פקקים, צפירות וצעקות מול שער בית חולים כרמל • הסיוט של תושבי השכונה

גם בכניסה למגרש החניה למבקרים היציאה מהרחוב, (תל מאנה) נחסמת בגלל הרכבים התופסים את המסלול בהמתינם למקום במגרש, והצפירות של הממתינים ליציאה מהרחוב מרגיעות שחקים

ברחוב מונטיפיורי ליד מרכז רפואי בני ציון התייאשו כבר מחוסר האונים העירוני בהפקרתנו לאין חניה ואלימות תחבורתית יומיומית. יש פתרונות אבל אין שום אסטרטגיית פעולה. הובטחה תכנית אב ביולי השנה והיא לא קיימת. כמו שלא קיימת שום תכנית שנים עברו. עד שלא יקרה משהו אלים במיוחד עד חלילה רצח- לא יתחילו להבין את הנושא. בינתיים העירייה מרויחה מדוחות שחוטפים דיירי המקום אשר חייבים להגיע לביתם. דוחות אשר אינם מבוטלים בעיקרון. להגיע לדיון משפטי בבית דין לעניינים לערעורים הוא חוויה קפקאית כי שם יושבות דמויות אשר נחושות לגבות א תהכסף בכל מחיר ולא מעניין אותם זכויות התושב הבסיסיות.

התעלמות עירונית לא תפתור דבר.

הפתרון התחבורתי הנוגע למחדלי התחבורה באזור בית חולים כרמל אושר כדין בשנת 1941 במסגרת תכנית חפ/1ד שכל הסביבה נבנתה לפיה, למעט השלמת הכבישים לפי תכנית חפ/1ד. את הכשלת הפתרון התחבורתי לפ חפ/1ד אירגנו גורמים שונים בחשד לאינטרסים אישיים הנוגעים לדירות שבבעלותם; הם מרוויחים וכולם סובלים, כך נהוג בכל מדינה קומניסטית המכבדת את עצמה, כך נהוג בחיפה האדומה. ואפוא הציבור, היכן פרנסי הציבור, היכן חברי מועצת העיר, היכן המחלקות הטכניות במשרד מהנדס העיר – הגורמים המשפיעים והקובעים מלאים עד צוואר באינטרסים אישיים – והפתרון, כולל הפתרון המעודכן והמתוכנן שהגשתי לעיריית חיפה, החל משנת 2010 ובמיוחד בשנת 2015 בגרסתו המשופרת – נזרק מכל המדרגות, למרות פסק דין והחלטה על ביזיון בית משפט נגד עיריית חיפה ולמרות החלטת הועדה המחוזית בעניין זה מדצמבר 2017 – זה מה שקורה כאשר מושחתים מנהלים את העיר חיפה.

יאאלה כבר תעיפו את בית החולים הזה לקרית אתא, סתם עצם בגרון !

למה לא להגיע להסדר עם החניון התת קרקעי הפרטי?
שבית החולים יגיע להסדר וישלם קצת על חניה שם לעובדים.
לצערי המחיר שם 30 שקל לשעה זה מאוד מוגזם

בית חולים כרמל צריך לעבור לאזור אחר. אישורי הבניה שקבלו קבלנים לבניה מסיבית בסביבתו לא מאפשרים לו לתפקד כבית חולים. איך לדעתכם יכנסו ויצאו אמבולנסים במהירות לבית החולים במציאות כזאת . רחוב תל מאנה מסביב לבית החולים עמוס בצורה לא רגילה במכוניות חונות משני צדדיו. פעם עבר ברחוב זה אוטובוס, היום לא ניתן לחשוב על כך בכלל.

אגרת גודש בציר מוריה לפי שעות.
ומייד.

רק ככה נקדם תחבורה ציבורית
צריך לסגור את החניונים בכל הקמפוסים: באוניברסיטאות, בבתי החולים, בעיריות, במבני ציבור, בבתי ספר, באוניברסיטאות.
לחייב את כולם כולל כולם להשתמש בתחבורה ציבורית ואז גם להעביר נתיבים מחניית רכבים לנתיבי אוטובוסים מהירים כדי שהתחבורה הציבורית הזאת לא תיתקע בשום פקק ותהיה הכי מהירה לכל מקום. ככה עושה תל אביב. ככה עושה ירושלים. ככה חייבת לעשות חיפה.
מי שרוצה להיכנס עם הרכב לאחוזה, שישלם אגרת גודש + דמי שימוש חניון שעתי..

