה אלפים לקייטנה, טלפון חדש, מחשב ללימודים, שיעורים פרטיים, ולעיתים גם מעבר לדירה גדולה יותר. כל סעיף נראה קטן בפני עצמו, אך יחד הם מצטברים לסכום עצום.

הנה החישוב:

בתרחיש שמרני יחסית, משפחה מוציאה כ־3,500 שקלים בחודש על ילד. לאורך 18 שנים, שהם 216 חודשים, מדובר ב־756 אלף שקלים. אם בעקבות הרחבת המשפחה גדלות הוצאות הדיור ב־1,000 שקלים בחודש, מתווספים עוד 216 אלף שקלים. התוצאה הסופית היא כ־972 אלף שקלים.

בתרחיש ממוצע, ההוצאה החודשית עומדת על כ־4,000 שקלים. לאורך 18 שנים מדובר ב־864 אלף שקלים. אם נוסיף גידול של 1,500 שקלים בחודש בעלויות הדיור, נקבל עוד 324 אלף שקלים. בסך הכול העלות מגיעה לכ־1.19 מיליון שקלים.

בתרחיש גבוה יותר, שבו ההוצאה החודשית היא כ־5,000 שקלים, העלות הישירה מגיעה ל־1.08 מיליון שקלים. אם המשפחה משלמת עוד 2,000 שקלים בחודש על דיור או הוצאות נלוות, מתווספים 432 אלף שקלים נוספים. העלות הכוללת כבר מטפסת לכ־1.51 מיליון שקלים.

מאיפה מגיע הכסף הזה? בשנים הראשונות מדובר במעונות יום, מטפלות, חיתולים וציוד לתינוקות. אחר כך מצטרפים חוגים, קייטנות, שיעורים פרטיים, טלפונים ניידים, מחשבים, ביגוד, בילויים, טיפולי שיניים, תחבורה והוצאות בריאות. בגיל ההתבגרות מתווספים לעיתים גם לימודי נהיגה והוצאות פנאי גדלות.

החישובים המסכמים

• תרחיש שמרני: 3,500 ש”ח בחודש + תוספת דיור של 1,000 ש”ח בחודש = 972 אלף ש”ח עד גיל 18.
• תרחיש ממוצע: 4,000 ש”ח בחודש + תוספת דיור של 1,500 ש”ח בחודש = 1.19 מיליון ש”ח עד גיל 18.
• תרחיש גבוה: 5,000 ש”ח בחודש + תוספת דיור של 2,000 ש”ח בחודש = 1.51 מיליון ש”ח עד גיל 18.

במילים אחרות:

• מיליון שקלים לאורך 18 שנה שווים לכ־4,630 ש”ח בחודש.
• 1.19 מיליון שקלים שווים לכ־5,500 ש”ח בחודש.
• 1.51 מיליון שקלים שווים לכ־7,000 ש”ח בחודש.

המסקנה מפתיעה: כאשר מחברים את כל ההוצאות הישירות והעקיפות, העלות הריאלית של גידול ילד בישראל עד גיל 18 נעה בדרך כלל בין מיליון למיליון וחצי שקלים. למשפחה עם שני ילדים מדובר כבר בכ־2–3 מיליון שקלים, ולמשפחה עם שלושה ילדים בכ־3–4.5 מיליון שקלים.

כמובן, ילדים אינם השקעה פיננסית אלא מרכז החיים המשפחתיים. אבל דווקא משום שההוצאות מפוזרות על פני שנים רבות, רבים אינם מבינים את גודל הסכום המצטבר. כאשר עושים את החשבון המלא, מתקבלת אחת ההוצאות הגדולות ביותר שמשק בית ישראלי נושא במהלך חייו.

בהתבסס על נתוני ההוצאה של משקי בית בישראל ועל חלוקת העלויות בין בני המשפחה, משקי בית עם ילדים מוציאים בממוצע עשרות אחוזים יותר ממשקי בית ללא ילדים. חלק הארי של ההוצאה מופנה לדיור, מזון, חינוך, תחבורה, תקשורת, ביגוד ופנאי. ניתן להעריך כי חלקו של ילד בהוצאות המשפחה נע בדרך כלל בין 3,500 ל־5,000 ש”ח בחודש, בהתאם לרמת החיים, אזור המגורים, גיל הילד והיקף ההוצאות על חינוך ופנאי. לפיכך, העלות המצטברת של גידול ילד עד גיל 18 עשויה להגיע לכמיליון עד מיליון וחצי שקלים.  (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. סקר הוצאות משק הבית ונתוני המוסד לביטוח לאומי. מחשבון “מחיה בכבוד” המבוסס על סקר הוצאות משק הבית של הלמ”ס)