תמונת מצב

עוד לא נדמו
רעמי התותחים
עוד אנו מתפללים
להחזרת החללים.
החמאס שוב משחק
משחק של דם
על חשבונו של זה העם.

זה החמאס המתהדר כטווס,
נצטרך להמתין ולראות
אם טראמפ ייתן את אישורו
את נוצותיו שוב למרוט.

מהעבר השני
אפשר להריח:
שקטאר שוב את
נוצותיו תצמיח,
לפי תוכנית ופרוט
היא לא תיתן להשאירו
שרוט, פגיע, ומרוט.
ואם בסוף, להבאת
החללים, יינתן אישור,
ישראל תחויב לנסיגה
בקצב "לימין שור".

ושיגיע הרגע לשיר
"למנצח שיר מזמור",
איש משליטי קטאר
אותנו לא יספור
הכל יהיה בידי שמים
בתווכם של אמירות או שתיים.

וכמו בשיר ההוא על "חדווה הקטנה",
גם לישראל יחפשו מתנה.
"משהו חשמלי," "משהו אוטומטי,"
ובתוך קופסה קשורה עם סרט,
יגישו לה מתנת הולדת
"מזרח תיכון לתפארת".
משהו מרגש משהו אישי
וכולם יצעקו לה –"תתחדשי"
וכל השותפים יברכו על התעוזה
נקווה רק "שרקטות של שמחה"
לא ישוגרו שוב מהעיר עזה.