גם בגרנד יש מצוקת חניות.
מה ההיגיון בלהחנות שם רכבים ליום שלם ולתפוס מקומות של לקוחות מתחלפים? הפתרון הוא לחזור למה שהיה נהוג עד לפני כעשרים שנה, לפני שהליסינג ניתן לכל דכפין – הסעות במיניבוסים שעושים איסוף עבור כל משמרת ופיזור בסופה.

פתרון מצויין שראוי דישתמשו בו

אין מנוס מהעברת בית החולים לאיזור שפרעם

הכתבה מתעלמת מהנעשה ברחובות מאפו ורנ"ק בואכה בי"ח "כרמל", שם ובניגוד לנעשה ברח' תל מאנה, הפקקים הם לאורך כל היום ולא רק בשעות הגעת העובדים. יתרה מזאת, תושבי רחובות סמולנסקין, הרופא, לינקולן, שכטר ומייבלום שבסך הכל רוצים במשך היום להגיע הביתה, יכולים להיתקע דקות ארוכות בגלל הפקק בכניסה ל"כרמל" שלא לדבר על החניה באדום לבן ברנ"ק, שם לעולם לא תראה פקח ו/או שוטר. ובנוגע להעברה לקריות, הרי את המבנה הקיים לא יהרסו והוא ימשיך לשמש את קופת חולים למטרות אחרות ולכן הפקקים ימשיכו ואנחנו נמשיך "לאכול" אותה.

הסדר הסעות כזה קיים כבר בבית החולים בני ציון… יש לזרז?את הקמת בית החולים בקריות וגם לבנות בית חולים נוסף של קופת חולים בקריות בנוסף לכרמל שירל על עומס האישפוז וגם על עומס החנייה

להעביר את בית החולים ולנצל את הקרקע למגורים

When I made aliya in 1988 hardly anyone had a car and those who did usually used them only for longer trips. We had to leave for a time, actually longer than anticipated, and wehn we came back 17 years ago, we were shocked that not only did almost every family have one car they used frequently, they often had two. I have a neighbor who is single and he actually has two for himself. I live on Yosef in Hadar and while our traffic jams aren't as long lasting, the Israeli impatience raises it's head regularly. The street is narrow but is the main connection between Alozarov and Balfour coming from Talpiot. With the Haifa
Theater in the center or the street and Madatech at the Balfour end, there is always traffic and difficulty parking. People can see a truck attempting a delivery or even the garbage pick up and because they can't move through the street, they lean on their horns. The situation is frustrating but the only solution is patience and leaving the car home unless absolutely necessary. I don't have one and I use a rollator but yet I manage to get to the bus stop and get around the city that way. But the biggest solution is patience and using whatever alternatives are available, e.g. the shuttle bus.

רעיון נפלא, אך בגלל זה הגרנד יתחיל לקחת תשלום מעבר לשעתיים חינם, כפי שקרה בלב המפרץ.
זה בדיוק הזמן לרכוש גלגל חניה קומתי מסתובב שיפתור את המצוקה.

שהמנהלים יתחילו בלהוות דוגמא וישתמשו בשאטלים ויבינו את הבעיות מהשטח ואז העובדים ישתפו פעולה. הכל מתחיל ונגמר בדוגמא אישית המפקדים בראש

אפשר לחשוב על החניון החיצוני,
אולי ניתן להרים שם חניון עם מספר קומות

לדעתי, משטרת התנועה ו/או שיטור עירוני
יצליחו להסדיר סדר במקום. העדר חניה מתאימה איננו עונש לדיירים ובוודאי לא לחולים.

בתחילה, בית החולים נבנה רחוק מאיזור מיושב. דרך הגישה נבנתה בהתאם. הבניה מסביב הלכה והתהדקה, הגישה לא הותאמה למצב החדש. "נרדמו בשמירה"…"יהיה בסדר" הפך לבלגן גדול ומסכון חיים. אין פתרון פשוט! צריך פתרון "מחוץ לקופסא"