(חי פה) – עבור אלפי משפחות בישראל, מטפל זר הוא לא מותרות אלא חבל הצלה. הוא הידיים שמרימות, העיניים שמשגיחות, והלב שנמצא שם 24 שעות ביממה. אך ברגע אחד, כשהמטפל הקבוע נאלץ לצאת לחופשה ממושכת בחו"ל, המשפחה מוצאת את עצמה מול מציאות בלתי אפשרית: להשאיר הורה סיעודי ללא טיפול או לעבור על החוק ולהפוך, בעל כורחה, לעבריינית.
מאחורי סעיפי החוק היבשים והנהלים הנוקשים, מתנהל מאבק יומיומי, שקט וכואב, של משפחות נורמטיביות לחלוטין, שנקלעות לסיטואציה שאין לה פתרון חוקי אמיתי.
כאשר מטפל זר יוצא לחופשה המשפחה נשארת לבד, והחוק סוגר עליה מכל כיוון
בישראל מועסקים עשרות אלפי עובדים זרים בתחום הסיעוד, רובם בטיפול בקשישים ובאנשים עם מוגבלויות. רבים מהמטופלים אינם יכולים להישאר לבדם אפילו שעות ספורות קל וחומר ימים או שבועות.
החוק בישראל מאפשר העסקת עובד זר בתחום הסיעוד בשתי מתכונות מרכזיות: העסקה מלאה וישירה על ידי המטופל או בני משפחתו, או העסקה משולבת שבה חלק מהמשרה מתבצע באמצעות חברת סיעוד וחלק נוסף בהעסקה ישירה של המשפחה, בהתאם להיקף השעות שנקבע על פי גמלת הסיעוד של הביטוח הלאומי.
בכל אחת מהחלופות, העובד הזר נחשב עובד לכל דבר ועניין וזכאי לשכר מלא, לתנאים סוציאליים, לחופשה שנתית, למנוחה שבועית ולתגמול עבור שעות נוספות, זכויות המעוגנות בחוק ואינן נתונות לפרשנות. אולם מרגע שהעובד מממש את זכותו החוקית לחופשה, מתגלה הפער שבין החוק למציאות, והמשפחה נותרת ללא מענה ברור באשר להמשך הטיפול במטופל הסיעודי.
הוואקום הסיעודי: זכות חוקית למטפל, מצוקה אמיתית למטופל
כאן בדיוק מתחילה הבעיה הגדולה. אף שהחוק מכיר בזכותו המלאה של העובד הזר לצאת לחופשה, הוא כמעט ואינו מספק פתרון ישים למטופל הסיעודי שנותר ללא מטפל. חוק העובדים הזרים מאפשר העסקה זמנית של מטפל מחליף רק במקרים חריגים ובכפוף לשורה של תנאים נוקשים במיוחד. המחליף חייב להיות בעל אשרת עבודה תקפה בתחום הסיעוד, וברוב המקרים מדובר בעובד שמעסיקו הקודם אושפז או נפטר והוא עדיין מחזיק בהיתר שהייה ועבודה בישראל.
בפועל, אין מאגר מסודר, זמין ונגיש של מטפלים מחליפים, וההליך הבירוקרטי למציאתם ארוך, מסורבל ולעיתים פשוט לא ריאלי. כך, כאשר המטפל הקבוע יוצא לחופשה ממושכת של מעל 21 יום חופשה המותרת לו על פי חוק, המשפחה נותרת ללא פתרון חוקי ומיידי. העסקת עובד זר ללא היתר מתאים או עובד שאינו רשום להעסקה סיעודית, מוגדרת עבירה פלילית, החושפת את המשפחה לקנסות ואף להליכים משפטיים, למרות שמדובר בצורך טיפולי בסיסי וחיוני.

