(חי פה) – כתבה שפורסמה ב"חי פה" על מפגעי אסבסט בחיפה עוררה תגובות רבות, אך פנייה אחת בלטה במיוחד. אם לחייל המשרת בחיל הים פנתה למערכת בתחושת דאגה עמוקה לא רק כאזרחית, אלא כאמא.
“הכתבה פשוט זעזעה אותי,” היא אומרת. “אולי בעקבות התגובה שלי יופנה זרקור נוסף לנושא שכמעט ואינו מדובר, האסבסט בבסיסי צה״ל.” לדבריה, בנה משרת בבסיס בת גלים בחיפה, לא הבסיס המרכזי, אלא הבסיס הקטן הסמוך לחוף ולטיילת חולדה. “מדובר במתחם ישן, עם מבנים ישנים, שחלק מהגגות שלהם עשויים אסבסט. החיילים נמצאים שם יום יום, נושמים את האוויר ואין להם אפשרות אפילו לצלם ולהתריע, בגלל האיסור לצלם בשטח צבאי".
מפגע שקט וסכנה ידועה
אסבסט, חומר בנייה שהיה נפוץ בעבר, הוכר זה מכבר כחומר מסוכן לבריאות. חשיפה לאבק אסבסט עלולה לגרום למחלות קשות, בהן סרטן הריאות ומזותליומה, גם שנים רבות לאחר החשיפה. בשל כך נחקק בישראל החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, שנכנס לתוקף באוגוסט 2011.
על פי החוק, אסבסט פריך במבני ציבור ובמתקני תעשייה, היה אמור להתפנות בתוך 10 שנים, במתקנים ובציוד של צה"ל בתוך 7 שנים בלבד. אלא שכיום, 14 שנה לאחר כניסת החוק לתוקף, עדיין קיימים בבסיס צה"ל, הסמוך לטיילת בת גלים, גגות העשויים אסבסט, כך על פי עדותה של האם.
“הילדים שלנו משלמים את המחיר”
“אני לא מחפשת אשמים,” מדגישה האם, “אבל קשה לי להשלים עם זה שהחוק ברור, הסכנה ידועה והחיילים שלנו, הילדים שלנו, עדיין חשופים. הם לא יכולים להתלונן, לא יכולים לצלם והקול שלהם לא נשמע". היא מוסיפה כי בבסיס משרתים חיילים צעירים, חלקם בשירות סדיר, השוהים במתחם שעות ארוכות. “אף אחד לא מסביר להם אם זה מסוכן, אם זה זמני, אם מתוכננת החלפה. פשוט ממשיכים כרגיל".
המקרה מעלה שאלות קשות: כיצד ייתכן שמפגע סביבתי ובריאותי, שהחוק מחייב את סילוקו עדיין קיים בלב בסיס צבאי, בלב שכונת מגורים, בסמוך לחוף הים? מי מפקח? מי אוכף? ומדוע חיילים שאמורים להיות מוגנים במיוחד, מוצאים עצמם חשופים לסיכון מוכר? בשל מגבלות הצילום והחיסיון הצבאי, המידע מתקשה לצאת לאור. דווקא בשל כך, אומרת האם, “התקשורת היא הכלי היחיד שלנו".
הזרקור נדלק
הפנייה ל"חי פה" מבקשת להציף לא רק מקרה נקודתי, אלא תופעה רחבה יותר. “אני בטוחה שזה לא הבסיס היחיד,” היא אומרת. “בהרבה בסיסים בארץ הגגות עדיין עשויים אסבסט. פשוט לא מדברים על זה". השאלה כעת היא האם הזרקור שהודלק יוביל גם לפעולה לפני שיהיה מאוחר מדי.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר לחי פה:
בהתאם לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, חובת פינוי אסבסט חלה על אסבסט פריך, המהווה את הסיכון העיקרי לציבור, ואילו סוג האסבסט הנמצא בגגות, ושאליה מתייחסת הפניה, הוא אסבסט צמנט. אסבסט צמנט מותר בהמשך שימוש כל עוד הוא שלם, כיוון שלא משתחררים ממנו סיבים במצב זה.
ברחבי הארץ קיימים עוד כ-78 מיליון מטרים מרובעים של גגות, גדרות, צנרת ומחסנים הבנויים מלוחות אסבסט צמנט, אשר שימשו שנים רבות לבניה. מוצרי אסבסט-צמנט, הם מוצרים קשיחים ועשויים מתערובת של מלט, אסבסט ומים ואינם ניתנים לפירור, כתישה או צמצום לאבקה על ידי מגע ידני במצב יבש. סיבי האסבסט במוצרים אלו "לכודים", ומשכך הם מהווים סכנה רק כאשר הם מרוסקים או שרופים. על פי המידע הידוע כיום, אסבסט צמנט אינו מהווה סכנה לבריאות כל עוד הוא במצב שלם, ובהתאמה החוק מגדירו כמפגע מסוכן רק כאשר מבצעים בהם עבודות כגון ניסור, קידוח, שיוף וכדומה.
נציין כי מבירור שערך המשרד להגנת הסביבה, גם מול משרד הביטחון, נכון למועד זה, למשרד לא ידוע על מפגעים בבסיס. לכן, אין סיכון לשוהים בסביבת מבנה או בתוכו, כשהגג שלו עשוי אסבסט-צמנט במצב תקין, ואין צורך לחייב את בעל הנכס להסיר חלקי מבנה מאסבסט-צמנט. למרות זאת, כפעולה מונעת, המשרד מעודד הסרת אסבסט צמנט, בשל הסיכון שבשלב כלשהו יהפך למפגע, אולם אין בכך חובה.
בכל חשד למפגע אסבסט יש למוקד להגנת הסביבה בטלפון 073-2733200 או *6911 הפתוח 24 שעות ביממה.
אני בטוח שהגיעו תלונות והתראות גם מתוך הצבא, ובמשך תקופה ארוכה.
מערכת ההשתקה דיכאת את מעבר המידע,
תודה לאם שהעיזה וחשפה עוד מחדל.
בושה וחרפה כל התנהלות העירייה ,
אין להם , כולם , בלי יוצא מן הכלל, אין להם אלוהים !!!
משלמים ממיטב כספינו אגרות ומיסים , ואין תמורה .
מיליונים מושקעים בדברים שלא לטובת כלל הציבור, כי , לטובת המקורבים לראש העיר, ולמנהלים בלבד .
מצער מאוד , אבל לא פלא , שרבים נוטשים את העיר לתמיד !!!
"זה צריף עץ כולו דליק מה יקרה אם תפרוץ פה שריפה אפילו אין לנו בחדרים מטפים?"
"תהייה ועדת חקירה ותירשם נזיפה למב"ס, לא קרה כלום עשרות שנים אז אל תמציאי בעיות"
זו רמת הזילזול.
מה שמעץ עוד הרבה יותר מסוכן מהגגות צמנט-אסבסט.