תליון מעוטר במנורת שבעת הקנים התגלה בחפירה סמוך להר הבית • עדות מרגשת לנוכחות יהודית

(חי פה) – ממצא ארכיאולוגי נדיר ויוצא דופן, תליון עופרת בן כ־1,300 שנה, המעוטר בסמל מנורת שבעת הקנים, נחשף לאחרונה בחפירה ארכיאולוגית בפינה הדרום־מערבית של הר הבית, בגן הארכיאולוגי ע"ש דוידסון בירושלים. החוקרים סבורים כי התליון נענד בידי יהודי בתקופה הביזנטית, עת נאסרה כניסת יהודים לעיר, והוא מהווה עדות מוחשית לזיקה היהודית המתמשכת לירושלים גם בתקופות של איסור ורדיפה.

ממצא נדיר בקנה מידה עולמי

התליון, המתוארך למאה ה־7 לספירה (שלהי התקופה הביזנטית), התגלה במסגרת חפירה רחבת היקף שמנהלת רשות העתיקות בשיתוף עמותת עיר דוד והחברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי. מדובר בתליון שרשרת אישי, עשוי עופרת יצוקה, המעוטר משני צדדיו בדימוי זהה של מנורת שבעת הקנים, ממצא נדיר ביותר.
לדברי חוקרי רשות העתיקות ד"ר יובל ברוך, ד"ר פיליפ ווקוסבוביץ', אסתר ראקוב־מלט וד"ר שולמית טרם, בעולם מוכר כיום רק תליון עופרת קדום אחד נוסף הנושא סמל מנורה, השמור במוזיאון וולטר לאמנות בבולטימור, ארה"ב.

רגע הגילוי בשטח

איאיו בלטה, עובד עיר דוד שלקח חלק בחפירה, מתאר את רגע הגילוי: ״בזמן שחפרתי בתוך מבנה קדום, הבחנתי בין אבני הקיר במשהו בצבע אפור ושונה מהסביבה. כשהוצאתי אותו מהאדמה ראיתי שמדובר בתליון עם מנורה. מיד הבנתי שמדובר במשהו מיוחד, וההתרגשות הייתה גדולה״.

הקשר הארכיאולוגי והמאפיינים

התליון נמצא בתוך שכבת מילוי עבה, בעומק של כ־8 מטרים, ששימשה תשתית למבנים מונומנטליים מהתקופה האומיית וכיסתה שרידים קדומים יותר מהתקופה הביזנטית.
הוא עוצב כדסקית עם לולאה להשחלת חוט או שרשרת. בשני צדדיו הוטבעו מנורות זהות, מוקפות מסגרת עגולה בולטת. בדיקות מעבדה שבוצעו ברשות העתיקות העלו כי התליון עשוי מכ־99% עופרת, חומר שנחשב נפוץ לייצור קמיעות בתקופה זו.

זהות, זיכרון ואמונה

לדברי חוקרי רשות העתיקות, הופעתה הכפולה של המנורה משני צידי התליון מעידה על משמעותו הסמלית העמוקה.
ד"ר יובל ברוך, מנהל החפירות באתר וחוקר המנורה, מסביר: ״זהו ממצא יוצא דופן שאינו רק חפץ חומרי, אלא חותם אישי של זיכרון וזהות. ייתכן שבעליו ענד אותו כקמע, כביטוי למחויבות דתית ולכמיהה למקדש, גם בתקופה שבה נאסר על יהודים להתגורר בירושלים״.

כיצד הגיע התליון לירושלים הביזנטית?

המקורות ההיסטוריים מלמדים כי בתקופה הביזנטית נאסרה כניסת יהודים לירושלים. עובדה זו מעלה שאלות באשר לנסיבות הימצאות התליון בעיר. החוקרים מציעים כי ייתכן שמדובר בחפץ של סוחרים, שליחים או עולי רגל יהודים שהגיעו לעיר בנסיבות לא רשמיות ואולי אף התיישבו בה חרף האיסורים.

עדות להמשכיות יהודית בעיר

שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, התייחס לממצא ואמר כי הוא מצטרף לשורת עדויות המלמדות על הקשר הרציף של העם היהודי לירושלים: ״גם בתקופות שבהן נאסרה הכניסה לעיר, החיבור למקום לא פסק״.

מוצג לציבור בשבוע המורשת

תליון המנורה הנדיר יוצג לראשונה לציבור במהלך חג החנוכה, במסגרת אירועי שבוע המורשת שיתקיימו בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בירושלים, ויכללו סיורים ופעילויות למשפחות.