תכנית האב שתשנה את שפרינצק–רמת שאול • 10,000 יחידות דיור חדשות – התחדשות או הצפה?

(חי פה) – בערב רביעי (18 בפברואר 2026), קיימו תושבי קריית שפרינצק–רמת שאול מפגש זום רחב היקף עם סגנית ראש העיר, שרית גולן־שטיינברג, אנשי מנהל ההנדסה ומתכנני תכנית האב החדשה לשכונה. המפגש, שנועד לשיתוף הציבור, חשף בפני התושבים את אחת מתכניות ההתחדשות העירונית, הגדולה והשאפתנית בחיפה: הכפלת מספר יחידות הדיור בשכונה מ־4,650 כיום ליותר מ־14,000 בעתיד, לצד שדרוג מקיף של מבני הציבור, השטחים הירוקים, התשתיות והמרחב הציבורי כולו. התושבים ביקשו להבין מה צפוי לקרות לבתיהם, כמה זמן יימשך התהליך ומה יהיו ההשלכות על חיי היומיום בשנים הקרובות.

תכנית אב לשכונה שלמה

תכנית האב שהוצגה לתושבים משנה את כללי המשחק בשכונה. במקום לקדם פרויקטים נקודתיים של פינוי־בינוי, העירייה מבקשת ליצור תכנון כוללני שמחלק את השכונה למתחמים ברורים, מגדיר עקרונות בנייה אחידים ומאפשר ליזמים לפעול בתוך מסגרת תכנונית יציבה. התכנית כוללת שדרוג של מבני הציבור, הוספת שטחים ירוקים, הרחבת מדרכות, יצירת מעברים חדשים בין רחובות, תוספת שטחי מסחר בקומות הקרקע ושיפור משמעותי של התשתיות.

המשמעות עבור התושבים היא, שכל בניין ייכנס למסלול התחדשות בהתאם למתחם שבו הוא נמצא. הדיירים יתארגנו, יבחרו נציגות ויזם, והיזם יבחר אדריכל שיכין תכנית מפורטת בהתאם לעקרונות תכנית האב. רק לאחר מכן יתחיל תהליך האישור.

כמה זמן זה ייקח?

אחת השאלות המרכזיות שעלו במפגש הייתה משך הזמן עד שהדיירים ייכנסו לדירה חדשה. אנשי העירייה הסבירו כי תכנית האב עצמה, תובא לאישור הוועדה המקומית בתוך כחודשיים, אך משם הדרך תלויה בגורמים רבים: הסכמות הדיירים, בחירת היזם, הכנת התכנית המפורטת, התאמתה לעקרונות העירייה והליכי רישוי.

אם היזם יעמוד בעקרונות התכנית, לדוגמה לא יבקש לבנות 30 קומות במקום 20, האישור יהיה מהיר יותר. אך אם יוגשו בקשות החורגות מהתכנון העירוני, התהליך יתעכב. גם התנגדויות של דיירים עלולות להוביל להליכים משפטיים שיאריכו את משך הזמן.

עירוב שימושים ומרחבים מוגנים

סגנית ראש העיר, שרית גולן־שטיינברג, הדגישה כי התכנית נועדה לא רק להוסיף דירות, אלא לשפר את איכות החיים בשכונה. לדבריה, "כל מתחם התחדשות עירונית מאפשר לפתח טוב יותר את המרחב הציבורי וגם לספק מרחבים מוגנים. המטרה היא עירוב שימושים: מכולת, תעסוקה, כביש רחב ותחבורה ציבורית שתתמוך בתוספת הדירות".

גולן־שטיינברג הודתה לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ולמנהלת העירונית בחיפה, והדגישה כי אחת המטרות המרכזיות של מנהל ההנדסה היא לדאוג לכמה שיותר בתים ממוגנים לצד איכות סביבה גבוהה.

"מסתכלים על כל השכונה"

מתן כתריאל, נציג הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, בירך את התושבים והדגיש כי התכנית מבקשת לייצר הסתכלות רחבה על כל השכונה, ולא רק על בניינים בודדים. לדבריו, המטרה היא ליצור שכונות טובות ואיכותיות יותר, עם תכנון כוללני שמאפשר התחדשות אמיתית.

מתכנית סטטוטורית לתכנית אב

אחת המתכננות, האדריכלית לי בכר ממשרד דרמן ורבקל אדריכלות, תיארה בפני המשתתפים את מה שעומד לקרות בשכונתם בשנים הקרובות. בכר הסבירה כי התכנית עברה שינוי משמעותי: במקום תכנית סטטוטורית מחייבת, מדובר כעת בתכנית אב גמישה יותר, שמגדירה עקרונות ומאפשרת קידום מהיר של מתחמים. "ניסינו לאפשר יותר אזורים של פינוי־בינוי", אמרה. "יש רחובות מתונים יותר כמו דרייפוס, שבהם תהיה בנייה של 10 קומות או יותר, נדאג להרחבת מדרכות, שטחים ירוקים ומעברים מהירים בין הרחובות".

