החלטת ועדת הערר – וילה כרמל • וועד התושבים להצלת ציר מוריה

וילה כרמל בשכונת כרמליה - ארכיון (צילום: ירון כרמי)

ההודעה הבאה התקבלה מוועד התושבים להצלת ציר מוריה


שלום רב,
לפני כשנה, כשהצטרפתי לפעילי ההתנגדות למגדל של ככר ק. ספר, שמעתי מהוותיקים תחזיות קודרות.
לדברי בעלי הניסיון בפורום כרמל, יונה יהב נוהג בחיפה כמו שריף בעיירה נידחת במערב הפרוע.
לדבריהם, הוועדה המקומית היא אסופה של מלחכי פינכה העונים אמן לגחמותיו ללא שום ביקורת ציבורית, גם כשההחלטה היא בניגוד לחוק.
והוועדה המחוזית נוטה לאשר אוטומטית את החלטות הוועדה המקומית. לדוגמא, הביאו לי הוותיקים את החלטת וועדת הערר בעניין פרויקט מצפה אחוזה, שאישרה את החלטת הוועדה המקומית למרות אי סבירותה.
בדוכני ההחתמה להתנגדות לפרויקט המגדל שמענו שוב ושוב הבעה של חוסר האמון מצד התושבים לגבי יכולתנו להשפיע על החלטת השריף.
והנה, מתברר שבמקרה של וילה כרמל, התחזיות הקודרות התבדו. בימים אלה התבשרנו שוועדת הערר הוקיעה את החלטת הוועדה המקומית על אופן התנהלותה בעניין זה.
להלן הידיעה שהעביר אלי חבר מועצת העיר, האדריכל שמואל גלבהרט, כולל קטעים נבחרים מהחלטת וועדת הערר. כמו כן, רצ"ב הנוסח המלא של ההחלטה.
לא ברור לי אם התחזיות של הוותיקים היו קודרות מדי, או שמדובר בהצלחה נקודתית, או אולי בשינוי מגמה, לאור התסיסה בציבור, המחאה והקריאה לצדק חברתי.
מכל מקום, יש בהחלט מקום לשינוי בהלך הרוח של המתנגדים לפרויקט זה ולפרויקטים מגלומניים אחרים ברכס הכרמל.
וועד "תושבים להצלת ציר מוריה" פונה בזאת אל המתנגדים לפרויקט בקריאה: אל יאוש – יש אור בקצה המנהרה. הפיצו את הבשורה:
אם נתמיד – נמגר את השריף ונציל את רכס הכרמל משיני היזמים תאבי הבצע.
בברכת עלה והצלח.

הודעה זו היא מטעם וועד "תושבים להצלת ציר מוריה".
עורך ההודעה: אבי הראל


מתוך החלטת ועדת הערר המחוזית, בנושא "וילה-כרמל",
בעקבות ערר של גלבהרט וירון חנן מהירוקים ועו"ד שנידור.

…הוועדה המקומית של עירית חיפה החליטה במודע לבזות החלטה של ועדת הערר.
רשות אחראית לשמירת החוק, פעלה בניגוד לו, באופן מופגן, בזלזול, תוך ערעור בלתי
נסבל על מוסדות התכנון. התנהלות הועדה המקומית בלתי נסבלת, ואין להבליג עליה.
במקרה כה קיצוני, הדרך היחידה היא חיוב הוועדה המקומית לשלם הוצאות לעוררים.

…איזור המגורים על ציר מוריה-חורב הפך לאיזור בילוי, באופן לא חוקי. במקום תכנון
מסודר מכינה הוועדה המקומית מסמכי מדיניות, כאמצעי עוקף חוק ועוקף תושבים,
מתחשבת בדברי ביה"מ העליון רק אם נוח לה, ומאשרת בית אוכל בקטע זה, בלי קצה
של הסבר לחריגה ממדיניותה היא, מלבד מילוי משאלות הייזם.

כתבות נוספות בחי פֹּה - חדשות חיפה:

הוועדה המקומית מכבדת את מסמך המדיניות שלה רק כאשר מתאים לה, ואינה
מפעילה שיקול ענייני והוגן. לא משנה מה הייזם יבקש – מבוקשו יינתן לו.

