בשנת 2030, ישראל הופכת ל-”אי אנרגטי" חסין בזכות מעבר למערכת מבוזרת וחכמה. במקום להסתמך רק על תחנות כוח גדולות, החשמל מיוצר באלפי נקודות, מגגות סולאריים ועד מאגרי גז כחול-לבן.
החידוש המרכזי הוא "מצב אי": היכולת של יישובים, בסיסי צה"ל ומתקנים חיוניים להתנתק מהרשת הארצית במקרה של תקלה או מלחמה, ולהמשיך לתפקד באופן עצמאי בעזרת סוללות אגירה ענקיות. ניהול מבוסס בינה מלאכותית מווסת את העומסים ומגן על הרשת מפני מתקפות סייבר. זהו מעבר קריטי לחוסן לאומי: מרשת ריכוזית ופגיעה, למערכת גמישה שאי אפשר להפיל.
התחזית (הסתברות: 80% לניסיונות שיתוק תשתיתיים): עד שנת 2030, ישראל אמורה לעבור לשימוש נרחב באנרגיות מתחדשות ורכב חשמלי. זה נשמע ירוק, אבל זה סיוט בטחוני.
התמונה מציגה שילוב של תשתיות אנרגיה קריטיות: אסדות גז טבעי בים ושדות פאנלים סולאריים ביבשה, המוגנים על ידי כוחות צבא (ספינות טילים). היא ממחישה את הצורך בהגנה על ה"שאלטר" הלאומי כחלק מהחוסן האסטרטגי לקראת 2030.
הפקטור שלא מדברים עליו:
ריכוזיות האנרגיה בלווייתן ותמר, יחד עם רשת חשמל פגיעה, הופכים את ישראל לבת ערובה של טילים מדויקים. מספיקה פגיעה בודדת בשלוש נקודות אסטרטגיות כדי להחשיך את המדינה לשבועות.
למה זה ביטחון לאומי?
מדינה ללא חשמל היא מדינה ללא התפלת מים, ללא תקשורת וללא יכולת לנהל משק לשעת חירום.