“הבנו שאמא תישאר לבד או שנהפוך לעבריינים”
בת לאם סיעודית, שמטופלת על ידי מטפלת זרה כבר תקופה ארוכה, מספרת בשיחה ל"חי פה": “יום אחד נודע לנו שהמטפלת יוצאת לחודש לחו"ל. בהתחלה היינו בטוחים שיש מחליפה זמנית מסודרת. רק אז הבנו שאין. אמרו לנו שאפשר למצוא מחליפה חוקית רק אם המעסיק שלה נפטר או אושפז וגם זה בקושי. בפועל, אין מטפלים זמינים”.
לדבריה, המשפחה נקלעה למבוי סתום: “אמא שלי לא יכולה להישאר לבד אפילו שעה. משפחות מנוסות אחרות הציעו שנביא מטפלת בלי היתר, דבר שכרוך בלחץ מטורף וגם תשלום גבוה יותר, היינו בלחץ וידענו שאם נעשה זאת נעבור על החוק, רק כדי שאמא לא תישאר חסרת אונים”.
תופעה רחבה – לא מקרה פרטי
ככל שמתעמקים בנושא, מתברר שמדובר לא בסיפור בודד, אלא במציאות של רוב המשפחות המעסיקות מטפלים זרים. כולן רוצות לפעול כחוק. כולן משלמות ביטוח, זכויות, מיסים. אבל ברגע האמת החוק אינו מותאם למציאות החיים. הפער בין הצורך האנושי הבסיסי לבין הרגולציה היבשה הופך משפחות נורמטיביות לאשמות, שלא בצדק.

בין החוק למציאות: מי משלם את המחיר?
- העובד – שמממש את זכותו לחופשה.
- המטופל – שנשאר תלוי לחלוטין באחרים.
- המשפחה – שנאלצת לבחור בין הזנחה לעברה פלילית.
זהו מאבק שקט, נטול כותרות, אך כזה שנוגע בלב החברה הישראלית: עד כמה החוק משרת את האדם ועד כמה הוא מתנתק מהחיים עצמם. משפחות רבות קוראות להסדרת מנגנון חוקי, פשוט ונגיש, להעסקת מטפל מחליף זמני, ללא סיכון פלילי וללא בירוקרטיה בלתי אפשרית. עד שזה יקרה אלפי משפחות ימשיכו ללכת על חבל דק, בין חמלה, אחריות ופחד, רק כדי לטפל ביקרים להן.

"מדובר בסוגיה מרכזית שעומדת על סדר יומנו"
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר לחי פה: על פי מדיניות הרשות, ניתן להעסיק עובדים זרים כעובדים מחליפים לתקופות מוגבלות, כאשר העובד הקבוע יוצא לחופשה בחו"ל. עובדים השוהים בישראל תקופה ממושכת רשאים לשמש כעובדים מחליפים, וזאת במטרה לאפשר למשפחות להמשיך ולקבל טיפול סיעודי רציף גם בתקופת היעדרותו של העובד הקבוע.
בנוסף, ניתן להעסיק באופן זמני גם עובדים זרים השוהים בישראל תקופה קצרה יותר, אשר אינם מועסקים בפועל אצל מטופל אחר, אינם מצויים בהליך מנהלי ומחזיקים ברישיון עבודה בתוקף. כל העסקה שכזו נבחנת בהתאם להוראות הדין ולמדיניות הרשות.
עם זאת, אנו מודעים היטב לקושי המשמעותי עמו מתמודדות משפחות המטופלים בעת מציאת עובד מחליף חוקי, במיוחד בתקופות חופשה ממושכות, מדובר בסוגיה מרכזית שעומדת על סדר יומנו. בימים אלו מתקיימת עבודת מטה מקיפה שמטרתה לגבש מתווה פרקטי שיאפשר מענה רחב ויעיל יותר.
מנהל עובדים זרים ברשות ממשיך לעקוב אחר המצב, לנטר את מאגר העובדים המחליפים ולבחון פתרונות נוספים שיסייעו להקל על המשפחות ולשפר את היכולת להעסיק עובדים מחליפים באופן מוסדר וחוקי.


היות וההורה הסיעודי הוא המעסיק הפורמלי של העובד הסיעודי – מה יעשו הרשויות – יעמידו אותו למשפט? יאסרו אותו? הרי אפילו לבית המשפט לא יוכל להגיע. מכאן לחוק המטומטם הזה אין כל שיניים (אפילו לא תותבות…).
כתבה מדהימה כול מילה במקום תודה