לסיכום: הערר מתקבל בעיקרו, החלטת הוועדה המקומית מבוטלת, אין להתיר את
השימוש החורג, והוועדה המקומית תשלם לעוררים 5000 ש' הוצאות + מע"מ.

מוגש ע"י הירוקים של חיפה, כחומר למחשבה, למחאה, ולהפצה!
בברכה, שמואל גלבהרט
אדריכל ומתכנן ערים
יו"ר הירוקים של חיפה במועצת העיריה


תגובה
  1. בנימין שגיב אמר/ה

    צר לי להיות משבית העליצות והאופטימיות העולה מהדיווח בעניין "וילה כרמל".

    בהחלטת וועדת הערר עצמה נסקרות החלטות קודמות שפשוטו כמשמעו – "צפצפו" עליהן, לרבות החלטות ביהמ"ש העליון. על כך "בוכה" יו"ר הוועדה בדבריו הקשים. על מה, איפוא, השמחה, והתקווה ל"אור בקצה המנהרה"? על שבאה לעולם עוד החלטה שתירמס? תום ההיתר לשימוש חורג של פאב "מיידלרס" , צו סגירה לקפה "מנדרין", עבריינות "לוינסקי" – ועוד כהנה וכהנה מצאו ביטוי באינספור החלטות – על הנייר אך לא בשטח. עירית חיפה ובעיקר העומד בראשה מוסיפים לחגוג ולעשות כבתוך שלהם, לא רק באי אכיפת החוק על אחרים, לא רק במעורבות – אקטיבית! – בעבריינות אלא – כעולה מההחלטה האחרונה של וועדת הערר – גם ב"צפצוף" על החלטות סטטוטוריות מפורשות.

    הליכים משפטיים בתחום הקרוי המשפט המינהלי-ציבורי – גם כשמצליחים – אינם מניבים דבר זולת, אולי, העלאת המורל בקרב מי שעוצמים עיניים למתרחש בפועל.

    דווקא לאור כל אלה אני מאזכר את התביעה שהגשתי לפני מס' חודשים – בהליך שהועדף ליזום בתחום המשפט הפרטי:

    תש כוחה של גברת, שניזוקה אנושות מהפיכת אזור מגורים שאמור להיות שקט ושלו למוקד שכרות, חנייה פרועה, רעש בלתי פוסק עד שעות לפנות בוקר, ומטרדים בלתי פוסקים בתחום הלוגיסטי של העסקים הבלתי חוקיים בשעות היום. במקום לשוב ו"להתלונן במשטרה" או "לבקש מהעיריה", וכיו"ב גופים שאינם ממלאים תפקידם, היא הגישה תביעה אזרחית נגד היזמים העברייניים. בין היתר נתבע פיצוי כספי על הפגיעה האנושה ביכולת להפיק הנאה מדירה שנקלעה לעין סערת חיי הלילה בעיבורו של אזור מגורים. חיוב כספי כזה ניתן לגבות בלי צורך בעזרתם של ה"ה יהב, משלב, או דרור לביא-אפרת, כותב ההחלטה בעניין וילה כרמל, ייבדל לחיים ארוכים וטובים.
    כשבעל פאב המשלשל לכיסו סכום מכובד יאולץ לשלמו לסובבים אותו ונפגעים מפעילותו – אפשר שיוותר על התענוג ויעבור לפעול באתרים חוקיים.

    למתעניינים:
    התביעה כפי שהוגשה הופצה במאי 2011 – למיטב זכרוני גם בפורום מכובד זה.
    דיון ראשון בתביעת שרה שגיב נ' משה טיילר ואח' יתקיים ביום 26.9.2011, שעה 13:00, בהיכל המשפט, שד' פל-ים, בבית המשפט השלום – באולמה של כב' השופטת איילת הוך-טל. הדיון פומבי, פתוח לציבור. ככל שיירבו הנוכחים – ככל שיהיה לו הד ציבורי נרחב יותר – כן ייטב.

    עו"ד בנימין שגיב.

לא ניתן להגיב