בכר ציינה כי בקומות הקרקע יוקצו שטחי מסחר, וכי התכנית כוללת גם גני ילדים, חניות ושדרוג של תשתיות קיימות. בנוסף, היא הדגישה כי ישנם אזורים סמוכים לנחלים שבהם כיום מושלך פסולת, אזורים אלה יעברו שיקום ויהפכו למעברים ירוקים.

מ־4,265 יחידות דיור ל־14,000

התכנית מוסיפה לשכונה כ־10,000 יחידות דיור חדשות, מה שהופך אותה לאחת מתכניות ההתחדשות הגדולות בחיפה. לצד הדירות החדשות יתווספו שטחי מסחר רבים, מבני ציבור חדשים ושדרוג משמעותי של המרחב הציבורי.

בכר הסבירה כי התכנית מורכבת ממספר מתחמים, ובכל אחד מהם נבדקים הצרכים: גני ילדים, כבישים, חניות, שטחים ירוקים ועוד. "אנחנו נמצאים לצד כביש ההגנה", אמרה, "ולכן יש חשיבות גדולה לתכנון תחבורתי נכון". אחת המשתתפות שאלה האם העירייה חושבת על עומסי התנועה כתוצאה מהוספת כמות יח"ד כל כך מאסיבית? גולן-שטיינברג השיבה שהעירייה מודעת לפקקים, אבל צריך להבין שאין ברירה אלא להוסיף כמות יח"ד גדולה על מנת שהבנייה תשתלם ליזמים. היא הסבירה למשתתפים בזום, שכדאי להם לקחת בחשבון, שאם הם ילחצו על היזמים לתת להם דירות גדולות ויקרות יותר, היזמים יאלצו לבנות יותר יח"ד והם כתוצאה מכך, ימצאו את עצמם גרים בשכונה פקוקה יותר.

התכנית מתקדמת, אבל הכול תלוי בדיירים וביזמים

גולן־שטיינברג הדגישה כי התכנית לא חוסמת קידום של מתחמים שכבר החלו להתארגן. "בעוד חודשיים התכנית תובא לאישור הוועדה המקומית", אמרה. "אבל מימוש התכנית תלוי ב־100% הסכמת דיירים ובטיפול בדיירים סרבנים בהתאם לחוק". היא הוסיפה כי אם יזם יבקש מכפיל זכויות גבוה מדי, התהליך יתעכב. גם דיירים שינסו להגדיל את התמורות עלולים לעכב את הפרויקט.

טעינת רכבים חשמליים, שימור וגן אלי כהן

במהלך המפגש עלו שאלות רבות על תשתיות עתידיות. גולן־שטיינברג הבהירה כי טעינת רכבים חשמליים תהיה חלק מכל מתחם חדש, בהתאם לחוק. גן אלי כהן יישמר, ואף יחוזק באמצעות הסבת חניון סמוך לבית ספר.

אורנה מור, ראש המנהלת להתחדשות עירונית בעיריית חיפה, ציינה כי היטל השבחה לא יוטל על בניינים שלא יעברו שינוי ובכל מקרה, מי שעתיד לשאת בו הוא היזם ולא התושב. לגבי מתחם סטרומה היא הסבירה, שמדובר במתחם שכבר אושר. מתחם מנקס, לעומת זאת, דורש תהליך מול ועדת השימור בשל ייחודו.

שאלות התושבים: כמה זמן זה ייקח והאם יהיו מספיק חניות?

בצ'ט של הזום עלו שאלות רבות. חלק מהתושבים ביקשו לדעת האם מדובר בתהליך של שנים רבות, והאם כדאי להם למכור את הדירה ולעבור לשכונה אחרת? אחרים העלו טענות על קשיים מול העירייה, במיוחד בנושא חניות.

גולן־שטיינברג דחתה את הטענה שהעירייה מתנגדת לשתי חניות לדירה בדרך צרפת או בכלל. "אנחנו רוצים לקדם תחבורה ציבורית", אמרה, "אבל ברור שבשלב הנוכחי עדיין משתמשים ברכבים ולכן חייבות להיות חניות".

תכנית שמעצבת מחדש שכונה שלמה

המפגש הערב חשף את היקף השינוי הצפוי בשפרינצק–רמת שאול: שכונה ותיקה שתעבור מהפכה תכנונית, חברתית ותשתיתית. התכנית מבקשת ליצור מרחב עירוני חדש, מודרני, נגיש ומוגן, אך הדרך לשם תהיה ארוכה ותדרוש שיתוף פעולה בין העירייה, היזמים ובעיקר התושבים עצמם.

בשורה התחתונה מעניין לחשוב האם בעלי דירות בשכונת שפרינצק – רמת שאול, זכו בגלל שדירתם הקטנה והישנה, תהפוך לדירה חדשה, בבניין חדש, בשכונה שכולה חודשה, או שהוספה של 10,000 יח"ד כלומר כ-30,000 תושבים ושנים ארוכות של בנייה יפגעו באיכות החיים של התושבים, בסופו של דבר ואולי יעלו את ערך הנכס בבעלותם אבל לא ישפרו את רמת החיים שלהם? בינתיים צריך לראות כמה שנים ייקח, עד שנראה בפועל את תכנית האב הזו קורמת עור וגידים.