(חי פה) – תשעה גושי ברזל גולמיים בני כ־2,600 שנה, שהתגלו בחפירה תת־ימית בלגונת דור הסמוכה לחוף הכרמל, עומדים במרכזו של מחקר חדש מאוניברסיטת חיפה. הממצאים, שהשתמרו במצבם המקורי כפי שיצאו מתנור ההתכה, מספקים הצצה נדירה למסחר הימי בתקופת הברזל ומעידים כי הברזל הועבר כחומר גלם בין מרכזי ייצור לנמלים ברחבי המזרח התיכון.
גושי ברזל במצבם הראשוני — עדות ייחודית למסחר עתיק
הגושים שהתגלו בלגונת דור לא עברו כל עיבוד לאחר ההתכה. הם כוללים נקבוביות רבות ושאריות סיגים, סימן מובהק לכך שלא חושלו בפטיש ולא עברו דחיסה או ניקוי.
פרופ' צילה אשל, ממכון זינמן לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה ומובילת המחקר, מסבירה כי מדובר בעדות הארכאולוגית הקדומה ביותר הידועה כיום להובלה ימית של ברזל במצבו הגולמי: "הגושים השתמרו בדיוק כפי שיצאו מתנור ההתכה, לפני כל עבודת נפחות. זהו ממצא נדיר שמלמד על אופן הפקת הברזל והפצתו בתקופת הברזל."
כיצד הופק הברזל בעת העתיקה?
בניגוד לנחושת וברונזה, ברזל אינו מגיע למצב נוזלי בתהליך ההתכה העתיק. חימום עפרות הברזל בתנור יחד עם פחם יוצר "תפרחת ברזל", גוש מוצק של מתכת וסיגים.
בדרך כלל נפחים היו מכים בגוש בעודו חם כדי להוציא את הסיגים וליצור חומר גלם איכותי יותר. אולם במקרה של דור, הגושים נותרו כפי שהם, מה שמעיד על כך שהעיבוד נעשה רק לאחר ההובלה.
בדיקות מעבדה מתקדמות חשפו את סיפורם של הגושים
החוקרים ביצעו סדרת בדיקות:
- בדיקות מיקרוסקופיות למבנה הפנימי של המתכת
- בדיקות כימיות להרכב החומרים
- תיארוך פחמן 14 לענף מפוחם שנלכד בתוך אחד הגושים
הבדיקות אישרו: הגושים לא עברו חישול, ושכבת הסיגים שעטפה אותם שימשה כמגן טבעי מפני קורוזיה, מה שאפשר את השתמרותם יוצאת הדופן מתחת למים במשך אלפי שנים.
תיארוך לסוף המאה השביעית עד תחילת המאה השישית לפנה"ס. הענף המפוחם שנמצא בתוך אחד הגושים תוארך לתקופה זו, מה שממקם את המטען בשלהי תקופת הברזל, תקופה של אימפריות, מסחר ענף ותנועת סחורות בין נמלים.
הבנה חדשה על מסחר הברזל במזרח הים התיכון
הממצאים מצביעים על כך ששלבי הייצור היו מופרדים:
- הברזל הופק באתרי התכה מרוחקים
- הועבר דרך הים כחומר גלם
- ורק לאחר הגעתו לנמלים עבר עיבוד בידי נפחים מקומיים
החוקרים מסכמים כי מדובר בעדות חשובה לאופן שבו חומרי גלם מתכתיים נעו בין מרכזי ייצור לסדנאות עיבוד בתקופה של שינויים פוליטיים וכלכליים באזור.